בית כנסת

בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני). השם "כנסת" מקורו מהשורש כנ"ס, והוא נקרא כך על שם ההתכנסות של האנשים בו. בית הכנסת מכונה "מקדש מעט" מפאת קדושתו והשוואתו לבית המקדש.

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' בעיר ניו יורק, ארצות הברית אמריקה

בית הכנסת דה לה ויקטואר (Synagogue de la Victoire; מכונה גם בית הכנסת הגדול של פריז, או בית הכנסת רוטשילד) הוא בית הכנסת בפריז, צרפת

בית הכנסת הגדול בסידני, אוסטרליה

עזרת נשים של בית כנסת בקומה העליונה המשקיפה ממעל על המתפללים בקומה מטה

בית הכנסת ירושלמי יד שלום על שם שלום ובתיה צדיק בשכונת מעלות דפנה רחוב שארל יעקב נטר בירושלים ישראל

גלויה עתיקה של צורת בית הכנסת אוהל רחל, הבית כנסת הספרדי בעיר שאנגחאי, סין. נבנה ב-1920 על ידי סר אליאס יעקב ששון לזכר אשתו רחל, והיה בית הכנסת הגדול ביותר במזרח הרחוק, ואחד משניים שעדיין קיימים בשנגחאי

בית כנסת שומרוני בחולון ישראל

בית הכנסת הכוראלי (מוסקבה) בית הכנסת הראשי במוסקבה בירת רוסיה משמש כיום את יהודי גאורגיה בראשות הרב אברהם אלאשוילי מלוד

בית הכנסת החדש בזפוריז'יה עיר בדרום-מזרח אוקראינה מחופה בסגנון אבן ירושלמית שבוצע באמצעות אריחי גיר מחצי האי קרים

לפי המסורת היהודית בכל יום נאמרות שלוש תפילות, בבוקר תפילת שחרית, אחר הצהרים תפילת מנחה, ובערב תפילת ערבית. בשבתות, ראשי חודשים וחגים נוספת תפילה אחר תפילת שחרית ושמה תפילת מוסף (ביום כיפור נוספת גם תפילת נעילה לאחר תפילת מנחה).

בתי הכנסת נחלקים לפי שני קריטריונים עיקריים: לפי עדה (על פי רוב בשל השוני בנוסח התפילה): אשכנזים (נוסח אשכנז, או נוסח ספרד), ספרדים (נוסח הספרדים), תימנים וכו' – ולפי זרם ביהדות – אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים, קראים וכו'.

היווצרות בית הכנסת

היסטוריה

כתובת תאודוטוס בן וטנוס מעיר דוד, המעידה על פעילות בתי כנסת בירושלים בתקופת בית שני

ההליכה לבית הכנסת, חלק מההווי היהודי. איור מהספר The spirit of the Ghetto, על חיי היהודים בארצות הברית, שנת 1902

מאז התמסדות בית המקדש בתקופת שלמה ועד גלות בבל, היה בית המקדש המקום היחיד בו נערכה עבודת האל והמקום היחיד בו הותר ליהודים להקריב קורבנות, אם כי היו פרצות גם בכלל זה והיו מעט מקרים בהם נוצרו מקומות פולחן חליפיים לבית המקדש. בתי כנסת החלו להופיע בעקבות גלות בבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון, אז היה חשש בקרב מנהיגי העם כי ללא בית מקדש העם ישכח את יהדותו. בתקופת בית שני התקיימו בתי כנסת בכמה מקומות בארץ ובתפוצות. כך, למשל, בית הכנסת שאותר בגמלא שברמת הגולן, אשר היה פעיל עד המרד הגדול. בתלמוד הירושלמי מסופר כי עוד לפני חורבן הבית השני היו בירושלים 480 בתי כנסת. קיום בתי כנסת בירושלים בימי הבית השני עולה גם מכתובת תאודוטוס בן וטנוס שנמצאה בעיר דוד. עם זאת, אין עדות כתובה או עדות אחרת לכך שבבתי הכנסת של אותה עת נערכו תפילות.

