יצחק אייזיק קרסילשציקוב
הרב יצחק אייזיק קרסילשצ׳יקוב (תרמ"ח 1888 - י' באייר תשכ"ה, 12 במאי 1965), היה רב בפולטבה שברוסיה, מחבר פירושים 'תולדות יצחק' ו'תבונה' על הירושלמי וחידושים על משנה תורה לרמב"ם.
 | |
| הרב יצחק אייזיק קרסילשצ׳יקוב | |
| לידה |
1888 קריצ'ב, בלארוס  |
|---|---|
| פטירה |
1965 (בגיל 77 בערך) מוסקבה, ברה"מ |
| השכלה |
ישיבת מיר (בלארוס) |
| תקופת הפעילות |
?–1965 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בעיירה קריצ'ב ברוסיה הלבנה, לדב בער. למד בישיבת מיר בתקופה בה כיהן הרב אליהו ברוך קמאי כראש הישיבה.
עוד בטרם המהפכה הקומוניסטית שימש כרב בעיירה האדיץ' במחוז קורסק ואחר כך בפולטבה ובקריוקוב. נודע בכינויו "הגאון מפולטבה"[1]. החל מ-1929 התגורר הרב קרסילשצ׳יקוב במוסקבה, ועבד כמנהל חשבונות. במלחמת העולם השנייה עבר לקראסנויארסק שבאזור סיביר, ולאחר המלחמה שב למוסקבה.
ספריו ומאמריו עריכה
תבונה ותולדות יצחק על הירושלמי - ספרו הגדול והחשוב ביותר של הרב קרסילשצ׳יקוב הוא פירושו לירושלמי, סדר זרעים ומועד. הפירוש מתחלק לשני חלקים: 'תולדות יצחק' - פירוש רציף על הסוגיה, המתאפיין בשפה ברורה ושווה לכל נפש, ו'תבונה' - חידושים והרחבות.
פירוש זה נכתב בסתר בהיותו במוסקבה. הרב צבי ברונשטיין מארצות הברית, נשיא מכון 'מוצל מאש' שעסק בהוצאה לאור של כתבי יד מעבר למסך הברזל, נסע לרוסיה ופגש את הרב קרסילשצ׳יקוב בבית החולים בהיותו על ערש דווי, יום לפני פטירתו. הוא סיפר לו על כתב היד של פירושו לירושלמי, כעשרים כרכים גדולים שהיו במקום מסתור, וביקש ממנו לפעול להוצאתו מרוסיה והדפסתו. לאחר מאמצים מרובים הצליח הרב ברונשטיין להוציא את כתב היד ופעל להוצאתו לאור במהדורת הירושלמי המהודרת של מכון 'מוצל מאש'. חלק מהכרכים יצאו לאור אחרי פטירת הרב ברונשטיין, על ידי ממשיכי מפעלו. הפירוש זכה להסכמות מגדולי תורה, שהביעו את התפעלותם מהפירוש עצמו ומהתנאים הקשים בהם נכתב. לקראת הדפסתו נערך הספר בהכוונת הרב חיים קניבסקי[2].
תבונה על הרמב"ם - בהיותו בפולטבה הדפיס חלק ראשון (42 עמ') מספרו "תבונה" על הרמב"ם, בשנת תרפ"ו, 1926.[3] זהו הספר התורני האחרון שהודפס ברוסיה הקומוניסטית[4]. חלקו השני נדפס רק כעבור חמשים שנה (תשל"ו 1976), על ידי מוסד הרב קוק בירושלים, אליו הוברח כתב היד מרוסיה, גם כן על ידי הרב צבי ברונשטיין.[5]
רעיונות והגיונות - ספר הגותי שנשאר בכתב יד.
מאמרים ומכתבים - הרב קרסילשצ׳יקוב התכתב בענייני השקפה עם הוגה הדעות הרב שמואל אלכסנדרוב. וקטעים ממכתביו התפרסמו בספרו של הרב אלכסנדרוב מכתבי מחקר וביקורת, ירושלים תרצ"ב.
כמה ממכתביו בענייני הלכה התפרסמו בספר שומרי הגחלת, כתבי רבנים בברית המועצות, ירושלים - ניו יורק תשכ"ו. אחד מהם (התכתבות עם הרב זוין אודות ספרו "המועדים בהלכה"; התפרסם גם בביטאון 'אור המזרח' תמוז תש"ך, עמ' 8 והלאה) מסיים במילות הבאות, שהן כנראה מס שפתיים לשלטון העוקב אחרי מכתביו: "ונסיים בדבר טוב: ימח שמם של הפשיסטים מכל המינים, שונאי היהדות והאנושיות, יחי השלום העולמי".
במאמר יסוד התיקון לעתיד, שהתפרסם אחרי פטירתו בביטאון שנה בשנה תשכ"ח (עמ' 210 - 220) שוטח המחבר את המצב הרוחני החמור של יהדות רוסיה, ומאידך את תקוותו שהתפיסה המטריאליסטית השלטת ברוסיה תביא בסופו של דבר לאמונה בדרגה משוכללת יותר.
קישורים חיצוניים עריכה
יצחק איזיק קראסילשציקוב (1888-1965), דף שער בספרייה הלאומית- קישורים לרוב חלקי פירוש הירושלמי
- Book Review, Three Commentaries on the Yerushalmi, Reviewed by: HESHEY ZELCER in Ḥakirah. (באנגלית) כולל ביקורת על פירוש 'תולדות יצחק'.
הערות שוליים עריכה
- ^ הרב משה פיינשטיין, בהסכמתו לפירוש 'תבונה' על הירושלמי
- ^ נפתלי קראוס, ה"ירושלמי" שהוברח ממוסקווה והגיע לבני-ברק, מעריב, 24 בנובמבר 1978
- ^ לספר באתר היברובוקס.
- ^ כך לדברי הרב צבי ברונשטיין, נשיא מכון 'מוצל מאש' להוצאת כתבי יד תורניים מעבר למסך הברזל, במבוא לפירוש 'תבונה' על הירושלמי.
- ^ (הספר בקטלוג ULI).