ויקיפדיה

בית כנסת

מבנה יהודי המשמש לתפילה
(הופנה מהדף בית הכנסת)

בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).[1] השם "כנסת" מקורו מהשורש כ.נ.ס, והוא נקרא כך על שם ההתכנסות של האנשים בו. בית הכנסת מכונה מקדש מעט מפאת קדושתו והשוואתו לבית המקדש.

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' בניו יורק, ארצות הברית
בית הכנסת פרינסס רוד בליברפול, הממלכה המאוחדת
תפילת שחרית בבית כנסת החורבה שבירושלים
הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש
בית כנסת שומרוני בחולון

היהודים נוהגים להתפלל שלוש פעמים ביום, בבוקר תפילת שחרית, אחר הצהרים תפילת מנחה ובערב תפילת ערבית. בשבתות, ראשי חודשים וחגים נוספת תפילה אחר תפילת שחרית ושמה תפילת מוסף (ביום כיפור נוספת גם תפילת נעילה לאחר תפילת מנחה).

בתי הכנסת נחלקים לפי שני קריטריונים עיקריים: לפי עדה (על פי רוב בשל השוני בנוסח התפילה): אשכנזים (נוסח אשכנז, או נוסח ספרד), ספרדים (נוסח הספרדים), תימנים וכו' - ולפי זרם ביהדות - אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים, קראים וכו'.

היווצרות בית הכנסתעריכה

היסטוריהעריכה

 
כתובת תאודוטוס בן וטנוס מעיר דוד, המעידה על פעילות בתי כנסת בירושלים בתקופת בית שני
 
ההליכה לבית הכנסת, חלק מההווי היהודי. איור מהספר The spirit of the Ghetto, על חיי היהודים בארצות הברית, שנת 1902

מאז התמסדות בית המקדש בתקופת שלמה ועד גלות בבל, היה בית המקדש המקום היחיד בו נערכה עבודת האל והמקום היחיד בו הותר ליהודים להקריב קורבנות, אם כי היו פרצות גם בכלל זה והיו מעט מקרים בהם נוצרו מקומות פולחן חליפיים לבית המקדש. בתי כנסת החלו להופיע בעקבות גלות בבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון, אז היה חשש בקרב מנהיגי העם כי ללא בית מקדש העם ישכח את יהדותו. בתקופת בית שני התקיימו בתי כנסת בכמה מקומות בארץ ובתפוצות. כך, למשל, בית הכנסת שאותר בגמלא שברמת הגולן, אשר היה פעיל עד המרד הגדול. בתלמוד הירושלמי מסופר כי עוד לפני חורבן הבית השני היו בירושלים 480 בתי כנסת. קיום בתי כנסת בירושלים בימי הבית השני עולה גם מכתובת תאודוטוס בן וטנוס שנמצאה בעיר דוד. עם זאת, אין עדות כתובה או עדות אחרת לכך שבבתי הכנסת של אותה עת נערכו תפילות.

לאחר חורבן בית המקדש השני עלתה חשיבותו של בית הכנסת, כאשר החלו לקיים בו תפילות. התפילה בו היוותה תחליף לעבודת הקורבנות בבית המקדש. בתקופת המשנה והתלמוד שימש בית הכנסת למטרות נוספות: לענייני ציבור, כגון – עזרה הדדית וצדקה, וללימוד תורה. ללימוד התורה בבתי הכנסת, יוחסה מעלה מיוחדת יותר מלימוד בבתי מדרש, ונאמר כי יש בו סגולה לזיכרון תלמודו, "ברית כרותה היא, היגע בתלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח" (דברי רבי יוחנן בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות פרק ה הלכה א).[2]

בימי הביניים קיבל בית הכנסת תפקידים נוספים: הוא שימש כבית מדרש לציבור הרחב והייתה בו ספרייה תורנית. על מנת לגרום גם לנשים להגיע לתפילות הוקמה עזרת הנשים, מקום נפרד או חלל מופרד על ידי פרגוד או מחיצה כלשהי, בו היו הנשים והנערות משתתפות בתפילה. מבואת בית הכנסת או מקום בחצרו שימשו כמקום קבלת עצות בנושאי הלכה ומקום בו פסקו הרבנים פסיקות הלכה ודנו בנושאים שבין אדם לרעהו. תוספות אלו גרמו למרכזיותו של בית הכנסת בהוויה היהודית, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה ארגונית.

