יצחק קרליק
יצחק קרליק (1899 - 1979) קצין יהודי במשטרת המנדט.
ביוגרפיה עריכה
קרליק נולד בפולונה, שבפלך ווהלין לנחום קרליק, שהיה סוחר תבואה ולנחמה יענטה גילדינגורן. הוא היה חבר בצעירי ציון ובפברואר 1922 עלה לארץ ישראל.
תחילה עבד קרליק כפועל חקלאי בפתח-תקוה, ובמאי 1922 התגייס למשטרת המנדט ושירת בירושלים[1], תחת פיקודו של דוד תדהר. באוקטובר 1924 הוא זכה לתשבחות בדואר היום על שבשריפה ליד מאה שערים[2]: "חרף את נפשו באמת ועמל בכל כחו להציל כמה שאפשר ותודות לו ועוד אנשים שעזרו על ידו הצליחו לכבות את התבערה בטרם תתפשט אל שאר הבתים ולא קרה שום אסונות אדם." בשנת 1928, בעת חופשתו של הקצין שלמה סופר, מלא קרליק את מקומו[3]. בשנת 1929 הוא שמר על הסדרים ברחבת הכותל המערבי[4].
לאחר מאורעות תרפ"ט בנובמבר 1929 הוא נעצר בחשד שמסר מסמך סודי בה היו רשומים המופתי ועוזריו "ברשימה השחורה", מהמשטרה לעיתונאי[5][6]. המסמך שימש את התעמולה של מוסדות היישוב היהודי להראות שצעדי המופתי ועוזריו נשמרו על ידי הבולשת. לאחר מספר ימים שוחרר קרליק בהיעדר ראיות לאשמתו[7]. בסוף שנות ה-20 ובראשית שנות ה-30 פעל, בין השאר, נגד פעילים קומוניסטים[8]. באוקטובר 1932 ניהל קרליק את החקירה של התקיפה של אנשי ההסתדרות את הבית"רים שהפרו את שביתתם בבית החרושת פרומין[9].
בשנת 1932 הועלה קרליק לדרגת סרג'נט[10]. בשנת 1934 קיבל קרליק דרגת קצין[11] ומונה[12] למפקד תחנת רחובות[13][14] ושם התמודד עם תחילת המרד הערבי הגדול[15]. במחצית הראשונה של 1937 הוא הופקד על חקירת פרשת הרצח בחולות תל נוף[16] ובאמצע שנת 1937 עבר למחלקה הפלילית של משטרת תל אביב[17][18]. בהמשך מונה למפקד משטרת רמת גן[19]. בתפקידו זה הרגיז את אנשי האצ"ל אשר הצמידו פצצת הפחדה למכוניתו[20]. בעקבות זאת פנה קרליק אל אברהם קריניצי שיעץ לו ליישר את ההדורים עם אנשי האצ"ל וארגן סולחה בינו לבין אנשי האצ"ל[21].
ביולי 1942 קיבל קרליק את המדליה הקולוניאלית על שירות ממושך במשטרה[22]. בינואר 1943 הוא זכה לתשבחות על שסירב לקבל שוחד ודיווח על השוחד שהוצע לו[23].
בשנים 1940–1947 שירת בתל אביב ובין השאר היה אחראי על שמירת הסדר בהלווית ארבעת אנשי ההגנה שנהרגו בהתקפה על מחנה שרונה בליל המשטרות[24].
ביולי 1947 קיבל סרט למדליה על שירותו[25].
לאחר הקמת מדינת ישראל נתמנה לסגן מפקד נפת תל אביב של המשטרה[26]. בהמשך היה ראש אגף החקירות במחוז טבריה ובשנת 1951 נתמנה למפקד בסיס אמונים בבית דגן.
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד תדהר (עורך), "יצחק קרליק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2846
הערות שוליים עריכה
- ^ אורח גנב, דואר היום, 7 במאי 1926
- ^ בערה, דואר היום, 7 באוקטובר 1924
- ^ במשטרה, הארץ, 29 ביוני 1928
- ^ התנגשויות ומכות ברחבת הכותל, דואר היום, 4 באוגוסט 1929
- ^ השוטר קרליק נאסר, דואר היום, 22 בנובמבר 1929
- ^ בשל מה נאסר קורפורל קרליק, דואר היום, 24 בנובמבר 1929
- ^ בשל מה נאסר קורפורל קרליק, דואר היום, 29 בנובמבר 1929
- ^ מאסר קומוניסט, דואר היום, 6 באפריל 1928
זוג קומוניסטים לדין, דואר היום, 1 במרץ 1930
תגרה בין הקומוניסטים והמשטרה בהלויה בירושלים, דואר היום, 17 באפריל 1930
עוד סודות מן המטבח הקומוניסטי, דואר היום, 6 ביולי 1932
דברי השופט בודילי לקומוניסט מסית, דואר היום, 12 בנובמבר 1933 - ^ ביהח"ר של פרומין, דואר היום, 18 באוקטובר 1932
- ^ הבחינות במשטרה שני קצינים יהודים חדשים, שלושה סרג'נטים, דואר היום, 4 בספטמבר 1932
- ^ העלאות במשטרה, דבר, 4 באפריל 1934
- ^ במשפט העלילה על תושבי רחובות, הארץ, 5 באוגוסט 1936
- ^ עיתון מיוחד לבית הדין המחוזי, דואר היום, 20 בנובמבר 1934
הרוג אחד ו־7 פצועים, דואר היום, 17 בנובמבר 1935 - ^ קבלת פני הרב הראשי לתל אביב יפו מוהר"ר משה אביגדור עמיאל, הארץ, 16 בינואר 1936
- ^ חולדה בימים אלה, דבר, 15 במאי 1936
נתפס היורה באוטו, דבר, 16 במאי 1936
שרפו בית־אריזה בנ"צ, דבר, 30 ביוני 1936
התקפה המונית על עקרון, דואר היום, 15 ביוני 1936
יריות, עקירות הצתה, דבר, 7 במרץ 1937 - ^ החקירה בעניו רצח צוואנגר, הארץ, 11 במאי 1937
- ^ עדות הקצין קרליק, הארץ, 16 ביולי 1937
- ^ במאי 1937 עדיין היה ברחובות: ילד חנוק מי הפושע?, דבר, 24 במאי 1937
משפט הילד שנחנק, הארץ, 1 בדצמבר 1979 - ^ התנכל לרצוח את אשתו, הארץ, 11 בפברואר 1938
- ^ נסיון נועז להתנקשות בחיי קצין יהודי, הַבֹּקֶר, 25 ביולי 1938
- ^ ד. מלמדוביץ בשירות בית"ר והאצ"ל, חרות, 29 במרץ 1963
- ^ היחיד והציבור, המשקיף, 10 ביולי 1942
- ^ ניסתה לשחד שוטר יהודי ונקנסה, הַבֹּקֶר, 26 בינואר 1943
- ^ המונים בהלוית 4 חללי ההתקפה על שרובה, המשקיף, 25 בפברואר 1946
- ^ מדליות לשוטרים, המשקיף, 2 ביולי 1947
- ^ העתקים מן המתבים נשלחו לתעודתם, חרות, 8 בדצמבר 1948
- ^ אהובה (לובה) קרליק, מעריב, 8 בינואר 1981