לאחר חורבן בית המקדש השני עלתה חשיבותו של בית הכנסת, כאשר החלו לקיים בו תפילות. התפילה בו היוותה תחליף לעבודת הקורבנות בבית המקדש. בתקופת המשנה והתלמוד שימש בית הכנסת למטרות נוספות: לענייני ציבור, כגון – עזרה הדדית וצדקה, וללימוד תורה. ללימוד התורה בבתי הכנסת, יוחסה מעלה מיוחדת יותר מלימוד בבתי מדרש, ונאמר כי יש בו סגולה לזיכרון תלמודו, "אמר רבי יוחנן. ברית כרותה היא. היגע תלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח".

בימי הביניים קיבל בית הכנסת תפקידים נוספים: הוא שימש כבית מדרש לציבור הרחב והייתה בו ספרייה תורנית. על מנת לגרום גם לנשים להגיע לתפילות הוקמה עזרת הנשים, מקום נפרד או חלל מופרד על ידי פרגוד או מחיצה כלשהי, בו היו הנשים והנערות משתתפות בתפילה. מבואת בית הכנסת או מקום בחצרו שימשו כמקום לקבלת עצות בנושאי הלכה ומקום בו פסקו הרבנים פסיקות הלכה ודנו בנושאים שבין אדם לרעהו. תוספות אלו גרמו למרכזיותו של בית הכנסת בהוויה היהודית, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה ארגונית.

תפילה במניין

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה שבירושלים

כדי שתפילה תיחשב כ"תפילה בציבור" נדרש מניין – מינימום של עשרה בוגרים ומעלה. "ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם? שנאמר אלהים נצב בעדת אל" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף ו עמוד א). כאשר התפילה אינה נערכת במניין, כלומר, כאשר מתפללים פחות מעשרה גברים בני 13 ומעלה, ישנם קטעים בתפילה שאינם נאמרים. אסור לומר קדיש ו"ברכו", קדושה וקריאת התורה, שנחשבים לחלקים המקודשים של התפילה, וכן אין נאמרת חזרת הש"ץ או ברכת כהנים. מקובל כי תפילה במניין מתקיימת בדרך כלל בבית הכנסת, ומכאן שמו – מקום התכנסות לתפילה.

מבנה בית הכנסת

ערך מורחב – אדריכלות בתי כנסת

אם כי ההלכה לא קובעת הנחיות לגבי מבנהו של בית הכנסת, התקבלו במהלך השנים מספר עקרונות המיושמים בכל בתי הכנסת באשר הם.

ארון קודש

ערכים מורחבים – ארון קודש, היכל

בית כנסת אשכנזי ברעננה. מול הארון ניצב "עמוד", ובין ספסלי המתפללים עומדת הבימה.

הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש

בעבר היו מאוחסנים חפצי הקודש, ובעיקר ספרי התורה, בתיבה אשר הובאה מחדר אחסון אל אולם התפילה ובסיום התפילה הוחזרה לחדר האחסון. עם השנים הושארה התיבה באופן קבוע באולם התפילה, שינתה את צורתה לצורת ארון והוצבה בכותל הפונה לכיוון ירושלים ומקום המקדש. מקובל בבתי הכנסת הספרדים לכנות מקום זה היכל ובבתי הכנסת האשכנזים מכנים מקום זה ארון קודש. בדרך כלל אזור זה מוגבה משאר בית הכנסת. לפני ארון הקודש, נמצא בדרך כלל שטיח שעליו עומדים הכהנים בעת ברכת כהנים (לקראת סוף חזרת הש"ץ).

בימה

ערך מורחב – בימה

באמצעו של בית הכנסת האורתודוקסי יש אזור מוגבה נוסף – הבימה, ובה תיבה – כמין שולחן שעליו מניחים או מעמידים (תלוי במנהג) את ספר התורה בעת קריאת התורה. בבתי כנסת רפורמיים הבימה נמצאת בחזית ארון הקודש.