תפילה במנייןעריכה

כדי שתפילה תיחשב כ"תפילה בציבור" נדרש מניין - מינימום של עשרה גברים בוגרים בני 13 ומעלה. "ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם? שנאמר אלהים נצב בעדת אל" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף ו עמוד א). כאשר התפילה אינה נערכת במניין, כלומר, כאשר מתפללים פחות מעשרה גברים בני 13 ומעלה, ישנם קטעים בתפילה שאינם נאמרים. אסור לומר קדיש ו"ברכו", קדושה וקריאת התורה, שנחשבים לחלקים המקודשים של התפילה, וכן אין נאמרת חזרת הש"ץ או ברכת כהנים. מקובל כי תפילה במניין מתקיימת בדרך כלל בבית הכנסת, ומכאן שמו - מקום התכנסות לתפילה.

מבנה בית הכנסתעריכה

  ערך מורחב – אדריכלות בתי כנסת

אם כי ההלכה לא קובעת הנחיות לגבי מבנהו של בית הכנסת, התקבלו במהלך השנים מספר עקרונות המיושמים בכל בתי הכנסת באשר הם.

ארון קודשעריכה

  ערכים מורחבים – ארון קודש, היכל
 
בית כנסת אשכנזי ברעננה. מול הארון ניצב "עמוד", ובין ספסלי המתפללים עומדת הבימה.

בעבר היו מאוחסנים חפצי הקודש, ובעיקר ספרי התורה, בתיבה אשר הובאה מחדר אחסון אל אולם התפילה ובסיום התפילה הוחזרה לחדר האחסון. עם השנים הושארה התיבה באופן קבוע באולם התפילה, שינתה את צורתה לצורת ארון והוצבה בכותל הפונה לכיוון ירושלים ומקום המקדש. מקובל בבתי הכנסת הספרדים לכנות מקום זה היכל ובבתי הכנסת האשכנזים מכנים מקום זה ארון קודש. בדרך כלל אזור זה מוגבה משאר בית הכנסת. לפני ארון הקודש, נמצא בדרך כלל שטיח שעליו עומדים הכהנים בעת ברכת כהנים (לקראת סוף חזרת הש"ץ).

בימהעריכה

  ערך מורחב – בימה

באמצעו של בית הכנסת האורתודוקסי יש אזור מוגבה נוסף - הבימה, ובה תיבה - כמין שולחן שעליו מניחים או מעמידים (תלוי במנהג) את ספר התורה בעת קריאת התורה. בבתי כנסת רפורמיים הבימה נמצאת בחזית ארון הקודש.

חזןעריכה

בבתי הכנסת האשכנזיים נמצא בקדמת בית הכנסת סמוך לארון הקודש, העמוד, שלידו עומד שליח ציבור - חזן. בבתי הכנסת הספרדיים, התימניים והאיטלקיים לא קיים כלל עמוד, ובכל התפילות מקום החזן הוא בתיבה בלבד.

אמנם לעיתים אף אצל הספרדים החזן עומד במקומו של הש"ץ (כמו בקרבנות טרם פסוקי דזמרה) וכן אצל האשכנזים לעיתים מקומו של החזן הוא בבימה, (קבלת שבת בנוסח אשכנז).

סדר ישיבהעריכה

בבתי כנסת אשכנזיים כל הקהל יושב כשפניו לארון הקודש, למעט "כותל המזרח" בו יושבים רבנים ונכבדים נוספים מצידי ארון הקודש ופניהם לקהל. בבתי כנסת ספרדיים ובעיקר תימניים הקהל יושב תוך שהוא מקיף את התיבה בצורת "ח" (כך שרק חלק מהקהל יושב ופניו להיכל).

בבתי כנסת אורתודוקסים ישנה הפרדה בין נשים לגברים. ברוב בתי הכנסת מוקצה לנשים אזור מסוים ביציע או מאחורי אזור הגברים או לצידו, הקרוי "עזרת נשים" (השם נלקח מהאזור שעד אליו יכלו נשים להיכנס בבית המקדש). נחלקו הפוסקים לגבי הגובה המינימלי - יש סוברים שמספיק שהמחיצה תהיה בגובה של קצת יותר ממטר (עשרה טפחים), דעת הרב משה פיינשטיין שצריכה להיות מטר וחצי,[3] ויש סוברים שהמחיצה צריכה להיות כך שהגברים לא יראו את הנשים בכלל. בבתי כנסת קונסרבטיבים ורפורמים נוהגים לשבת משפחות משפחות, נשים וגברים גם יחד.

