ירגזי אדום-בטן

מין של ציפור שיר ממשפחת הירגזיים

ירגזי אדום-בטן (שם מדעי: Sittiparus castaneoventris) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת הירגזיים.

קריאת טבלת מיוןירגזי אדום-בטן
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
תת־סדרה: דמויי־דרור
משפחה: ירגזיים
סוג: סיטיפרוס
מין: ירגזי אדום-בטן
שם מדעי
Sittiparus castaneoventris
גולד, 1863
תחום תפוצה

תפוצה של המינים ירגזי רבגוני, ירגזי אדום-בטן, ירגזי איזו וירגזי איריומוטה

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאפיינים פיזיים עריכה

הירגזי אדום-הבטן הוא עוף קטן באורך 11–13 ס"מ.[2] ראשו, עורפו וגרונו שחורים, הלחי לבנה, גבו בצבע אפור מתכתי וגחונו אדמדם, ומכאן שמו.[3] הירגזי אדום-הבטן דומה לירגזי הרבגוני, אך קטן יותר ובעל פנים לבנים יותר, וגחונו כהה יותר וחסר את קו הגחון.[4]

תפוצה ובית גידול עריכה

הירגזי אדום-הבטן חי ביערות ממוזגים ובאזורים כפריים ופרווריים. ירגזי זה אנדמי לטאיוואן. הערכת טווח התפוצה (40,300 קמ"ר) גדולה, ולכן המין אינו מתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון גודל הטווח. גודל האוכלוסייה לא כומת, אך מוערך כי מין זה לא עומד בקריטריון גודל האוכלוסייה. למרות העובדה שמגמת האוכלוסייה נמצאת בירידה, הירידה אינה מהירה מספיק כדי להתקרב לסף סכנת הכחדה לפי קריטריון מגמת האוכלוסייה. כתוצאה מכך, הירגזי אדום-הבטן מסווג כמין ללא חשש.[5]

טקסונומיה עריכה

הירגזי הרבגוני תואר על ידי ג'ון גולד ב-1863.[6] הסוג סיטיפרוס תואר לראשונה על ידי אדמון דה סליס לונשאן (אנ') בשנת 1884[7][8] עם זאת, הסוג נחשב שנים רבות לתת־סוג של ירגזי, והמין נכלל בסוג ירגזי עם רוב הירגזיים האחרים. מחקר משנת 2005 מבוסס נתונים גנטיים ומורפולוגיים תמך בהפרדת הסוג פויסילה, אליו שויך בעבר הירגזי אדום-הבטן.[9] מחקר מאוחר יותר מצא קשר גנטי בין הירגזי הרבגוני (שנחשב אז למין בסוג פויסילה) והירגזי לבן־המצח (שנחשב אז למין בסוג ירגזי), והמליץ על פיצולם לסוג נפרד, סיטיפרוס,[10] כפי שביצעו גופים אחדים, בהם IUCN‏,[11] ו-IOC (אנ').‏[6] לעומתם, ITIS עדיין מציג את מיני הסוג סיטיפרוס בסוג פויסילה.[12]

המינים ירגזי אדום-בטן (Sittiparus castaneoventris), ירגזי איריומוטה (Sittiparus olivaceus) וירגזי איזו (Sittiparus owstoni) נחשבו בעבר לתת־מינים של הירגזי הרבגוני, אבל סווגו מחדש כמינים עצמאיים בעקבות פרסום של מחקר פילוגנטי ב–2014.[6][13]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ירגזי אדום-בטן בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ירגזי אדום-בטן באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ Josep del Hoyo, Nigel Collar, Guy M. Kirwan, Chestnut-bellied Tit (Sittiparus castaneoventris), version 1.0, Birds of the World, 2020 doi: 10.2173/bow.vartit3.01
  3. ^ Chestnut-bellied Tit - eBird, ebird.org
  4. ^ Chestnut-bellied Tit, a Taiwan Endemic, Shanghai Birding 上海观鸟, ‏2021-11-02 (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Chestnut-bellied Tit (Sittiparus castaneoventris) - BirdLife species factsheet, datazone.birdlife.org
  6. ^ 1 2 3 Waxwings and allies, tits, penduline tits – IOC World Bird List (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ Société zoologique de France., Société zoologique de France, Bulletin de la Société zoologique de France., כרך 9, Paris :: La Société,, 1884
  8. ^ G. William Cottrell, James C. Greenway, Ernst Mayr, Raymond A. Paynter, Check-list of birds of the world., כרך 12, Cambridge :: Harvard University Press,, 1967
  9. ^ Frank B. Gill, Beth Slikas, Frederick H. Sheldon, Phylogeny of Titmice (Paridae): II. Species Relationships Based on Sequences of the Mitochondrial Cytochrome-B Gene, The Auk 122, 2005-01-01, עמ' 121–143 doi: 10.1093/auk/122.1.121
  10. ^ Ulf S. Johansson, Jan Ekman, Rauri C. K. Bowie, Peter Halvarsson, A complete multilocus species phylogeny of the tits and chickadees (Aves: Paridae), Molecular Phylogenetics and Evolution 69, 2013-12-01, עמ' 852–860 doi: 10.1016/j.ympev.2013.06.019
  11. ^ ירגזי רבגוני, באתר הרשימה האדומה של IUCN
  12. ^ ITIS - Report: Poecile varius, www.itis.gov
  13. ^ Bailey D. McKay, Herman L., Jr. Mays, Cheng-te Yao, Dongmei Wan, Incorporating Color into Integrative Taxonomy: Analysis of the Varied Tit (Sittiparus varius) Complex in East Asia, Systematic Biology 63, 2014-07-01, עמ' 505–517 doi: 10.1093/sysbio/syu016