יצחק מדרוהוביץ'
רבי יִצְחָק מִדְּרוֹהוֹבִיץ' (ביידיש: דרהאביטש - דראָביטש) (נפטר ז' בניסן ה'תק"ד/ה'תק"י) היה מגיד מישרים מראשוני גדולי תלמידי הבעל שם טוב, מעין 'תלמיד חבר' (חבר שהוא גם תלמיד), אביו של רבי יחיאל מיכל המגיד מזלאטשוב ורבי יוסף דרוביצר, אבד"ק מעזבוז.
ביוגרפיה
עריכהנולד[1] לרבי יוסף ספראווידליוור מפיסטין שכונה "רבי יוסף איש אמת" (בן רבי משה מזבוריש) וליענטה שכונתה "יענטה הנביאה". בצעירותו שימש כמגיד מישרים באוסטרהא; אז עדיין היה מתנגד לחסידות, אך במשך כהונתו בדרוהוביץ' הפך למעריצו ותלמידו של הבעש"ט בעקבות מעשה[2].
בדרוהוביץ' שימש כאב"ד רבי יצחק מהמבורג ורבי יצחק מדרוהוביץ' שימש כדיין וכמגיד מישרים. אף על פי שכל אחד מהם נמנה עם קהילה שונה (רבי יצחק מהמבורג מהמתנגדים ורבי יצחק מדרוהוביץ' מהחסידים) שרר ביניהם השלום.
בסוף ימיו כיהן כמגיד בהורוכוב, שם נפטר בז' בניסן ה'תק"י ושם נטמן.
התקרבותו לחסידות
עריכהעל בואו אל הבעש"ט מספרים כי היה נוהג לומר כל לילה בקריאת שמע שעל המיטה הפסוק "בידך אפקיד רוחי"[3] ומיד נרדם, ואם קרה שלא נרדם היה יודע כי חטא במשהו וצריך לחזור בתשובה על כך. ופ"א בתקופת התגוררותו בדרוהוביץ' קרה שפשפש במעשיו ולא מצא שם דבר חטא עד שנזכר ששמע דברי ליצנות על הבעש"ט ולא מיחה. מיד קם ונסע למז'יבוז' לפייסו. למחרת התפלל בבית הכנסת של הבעש"ט ובעת קריאת התורה קרא אותו הבעש"ט (למרות שלא הכירו) בתואר "מורה מורינו רבי יצחק ב"ר יוסף" ואמר לו הבעש"ט: "מורי ורבי התלוצץ על הבעש"ט ונסע דרך כזה, הבעש"ט מוחל לו בלב שלם". ובעקבות מקרה זה החליט להישאר אצל הבעש"ט[4].
כך גם מקובל כי בעת בואו בראשונה אל הבעש"ט ציווה לכבדו באמרו כי נתנו לו מן השמים נשמה נמוכה ביותר והוא הגביה אותה למעלת רבי שמעון בר יוחאי[5].
בנו רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב היה אומר כי בכל יום מכבדים אותו או את אביו לדרוש בהיכל מסוים בגן עדן, יום אחד את אביו בגלל היותו אביו של רבי יחיאל מיכל, ויום אחד מכבדים אותו בגלל היותו בנו של רבי יצחק[6].
לקריאה נוספת
עריכה- מכון ברכת יוסף, זיכרון לראשונים, (כתבי רבי משה חיים קליינמן), אשדוד תשס"ט, עמודים יז - לח
קישורים חיצוניים
עריכה- דוד הלחמי, רבי יצחק ברבי יוסף מאיר מדרוהוביץ, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קל"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)