יצחק ויניקוב
יצחק נתנוביץ' ויניקוב (Исаак Натанович Винников; 1897–1973) היה סמיטולוג, מזרחן, בלשן-אתנוגרף יהודי-סובייטי, פרופסור באוניברסיטת לנינגרד.
 | |
| לידה |
26 בנובמבר 1897 (יוליאני) חוטימסק, Klimovichskiy Uyezd, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
5 ביולי 1973 (בגיל 75) סנקט פטרבורג, ברית המועצות |
| ענף מדעי | מזרחן |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת סנקט פטרבורג (1925) |
| מוסדות | אוניברסיטת לנינגרד |
  | |
נולד בחוֹטימְסְק שברוסיה הלבנה. נשלח על ידי משרד החינוך הסובייטי ללמוד בלשנות ואתנולוגיה באוניברסיטת לנינגרד. עבודתו המוקדמת עסקה בהיסטוריה ובתרבות הערבית הפרה-אסאלמית. אחר כך עבר ללימוד את מנהגי ושפות השבטים הערבים של מרכז אסיה. בשנת 1941 כתב דוקטורט בנושא "הערבים בברית המועצות". בהמשך הקריירה הקדיש את זמנו לחקר כתובות ארמיות וכתב קונקורדנציה של הארמית הארץ-ישראלית לפי התלמוד הירושלמי והמדרשים. בין השנים 1940 ל-1942 עמד בראש המכון לאנתרופולוגיה ואתנוגרפיה. היה מנחה הדוקטורט של פרופ' מיכאל הלצר.
קישורים חיצונייםעריכה
- יהודה סלוצקי, יצחק ויניקוב, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