 
בית הכנסת הגדול בניו יורק. ישיבה אופיינית לבית כנסת אשכנזי: הארון ניצב בקצה, ועזרת הנשים ממוקמת בקומה עליונה המקיפה את המבנה.

בחו"ל בתי הכנסת מכוונים כלפי ארץ ישראל. בארץ ישראל, בתי הכנסת מכוונים לכיוון ירושלים. ובירושלים (כלומר בעיר העתיקה) לכיוון בית המקדש, שהוא המקום המקודש ביותר על פי המסורת היהודית. כל זאת על פי תפילת שלמה המלך: ”וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִ לִשְׁמֶךָ:” (ספר מלכים א', ח, מח)

עיצוב המבנהעריכה

 
רצפת פסיפס של בית כנסת מתקופת התלמוד שנתגלתה בבית שאן
 
שרידי בית הכנסת העתיק בקצרין שבגולן

סגנון הריהוט בבתי הכנסת שונה מעדה לעדה ומקהילה לקהילה. ישנם מפוארים וישנם צנועים. יש בתי כנסת שתלויות בהם תמונות, ויש שמצמצמים בהן. כך למשל בבית הכנסת הגדול בירושלים, קיימים ויטראז'ים מעוטרים. בבתי כנסת מתקופת המשנה והתלמוד נמצאו רצפות פסיפס בסגנון רומאי, עם סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים, ובחלקם אף אותרו מוטיבים הלניסטיים, כגון גלגל המזלות.

מבנה בית הכנסת ומיקומו הושפעו מאוד מהמעמד המשתנה שהיה לקהילות היהודיות במסגרת העמים המארחים. במהלך תקופה ארוכה, בעולם הנוצרי ובעולם המוסלמי, הוטלו מגבלות על בניית בתי תפילה יהודים. המגבלות קבעו איסור בניית בית כנסת במרחק מסוים מבית תפילה נוצרי או מוסלמי, איסור על בנייה לגובה, כדי שבית הכנסת לא יהיה גבוה מבית התפילה של בני העם המארח והיו גם איסורים לגבי החומרים ממנו נבנה בית הכנסת - תקופה ארוכה נאסרה בארצות אירופאיות מסוימות בניית בתי כנסת מאבן. בתי הכנסת במרבית הקהילות התאפיינו במבנים פשוטים ותפקודיים, שאינם מושכים את העין בחיצוניותם.

סגנונו האדריכלי של בית הכנסת איננו אחיד, והוא מושפע במידה רבה ממסורות הבנייה וטכנולוגיות הבנייה המקומיות. גם דרישות ההלכה הנוגעות למבנה בית הכנסת מצומצמות מאוד ומותירות מקום רב לאפשרויות תכנוניות שונות. על פי ההלכה ישנן רק מעט דרישות הנוגעות לבניין בית הכנסת, ואף דרישות אלו אינן מוחלטות, ולא תמיד באות לידי מימוש. כך, ההלכה מורה על כך שבית הכנסת יהיה מבנה המוגבה מעל בתי העיר. לא רק בחוצה לארץ, בסביבה אשר לפעמים עוינת אין דרישה זאת מתקיימת, אלא אף בארץ אין קיום של דרישה זאת. למעשה, במהלך הדורות נבנו בתי כנסת בצורות מגוונות, קורו במגוון גגות שונים ועוטרו בסגנונות אדריכליים רבים.

בתקופה המודרנית ניסו אדריכלים שונים להציע פרשנות חדשה למבנה בית הכנסת המסורתי. בארצות הברית תוכננו כמה מבני בתי כנסת בידי אדריכלים מפורסמים. כך, מבנה בית הכנסת שתכנן האדריכל פרנק לויד רייט תוכנן כפירמידה משולשת הצומחת מתוך תוכנית משושה.

בישראל נעשו כמה ניסיונות ליצירת פרשנות חדשה למבנה בית הכנסת המסורתי. מבני בתי כנסת מפורסמים בחדשנותם הם בית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם (אדריכלים רזניק-ראו) ובית הכנסת המרכזי בנצרת בתכנונו של נחום זלוטוב.