חזן

בבתי הכנסת האשכנזיים נמצא בקדמת בית הכנסת סמוך לארון הקודש, העמוד, שלידו עומד שליח ציבור – חזן. בבתי הכנסת הספרדיים, התימניים והאיטלקיים לא קיים כלל עמוד, ובכל התפילות מקום החזן הוא בתיבה בלבד.

אמנם לעיתים אף אצל הספרדים החזן עומד במקומו של הש"ץ (כמו בקרבנות טרם פסוקי דזמרה) וכן אצל האשכנזים לעיתים מקומו של החזן הוא בבימה, (קבלת שבת בנוסח אשכנז).

סדר ישיבה

בבתי כנסת אשכנזיים כל הקהל יושב כשפניו לארון הקודש, למעט "כותל המזרח" בו יושבים רבנים ונכבדים נוספים מצידי ארון הקודש ופניהם לקהל. בבתי כנסת ספרדיים ובעיקר תימניים הקהל יושב תוך שהוא מקיף את התיבה בצורת "ח" (כך שרק חלק מהקהל יושב ופניו להיכל).

בבתי כנסת אורתודוקסים ישנה הפרדה בין נשים לגברים. ברוב בתי הכנסת מוקצה לנשים אזור מסוים ביציע או מאחורי אזור הגברים או לצידו, הקרוי "עזרת נשים" (השם נלקח מהאזור שעד אליו יכלו נשים להיכנס בבית המקדש). נחלקו הפוסקים לגבי הגובה המינימלי – יש סוברים שמספיק שהמחיצה תהיה בגובה של קצת יותר ממטר (עשרה טפחים), דעת הרב משה פיינשטיין שצריכה להיות מטר וחצי, ויש סוברים שהמחיצה צריכה להיות כך שהגברים לא יראו את הנשים בכלל. בבתי כנסת קונסרבטיבים ורפורמים נוהגים לשבת משפחות משפחות, נשים וגברים גם יחד.

בית הכנסת הגדול בניו יורק. ישיבה אופיינית לבית כנסת אשכנזי: הארון ניצב בקצה, ועזרת הנשים ממוקמת בקומה עליונה המקיפה את המבנה.

בחוץ לארץ בתי הכנסת מכוונים כלפי ארץ ישראל. בארץ ישראל, בתי הכנסת מכוונים לכיוון ירושלים. ובירושלים (כלומר בעיר העתיקה) לכיוון בית המקדש, שהוא המקום המקודש ביותר על פי המסורת היהודית. כל זאת על פי תפילת שלמה המלך: ”וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִ לִשְׁמֶךָ:” (ספר מלכים א', ח, מח)

עיצוב המבנה

רצפת פסיפס של בית כנסת מתקופת התלמוד שנתגלתה בבית שאן

שרידי בית הכנסת העתיק בקצרין שברמת הגולן

סגנון הריהוט בבתי הכנסת שונה מעדה לעדה ומקהילה לקהילה. ישנם מפוארים וישנם צנועים. יש בתי כנסת שתלויות בהם תמונות, ויש שמצמצמים בהן. כך למשל בבית הכנסת הגדול בירושלים, קיימים ויטראז'ים מעוטרים. בבתי כנסת מתקופת המשנה והתלמוד נמצאו רצפות פסיפס בסגנון רומאי, עם סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים, ובחלקם אף אותרו מוטיבים הלניסטיים, כגון גלגל המזלות.

מבנה בית הכנסת ומיקומו הושפעו מאוד מהמעמד המשתנה שהיה לקהילות היהודיות במסגרת העמים המארחים. במהלך תקופה ארוכה, בעולם הנוצרי ובעולם המוסלמי, הוטלו מגבלות על בניית בתי תפילה יהודים. המגבלות קבעו איסור בניית בית כנסת במרחק מסוים מבית תפילה נוצרי או מוסלמי, איסור על בנייה לגובה, כדי שבית הכנסת לא יהיה גבוה מבית התפילה של בני העם המארח והיו גם איסורים לגבי החומרים ממנו נבנה בית הכנסת – תקופה ארוכה נאסרה בארצות אירופאיות מסוימות בניית בתי כנסת מאבן. בתי הכנסת במרבית הקהילות התאפיינו במבנים פשוטים ותפקודיים, שאינם מושכים את העין בחיצוניותם.

