יעקב ברנדנבורג

פסל ישראלי

יעקב ברנדנבורג (18992 בדצמבר 1981) היה פסל ישראלי מהזרם האקספרסיוניסטי, זוכה פרס דיזנגוף לפיסול.

יעקב ברנדנבורג
Jacob Brandenburg.jpg
לידה 1899
סטוויסקי, פולין
פטירה 1981 (בגיל 82 בערך)
ירושלים, ישראל
לאום ישראלי
מקום לימודים האוניברסיטה לאמנויות בברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול
זרם באמנות אקספרסיוניזם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ברנדנבורג נולד בסטוויסקי שבפולין והתיתם בגיל צעיר. בשנת 1909 נשלח ללימודים בישיבת לומז'ה, שם המשיך בלימודי הסמכה לרבנות עד שנת 1917, אז הוא פרש מטעמי בריאות. בעידוד אחיו, יוסף ברנדנבורג אשר למד פיסול אצל הרמן שטרוק, החל אף הוא לעסוק בפיסול.

בשנת 1920 נסע אל אחיו בברלין. שם, פיסל באבן ובעץ ולמד בבית הספר הגבוה לאמנויות שרלוטנבורג בברלין אצל הרמן שטרוק והוגו לדרר. בלימודיו עבר לטכניקה של כיוּר בחרס. בשנת 1933 (לפי מקור אחר, בשנת 1934) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא עבד כסתת אבן וכשרטט אדריכלי ועסק גם בהוראת אמנות. בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20 יצר פסלים בטכניקות שונות והציג את יצירותיו בגלריות לאמנות.

בשנת 1940 זכה ב"פרס דיזנגוף" המוענק על ידי עיריית תל אביב לאמנים מצטיינים.

ברנדבורג הירבה לעבוד בשיטה החדשה של "ראיה מסביב", שממוקדת ביצירת תחושת מרחב סביב הדמות המפוסלת. ניכרה בפיסולו השפעתו של הפסל הגרמני האקספרסיוניסטי ארנסט ברלך. הוא הרבה לפסל חיות ופסלו "אהבת אם", המציג קופה ובנה, נרכש על ידי עיריית תל אביב והוצג בגן החיות של תל אביב. תחום נוסף בו התמחה הוא אמנות תנכ"ית, וב-1966 הוציא ברדנבורג ספר בתחום בשם "התנ"ך בפיסול ובציור" בהוצאת אחיעבר .

ברנדנבורג היה נשוי לתהילה, אחות במקצועה. לזוג לא היו ילדים. לאחר מותו נתרמו פסליו, על פי צוואתו, למגוון מוסדות ציבור בישראל, כגון מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה, בית הספר החקלאי בעין כרם, גן החיות התנ"כי בירושלים (בו מוצג פסלו "כבשים"), בניין הסוכנות היהודית ועוד .

מבקר האמנות חיים גמזו, כתב עליו בספרו "ציור ופיסול בישראל" (תשי"ז), כי "ראש ילדה" ו"התלהבות", הן המעולות ביצירותיו.

מבקר האמנות גדעון עפרת כתב כי פסל האריה שפיסל ברנדבורג בשנת 1940, מאוסף אוניברסיטת חיפה, "עומד בשורה אחת עם מיטב האריות שפוסלו בארץ. האריה שלו עונה לאריות ההרלדיים הצעירים שלחמו בעוז נגד האריה הבריטי הישיש...לעומת אלה, האריה של ברנדנבורג זקן ועייף. לשאגה הגדולה של אריה האבן של מלניקוב מתל-חי עונה האריה הזקן של ברנדנבורג בראשו הגדול והכבד (הבולט מאד לעומת גופו) והדומם. זהו אריה רוחני יותר, אנושי יותר, אך שמוט, נפול ועגום. זהו ארי יהודה המקונן על סבל אלפיים שנות גלות ושואה שבשיאן".[1]

גלריהעריכה

ספרועריכה

  • יעקב ברנדבורג, התנ"ך בפיסול ובציור, הוצאת אחיעבר, תשכ"ז 1966.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעקב ברנדנבורג בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כפיר, לביא, שחל ושאר אריות, המחסן של גדעון עפרת, ‏2010-12-23 (בhe-IL)