בעלי תפקידיםעריכה

  • רב בית הכנסת: מנהיג רוחני, יושב בדרך כלל ב"כותל המזרח" ליד ארון הקדש, תפקידו למסור דרשות ושיעורי תורה במהלך התפילות, אצל הספרדים לעיתים משמש הרב גם חזן ובעל קורא.
  • גבאי: מנהל את ענייני בית הכנסת ואחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי הקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים. בדרך כלל ישנה ועדה נבחרת מקרב המתפללים, שעוסקת בניהולו של בית הכנסת.
  • שליח ציבור או חזן: תפקידו של שליח הציבור להנחות את הקהל באמצעות תפילה בקול רם, כדי לשמור על אחידות התפילה וכדי להדגיש חלקי שיא או קטעי מעבר. בעבר שליח הציבור היה מתפלל בקול חלקים נרחבים יותר של התפילה, עבור יהודים שלא הכירו את התפילה או לא ידעו לקרוא; לפי ההלכה, זה אכן תפקידו גם היום בחלקים מהתפילה (כגון בחזרת הש"ץ). המונח "חזן" זהה למונח "שליח ציבור", אך כיום מקובל יותר להשתמש במילה "חזן" עבור אדם בעל הכשרה מוזיקלית שמשמש כשליח ציבור באופן מקצועי.
  • בעל קורא: אדם אשר יודע לקרוא בטעמי המקרא, ובדרך כלל קורא בתורה עובר העולה לתורה במהלך התפילה. תפקיד זה חיוני במיוחד לקיומה של תפילה במניין.

ארכאולוגיהעריכה

 
שרידי בית הכנסת העתיק בברעם שבגליל העליון
  ערך מורחב – בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

בארץ ישראל נתגלו ממצאים ארכאולוגיים של בתי כנסת רבים, החל מסוף תקופת בית שני ועד המאה ה-10 לספירה, ובעיקר מתקופת התלמוד.

רוב בתי הכנסת הקדומים נתגלו בגליל, ולאחר מכן בגולן ובדרום הר חברון. המרשימים שבהם הם אלו שבברעם, בגוש חלב, במרות, בנבוריה, בחמת טבריה, בציפורי, בחמת גדר, בארבל, בכפר נחום, בכורזים, בגמלא, בקצרין, באום אלקנאטיר, בבית שאן, בתל רחוב, בבית אלפא, באשתמוע, בסוסיא, בעין גדי, בחורבת ענים, בחורבת מעון, בנערן וביריחו.

חלק מבתי הכנסת העתיקים היו בנויים אחרת מהמקובל בימינו. כך, הפתח היה לרוב בקדמת בית הכנסת, ואילו ספרי התורה היו מונחים בארון בחדר צדדי, ובשעת קריאת התורה היו מביאים אותם בארון מיוחד, לקיים את מאמר הפסוק "ויהי בנסוע הארון".

קדושת בית הכנסתעריכה

בניין בית הכנסת הוא מקום קדוש ולכן אסורות בו פעולות כגון לינה ואכילה. אולם בבית מדרש, מותרות פעולות אלו לתלמידי חכמים שתורתם אומנותם; מעיקר הדין פעולות אלה אסורים גם לתלמידי חכמים בבית כנסת, אך רוב בתי הכנסת של היום הם בגדר ההלכתי של בית מדרש כיון שמשתמשים בהם גם ללימוד.

נחלקו הראשונים בעניין קדושת בית הכנסת האם הוא נקרא תשמיש קדושה או תשמיש מצווה, לדעת הר"ן בית הכנסת נחשב תשמיש קדושה, ואילו לדעת הרמב"ן תשמיש מצווה.[4]

הריסתו של בית כנסת פעיל אסורה אלא לשם בניית בית כנסת אחר בתנאים מסוימים. אחד הדיונים בעניין החלפת בית כנסת ישן בחדש מצוי בתלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא (דף ג, עמוד ב). הדיון מתחיל בדברי רב חסדא שקובע כי לא ניתן להרוס בית כנסת עד שיבנה בית כנסת אחר במקומו. הדעות חלוקות בשאלה מדוע. יש שאומרים משום "פשיעותא", היינו החשש שמא לא תושלם בנייתו של בית הכנסת החדש וכך תישאר הקהילה ללא בית כנסת, ויש שאומרים משום "צלויי", היינו העובדה שבמהלך הבנייה לא יהיה מקום תפילה. כאשר יש מקום תפילה חלופי נותר החשש הראשון, "פשיעותא". בהמשך הגמרא קובע רב אשי כי הריסת בית הכנסת אסורה גם כאשר חומרי הבנייה מונחים מוכנים לבניית הבניין החדש, שכן יש חשש שימכרו את חומרי הבנייה לשם פדיון שבויים. לבסוף מסייגת הגמרא מקרה בו יש בבית הכנסת סדקים העלולים לגרום להתמוטטותו, ואז מותר להרוס ולבנות חדש במקומו. מסקנה נוספת עולה מדיון מאוחר יותר בעקבות הריסתו של בית המקדש בידי הורדוס לשם בניית בניין חדש: לפי חלק מהדעות כאשר השלטון הורס בית כנסת לשם בניית בית כנסת אחר מותר הדבר שכן התחייבות של שלטון היא התחייבות רבת תוקף ואין חשש שיחזור בו. הגמרא מסיקה שהריסת בית כנסת בחו"ל היא קלה יותר, משום שהם נבנו בתנאי שיהיה אפשר להרוס אותם, שכן ממילא השהות בגולה היא זמנית. לעומת זאת, בנוגע לבתי כנסת בארץ ישראל לא מועיל שום תנאי.

