פתיחת התפריט הראשי

ירחמיאל לוקאצ'ר (לוקא) (18981942?), היה מהמפקדים הבולטים של הארגון הצבאי המחתרתי "הקיבוץ".

נולד בטשקנט שבאימפריה הרוסית, וגדל בבית מסורתי וציוני. בשנת 1913, בגיל 15, הגיע לטיול לפלשתינה, הודיע להוריו שהוא נשאר בארץ והחל ללמוד בגימנסיה הרצליה. בשנת 1917 ביקר ג'מאל פאשה בגימנסיה והציע לצעירים להתגייס לצבא הטורקי. לוקאצ'ר התנדב ושירת בצבא כמדריך טירונים ומתורגמן. בתום המלחמה שב ארצה לסיים את לימודיו. הוא התקבל לארגון "השומר", שהיה בשלבי פירוק, ובשנת 1921 הגיע לקיבוץ כפר גלעדי.

עם פירוק ארגון "השומר" ואיחודו עם "ההגנה", הקים לוקאצ'ר ביחד עם ישראל שוחט וחברים נוספים מגדוד העבודה את ארגון "הקיבוץ", שלא קיבל על עצמו את מרות 'ההגנה'. לוקאצ'ר תכנן וביצע את ההתנקשות בקצין המשטרה הערבי תאופיק ביי א-סעיד, שאותו ראו כאחראי לטבח היהודים בבית העולים ביפו במאורעות תרפ"א. בנוסף, לוקאצ'ר תכנן וביצע את פעולת ה"אכס" (קיצור המילה "אכספרופריציה" - החרמה), שבה החרימו אנשי הקיבוץ 12,000 אלף לירות זהב ממבריחים, כשהם מתחזים לחיילים איריים מהצבא הבריטי.

בכסף שהוחרם השתמשו לבניית סליק נשק גדול בכפר גלעדי, ונרכש נשק רב ותחמושת בארץ ובחו"ל. בשנת 1924 נשלח לוקאצ'ר לגרמניה לרכוש נשק וללמוד באקדמיה הצבאית. בשהותו בגרמניה נתפס לרעיון הקומוניזם. בשובו ארצה ארגן מספר קורסים לאימון צבאי לחברי הקיבוץ. בגלל התקרבותו לקומוניזם הוא סולק מכל תפקיד בקיבוץ, עזב עם משפחתו לתל אביב והתחבר למפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פ.ק.פ). הוא קשר קשרים עם ערבים, דיבר ערבית וסייר בארצות ערב והעביר נשק לדרוזים במלחמתם בצרפתים. במאורעות תרפ"ט היה בצד הערבי. בשנת 1930 נלכד על ידי הבריטים בעבר הירדן, אך בהשתדלות חבריו, שזכרו לו את חסד נעוריו, הסכימו הבריטים לשחררו, בתנאי שיעזוב את הארץ עם משפחתו.

לוקאצ'ר עבר לברית המועצות ביחד עם משפחתו, ולמד שלוש שנים באקדמיה הצבאית. בשנת 1936 הואשם בבגידה, ונשלח לחמש שנות עבודת כפייה בסיביר.

בשנת 1941 שוחרר ושב למשפחתו, אך ב-1942, בהיותו בן 43, נאלץ להתגייס לצבא האדום למרות רצונו; לדברי אשתו הוא אמר לה "בשביל קומוניזם כזה לא ראוי להילחם, ובטח לא למות". הוא נשלח לחזית סטלינגרד, משם לא חזר.

בבית הקברות בכפר גלעדי יש אבן זיכרון ללוקאצ'ר, ובה מצוין כי הלך לעולמו ב-1937. מסתבר שעובדה זו נקבעה על סמך עדות מוטעית של המרגל ישראל בר, שראה, לדבריו, מטוסים גרמניים מפציצים את מכוניתו של לוקאצ'ר במלחמת האזרחים בספרד. רק לאחר שחזרה אשתו של לוקאצ'ר ארצה בשנת 1989, כשהיא מעל 90, נודעה האמת על סופו.

לקריאה נוספתעריכה

  • ספר תולדות ההגנה, חלק א' כרך ב', הוצאת מערכות, 1975
  • על ירחמיאל לוקאצ'ר, ארץ וטבע, גיליון 110, 2007

קישורים חיצונייםעריכה