סגנונו האדריכלי של בית הכנסת איננו אחיד, והוא מושפע במידה רבה ממסורות הבנייה וטכנולוגיות הבנייה המקומיות. גם דרישות ההלכה הנוגעות למבנה בית הכנסת מצומצמות מאוד ומותירות מקום רב לאפשרויות תכנוניות שונות. על פי ההלכה ישנן רק מעט דרישות הנוגעות לבניין בית הכנסת, ואף דרישות אלו אינן מוחלטות, ולא תמיד באות לידי מימוש. כך, ההלכה מורה על כך שבית הכנסת יהיה מבנה המוגבה מעל בתי העיר. לא רק בחוצה לארץ, בסביבה אשר לפעמים עוינת אין דרישה זאת מתקיימת, אלא אף בארץ אין קיום של דרישה זאת. למעשה, במהלך הדורות נבנו בתי כנסת בצורות מגוונות, קורו במגוון גגות שונים ועוטרו בסגנונות אדריכליים רבים.

בתקופה המודרנית ניסו אדריכלים שונים להציע פרשנות חדשה למבנה בית הכנסת המסורתי. בארצות הברית תוכננו כמה מבני בתי כנסת בידי אדריכלים מפורסמים. כך, מבנה בית הכנסת שתכנן האדריכל פרנק לויד רייט תוכנן כפירמידה משולשת הצומחת מתוך תוכנית משושה.

בישראל נעשו כמה ניסיונות ליצירת פרשנות חדשה למבנה בית הכנסת המסורתי. מבני בתי כנסת מפורסמים בחדשנותם הם בית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם (אדריכלים רזניק-ראו) ובית הכנסת המרכזי בנצרת בתכנונו של נחום זלוטוב.

בעלי תפקידים

• רב בית הכנסת: מנהיג רוחני, יושב בדרך כלל ב"כותל המזרח" ליד ארון הקדש, תפקידו למסור דרשות ושיעורי תורה במהלך התפילות, אצל הספרדים לעיתים משמש הרב גם חזן ובעל קורא.
• גבאי: מנהל את ענייני בית הכנסת ואחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי הקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים. בדרך כלל ישנה ועדה נבחרת מקרב המתפללים, שעוסקת בניהולו של בית הכנסת.
• שליח ציבור או חזן: תפקידו של שליח הציבור להנחות את הקהל באמצעות תפילה בקול רם, כדי לשמור על אחידות התפילה וכדי להדגיש חלקי שיא או קטעי מעבר. בעבר שליח הציבור היה מתפלל בקול חלקים נרחבים יותר של התפילה, עבור יהודים שלא הכירו את התפילה או לא ידעו לקרוא; לפי ההלכה, זה אכן תפקידו גם היום בחלקים מהתפילה (כגון בחזרת הש"ץ). המונח "חזן" זהה למונח "שליח ציבור", אך כיום מקובל יותר להשתמש במילה "חזן" עבור אדם בעל הכשרה מוזיקלית שמשמש כשליח ציבור באופן מקצועי.
• בעל קורא: אדם אשר יודע לקרוא בטעמי המקרא, ובדרך כלל קורא בתורה עובר העולה לתורה במהלך התפילה. תפקיד זה חיוני במיוחד לקיומה של תפילה במניין.

ארכאולוגיה

שרידי בית הכנסת העתיק בברעם שבגליל העליון

ערך מורחב – בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

בארץ ישראל נתגלו ממצאים ארכאולוגיים של בתי כנסת רבים, החל מסוף תקופת בית שני ועד המאה ה-10 לספירה, ובעיקר מתקופת התלמוד.