בעניין זה ישנם דיונים רבים בתלמוד ורבים עוד יותר אצל הפוסקים לדורותיהם. הידרשות לשאלה הייתה בעת תוכנית ההתנתקות, אז ביקשה מדינת ישראל להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון. הרבנים השונים נתאחדו בדעת רוב מוצקה שהדבר אסור בתכלית האיסור ולבסוף שינתה ממשלת ישראל את החלטתה ולא הרסה את בתי הכנסת.

בתקופת השואה פעלו הנאצים ועוזריהם באופן שיטתי להרס וחילול בתי הכנסת באירופה. מרבית בתי הכנסת נהרסו ונבזזו, חלקם הועלו באש, וחלקם הוסבו לאורוות ולמחסנים.

בתי הכנסת תחת משבר הקורונהעריכה

במהלך שנת 2020 נדרשה ממשלת ישראל לקבל החלטות באשר לפעילות בתי הכנסת לאור משבר הקורונה. בין השיקולים שעמדו בפני מקבלי ההחלטות היו, נתונים אודות אחוזי הדבקה גבוהים יחסית בבתי תפילה,[5] ומאידך הרצון לשמור על חופש הדת והפולחן הדתי. בתי הכנסת היו סגורים בצו חירום מאז ה-26 במרץ 2020 ועד 20 במאי באותה השנה. אולם, רבים במגזר הדתי יישמו את ההנחיה הלכה למעשה עוד קודם, לאחר שרשויות מקומיות ורבנים בכירים הורו לקהילותיהם להתפלל בבית.[6][7]

תקופת סגר נוספת שכללה את בתי הכנסת החלה ב-25 בספטמבר 2020 והסתיימה ב-1 בנובמבר 2020, להוציא את יום הכיפורים תשפ"א, בו הותרה התפילה בבתי הכנסת על פי המתווה שגובש בקבינט הקורונה.[8][9] הפעם השלישית הייתה בסגר מהודק שנמשך מה-5 בינואר 2021 ועד לתחילת פברואר 2021.[10][11]

התו הירוק בבתי כנסתעריכה

עם היציאה מהסגר בפברואר 2021, החלה לשוב פעילות בתי הכנסת בהדרגה, כשעל פי ההנחיות נדרשו לאכוף בכניסה את התו הירוק. במקומות מסוימים העדיפו מטעמי בריאות להמשיך בתפילה מחוץ לבית הכנסת, במניינים באוויר הפתוח או ביחידות.[12] עיריות שונות ריכזו רשימה של בתי כנסת הפועלים על פי התו הירוק, וכן מתווה לגבאים.[13][14]

בספטמבר 2021 הוחלט כי בתקופת חגי תשפ"ב רק התקהלות של 50 מתפללים או יותר בבית הכנסת תחייב בדיקה של התו הירוק. עם זאת, משרד הבריאות המליץ לתעדף מניינים באוויר הפתוח ללא תלות במספר המתפללים.[15][16]

מניינים באוויר הפתוחעריכה

במהלך השנים 2020-2021 נוסדו ברחבי הארץ מספר מנייני תפילה באוויר הפתוח כחלופה זמנית לתפילה המקובלת בבתי הכנסת.[17] זאת, בתגובה למגבלות שהוטלו על התקהלויות וכן מתוך רצון חופשי של חלק מציבור המתפללים להימנע משהייה ממושכת במבנים סגורים. מניינים כאלו התקיימו בחצר בית הכנסת או בית פרטי, בחורשות הסמוכות לריכוזי מגורים, ולעיתים התפילה התקיימה ברחובה של עיר. במספר מנייני חוץ נמשכה התפילה באופן סדיר במשך שנה או יותר. היו שטענו שמניינים אלה מדירים נשים מהשתתפות בתפילה,[18] אולם רבים המניינים בהם התאפשרה התפילה לכלל הציבור, ולעיתים אף הנגישה אותם לאוכלוסיות שבעבר לא היו לוקחות בהם חלק.