רוב בתי הכנסת הקדומים נתגלו בגליל, ולאחר מכן בגולן ובדרום הר חברון. המרשימים שבהם הם אלו שבברעם, בגוש חלב, במרות, בנבוריה, בחמת טבריה, בציפורי, בחמת גדר, בארבל, בכפר נחום, בכורזים, בגמלא, בקצרין, באום אלקנאטיר, בבית שאן, בתל רחוב, בבית אלפא, באשתמוע, בסוסיא, בעין גדי, בחורבת ענים, בחורבת מעון, בנערן וביריחו.

חלק מבתי הכנסת העתיקים היו בנויים אחרת מהמקובל בימינו. כך, הפתח היה לרוב בקדמת בית הכנסת, ואילו ספרי התורה היו מונחים בארון בחדר צדדי, ובשעת קריאת התורה היו מביאים אותם בארון מיוחד, לקיים את מאמר הפסוק "ויהי בנסוע הארון".

קדושת בית הכנסת

בניין בית הכנסת הוא מקום קדוש ולכן אסורות בו פעולות כגון לינה ואכילה. אולם בבית מדרש, מותרות פעולות אלו לתלמידי חכמים שתורתם אומנותם; מעיקר הדין פעולות אלה אסורים גם לתלמידי חכמים בבית כנסת, אך רוב בתי הכנסת של היום הם בגדר ההלכתי של בית מדרש כיוון שמשתמשים בהם גם ללימוד.

נחלקו הראשונים בעניין קדושת בית הכנסת האם הוא נקרא תשמיש קדושה או תשמיש מצווה, לדעת הר"ן בית הכנסת נחשב תשמיש קדושה, ואילו לדעת הרמב"ן תשמיש מצווה.

הריסתו של בית כנסת פעיל אסורה אלא לשם בניית בית כנסת אחר בתנאים מסוימים. אחד הדיונים בעניין החלפת בית כנסת ישן בחדש מצוי בתלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא (דף ג, עמוד ב). הדיון מתחיל בדברי רב חסדא שקובע כי לא ניתן להרוס בית כנסת עד שיבנה בית כנסת אחר במקומו. הדעות חלוקות בשאלה מדוע. יש שאומרים משום "פשיעותא", היינו החשש שמא לא תושלם בנייתו של בית הכנסת החדש וכך תישאר הקהילה ללא בית כנסת, ויש שאומרים משום "צלויי", היינו העובדה שבמהלך הבנייה לא יהיה מקום תפילה. כאשר יש מקום תפילה חלופי נותר החשש הראשון, "פשיעותא". בהמשך הגמרא קובע רב אשי כי הריסת בית הכנסת אסורה גם כאשר חומרי הבנייה מונחים מוכנים לבניית הבניין החדש, שכן יש חשש שימכרו את חומרי הבנייה לשם פדיון שבויים. לבסוף מסייגת הגמרא מקרה בו יש בבית הכנסת סדקים העלולים לגרום להתמוטטותו, ואז מותר להרוס ולבנות חדש במקומו. מסקנה נוספת עולה מדיון מאוחר יותר בעקבות הריסתו של בית המקדש בידי הורדוס לשם בניית בניין חדש: לפי חלק מהדעות כאשר השלטון הורס בית כנסת לשם בניית בית כנסת אחר מותר הדבר שכן התחייבות של שלטון היא התחייבות רבת תוקף ואין חשש שיחזור בו. הגמרא מסיקה שהריסת בית כנסת בחוץ לארץ היא קלה יותר, משום שהם נבנו בתנאי שיהיה אפשר להרוס אותם, שכן ממילא השהות בגולה היא זמנית. לעומת זאת, בנוגע לבתי כנסת בארץ ישראל לא מועיל שום תנאי.

בעניין זה ישנם דיונים רבים בתלמוד ורבים עוד יותר אצל הפוסקים לדורותיהם. הידרשות לשאלה הייתה בעת תוכנית ההתנתקות, אז ביקשה מדינת ישראל להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון. הרבנים השונים נתאחדו בדעת רוב מוצקה שהדבר אסור בתכלית האיסור ולבסוף שינתה ממשלת ישראל את החלטתה ולא הרסה את בתי הכנסת.

בתקופת השואה פעלו הנאצים ועוזריהם באופן שיטתי להרס וחילול בתי הכנסת באירופה. מרבית בתי הכנסת נהרסו ונבזזו, חלקם הועלו באש, וחלקם הוסבו לאורוות ולמחסנים.

בתי כנסת בעולם

להלן תמונות מבתי כנסת ברחבי העולם. בבית התפוצות קיימת תצוגת קבע של עשרות דגמי בתי כנסת בעולם.

נכון למאי 2023, בית הכנסת הגדול בעולם הוא בית המדרש של חסידות גור הנמצא בשכונת רוממה בירושלים. על פי עיריית ירושלים, שטחו כ-14 דונם, מתוכם 11,827 מטרים רבועים שטח בנוי, ובמקום יכולים להתפלל אלפי אנשים.

• 
  בית הכנסת קהל שלום ברודוס, בו אנדרטה לקהילת האי שהושמדה בשואה.
• 
  בית הכנסת הגדול של רומא
• 
  בית הכנסת הכוראלי של ריגה, לטביה, נשרף בשואה עם מאות יהודים בתוכו.
• 
  בית הכנסת פרינסס רוד בליברפול, אנגליה, הממלכה המאוחדת.
• 
  בית הכנסת בהורדנה, בלארוס, שוקם בראשית המאה ה-21 לאחר שנהרס בשואה.
• 
  בית הכנסת המרכזי של חלב שבסוריה, נשרף בפרעות בשנת 1947.
• 
  חורבת בית הכנסת הגדול של הוסיאטין שבמזרח גליציה (כיום אוקראינה)
• 
  בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב, אדריכל מריו בוטה
• 
  פנים בית הכנסת בופו בפריז
• 
  בית הכנסת "כנסת אליהו" בעיר מומבאי שבהודו
• 
  פנים בית הכנסת "כנסת אליהו" שבמומבאי
• 
  חזית בית הכנסת מייזל בפראג בירת צ'כיה. מעל השער מגן דוד, וליד הגג לוחות הברית.
• 
  פנים בית הכנסת הקראי במושב מצליח. הוא אינו מכיל כיסאות או ספסלים, ובמקומם יש שטיחים, שעליהם עומדים, כורעים, יושבים או משתחווים המתפללים
• 
  בית כנסת כפול, לאשכנזים (מימין) ולספרדים (משמאל), הרצליה
• 
  בית הכנסת הגדול בראשון לציון
• 
  בית הכנסת הגדול של פירנצה
• 
  בית כנסת אל-גריבה באי ג'רבה, תוניסיה
• 
  דגם בית כנסת בוונציה
• 
  דגם בית הכנסת הגדול בוורשה (נשרף בידי הנאצים במרד גטו ורשה)
• 
  דגם בית כנסת בסין
• 
  דגם בית הכנסת בלידו שבספרד
• 
  דגם בית הכנסת העתיק בפראג (אלטנוישול)
• 
  בית הכנסת איצקוביץ', ידוע בהיותו אחד מבתי הכנסת הפעילים ביותר בעולם
• 
  אולם התפילה בבית הכנסת בכפר עציון בתכנון יוסף שנברגר עם ויטרז' שיצר פרלי פלציג
• 
  בית הכנסת בעיר סנץ, סלובקיה
• 
  חזית בית הכנסת בעיר סנץ
• 
  בית הכנסת בעיר ליפטובסקי מיקולאש, סלובקיה
• 
  פנים בית הכנסת ע"ש הבעש"ט בפיאטרה ניאמץ, רומניה
• 
  בית הכנסת ע"ש הבעש"ט בפיאטרה ניאמץ, רומניה
• 
  בית הכנסת הכוראלי של וילנה, היחיד מבין 105 בתי הכנסת של וילנה שנותר פעיל לאחר השואה.
• 
  בית הכנסת המרכזי בסלוניקי, היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר השמדת קהילתה בשואה.
• 
  בית הכנסת הגדול של בודפשט, משמש כאנדרטה לכ-600,000 יהודי הונגריה שנספו בשואה.
• 
  מבנה בית הכנסת במקווה ישראל. מבט מדרום.
• 
  בית הכנסת בטוקאי (עיר), הונגריה