איגוד בתי הכנסת העולמי יצא בהכרזה בדצמבר 2020 כי, "למרות החורף - ישנה עדיפות לתפילה במרחב הפתוח וייסוד מניינים מצומצמים נוספים".[19] בישראל עודדו באופן דומה לקיים מניינים באוויר הפתוח, כך לדוגמה חילקה עיריית בית שמש לקראת חגי תשפ"ב שוברי קנייה לטובת רכישת ציוד המותאם לתפילות באוויר הפתוח.

בתי כנסת בעולםעריכה

להלן תמונות מבתי כנסת ברחבי העולם. בבית התפוצות קיימת תצוגת קבע של עשרות דגמי בתי כנסת בעולם.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך מילוני בוויקימילון: בֵּית כְּנֶסֶת
  ציטוטים בוויקיציטוט: בית כנסת
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית כנסת

מאמרים, מידע ושיעורים על בית הכנסת:

ארגונים ואיגודיםעריכה

אדריכלות ותמונותעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Pummer, Reinhard. "How to Tell a Samaritan Synagogue from a Jewish Synagogue". Biblical Archaeology Review. May/June 1998 (24:03) – via Center for Online Judaic Studies, cojs.org.
  2. ^ להרחבה ראו: הרב ישראל דנדרוביץ, היגע בתלמודו בבית הכנסת, בתוך: בית אהרן וישראל, גיליון קלו, ירושלים, ניסן תשס"ח, עמ' קו-קטז.
  3. ^ אגרות משה, אורח חיים א:לט
  4. ^ מנחת שי, סימן קנ"ג, סעיף ז'.
  5. ^ סיון חילאי, 29% מהנדבקים בקורונה בישראל נחשפו לנגיף בבתי כנסת או בישיבות, באתר ynet, 24 במרץ 2020
  6. ^ איתמר אייכנר וקובי נחשוני, הממשלה אישרה: בתי הכנסת ייפתחו הבוקר, באתר ynet, 20 במאי 2020
  7. ^ אהרן רבינוביץ, הרב קנייבסקי הורה להתפלל ביחידות ולדווח למשטרה על מפירי הנחיות משרד הבריאות, באתר הארץ
  8. ^ ynet, קבינט הקורונה החליט על סגר מלא מיום שישי, יתאפשרו הפגנות ותפילות מצומצמות, באתר כלכליסט, 23 בספטמבר 2020
  9. ^ מורן אזולאי, בתי הכנסת ייפתחו ביום א', חנויות הרחוב יישארו סגורות, באתר ynet, 30 באוקטובר 2020
  10. ^ מחמישי בחצות: ישראל נכנסת לסגר שלישי: בתי הכנסת והתתי"ם יסגרו, באתר רדיו קול חי, ‏2021-01-05
  11. ^ יצחק טסלר, לא מחכים לממשלה: "אנשים כבר התחילו לחזור לבתי הכנסת", באתר ynet, 7 בפברואר 2021
  12. ^ קובי נחשוני, חיים גולדיטש, בתי הכנסת נפתחו: "לא מחוסנים? שיתפללו בקור", באתר ynet, 21 בפברואר 2021
  13. ^ בתי כנסת הפועלים לפי "תו ירוק", באתר אתר עיריית תל-אביב-יפו
  14. ^ מתווה תפילות בבתי הכנסת, www.rosh-haayin.muni.il (בעברית)
  15. ^ אליאב בטיטו, ‏הגבלת התקהלויות בארוחות החג ובבתי הכנסת: הנחיות משרד הבריאות לקראת החגים, באתר מעריב אונליין, 4 בספטמבר 2021
  16. ^ יהונתן ליס, קבינט הקורונה החריג בתי כנסת מהגבלות התו הירוק, באתר הארץ
  17. ^ יצחק טסלר, שנה לסגירת בתי הכנסת: הטראומה שהפכה לשגרה, באתר ynet, 24 במרץ 2021
  18. ^ משה ויסטוך, ‏בחסות הקורונה: הנשים הפקירו את בתי הכנסת?, באתר ישראל היום
  19. ^ ארגון בתי הכנסת: הסגר השלישי מחייב את כולנו, באתר ערוץ 7, 24 בדצמבר 2020

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בית_כנסת&oldid=35660739"