ראו גם

• בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל
• בית הכנסת הקראי בירושלים
• בית כנסת שומרוני
• מסגיד

קישורים חיצוניים

• רשימת בתי הכנסת בישראל (באתר הממשלתי "הרשות הארצית - המשרד לשירותי דת של מדינת ישראל")
• בתי כנסת וזמני תפילות ברחבי ישראל
• בית כנסת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מידע על בית כנסת בקטלוג הספרייה הלאומית
• בתי כנסת, דף שער בספרייה הלאומית
• מאמרים בנושא בית כנסת, באתר ספריית אסיף

מאמרים, מידע ושיעורים על בתי הכנסת:

• המדריך המלא למבקר בבית הכנסת בפעם הראשונה באתר חב"ד
• בדין סילוק מתפלל מבית הכנסת
• יוסף תבורי, רשימת מאמרים על בתי כנסת באתר "דעת"
• זהר הנגבי, 'ריהוט הקודש בבתי הכנסת בארץ-ישראל בשנים 4091–4389 – מסורת ושינוי'
• הלכות בית הכנסת ותפילה, מתוך הספר בן איש חי, באתר עיתים לתורה
• הרב אליעזר מלמד, הלכות בית כנסת, באתר "פניני הלכה"
• הרב יוסף צבי רימון, יהדות: מדוע הבימה במרכז בית הכנסת?, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2011
• בתי כנסת ובתי כנסיות, באתר האקדמיה ללשון העברית
• אלחנן ריינר, ‏חורבן, מקדש ומקום קדוש: משהו על שאלות של זמן ומקום בימי-הביניים, קתדרה 97, ספטמבר 2000, עמ' 55-49
• לכל איש יש בית כנסת – רשימת אתרי אינטרנט של בתי כנסת שונים ברחבי ישראל.

ארגונים ואיגודים

• איגוד בתי הכנסת העולמי
• איחוד בתי הכנסת בישראל

אדריכלות ותמונות

• אדריכלות בעולם - בתי כנסת (באנגלית)
• דוד קסוטו, ‏אדריכלות בתי כנסת במרחב הים תיכוני, באתר "דעת"
• דוד קסוטו עורך, ושכנתי בתוכם, קובץ מוקדש לבעיות יסוד בארכיטקטורה של בתי הכנסת, משרד החינוך והתרבות, המחלקה לתרבות תורנית, ירושלים תשל"ז.
• על תכנון אקוסטי לבתי-כנסת Kleiner, Klepper, Torres, Worship Space Acoustics, J.Ross Publishing 2010 ISBN 978-1-60427-037-2
• סגלית פישביין, בתי הכנסת היפים בישראל - חלק א', באתר ynet, 5 באוקטובר 2008
• סגלית פישביין, בתי הכנסת היפים בישראל - חלק ב', באתר ynet, 6 באוקטובר 2008
• מיכאל יעקובסון, הכיפה המעופפת: בית הכנסת של נצרת עילית נפרד מהאדריכל, באתר Xnet‏, 23 ביוני 2014
• מיכאל יעקובסון: סיבוב בארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים, באתר 'חלון אחורי', 4 בנובמבר 2017
• הדר בן-יהודה, צילומים נדירים מפולין: העדות היחידה לבית הכנסת המפואר מעץ שעלה באש, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 26 במרץ 2017
• בית כנסת שנחרב בשואה נולד מחדש בישראל, והזמין פגועי נפש להשתלב, באתר Xnet‏, 15 בספטמבר 2018
• מיכאל יעקובסון: מסגד שהפך לבית כנסת בנס ציונה, באתר 'חלון אחורי', 30 באוקטובר 2023

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.