ירח פארן
ירח פארן (28 בפברואר 1938 – 12 בדצמבר 2020) היה היסטוריון, מראשוני היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל שנודע גם בפעילותו לחשיפת אתרים היסטוריים בעמק הירדן וסביבתו, טיפוחם ושימורם. בשנת 2017 קיבל את פרס המועצה האזורית עמק הירדן על מפעל חיים.
 | |
| לידה |
1938 תל אביב, ישראל |
|---|---|
| פטירה |
2020 (בגיל 82 בערך) האון, עמק הירדן |
| מדינה |
ישראל  |
| תואר | דוקטור לפילוסופיה, היסטוריון |
| פרסים והוקרה | פרס המועצה האזורית עמק הירדן על מפעל חיים |
  | |
קורות חיים עריכה
נולד בתל אביב ליעל וחיים פוריצקי, שעלו בתחילת שנות השלושים מפינסק. היה חניך בתנועה המאוחדת ולאחר שירותו בנח"ל עלה בשנת 1957 להתיישב בקיבוץ האון, בו היה חבר עד פטירתו. היה חבר ומדריך בחברה להגנת הטבע, בה כיהן גם שנים רבות כיו"ר ועדת הביקורת. למד לתואר ראשון שני ושלישי לימודי ארץ ישראל בבית ברל ובאוניברסיטת חיפה. לאחר מלחמת יום כיפור הצטרף לצוות איתור נעדרים בו שירת במילואים עד הגיעו לגיל 80, נושא בו עוסקים עבודת הדוקטורט שלו "ההיסטוריה של איתור הנעדרים בארץ"[1] והספר שכתב "עד שיחזור החייל האחרון".[2] בשנת 2017 הוענק לירח פארן פרס המועצה האזורית עמק הירדן בקטגוריית מפעל חיים, על פעילותו לשימור ושחזור אתרים היסטוריים ותרומתו למידע אודות תולדותיו של עמק הירדן.[3][4] במשך 20 שנה שימש כמבקר פנים של המועצה האזורית עמק הירדן ומפעלי עמק הירדן עד ליציאתו לפנסיה בגיל 75.[5]
פעילותו ביחידה לאיתור נעדרים עריכה
עד מלחמת יום הכיפורים לא היה בצה"ל מערך מסודר לאיתור נעדרים. לאור האבדות הרבות במלחמה, הוקם עוד במהלך הקרבות צוות לאיתור נעדרים, תחילה מקרב נעדרי חיל האויר ובהמשך נערך מפקד בו התברר מספר הנעדרים והוקם הצוות לאיתור נעדרים בכלל הצבא. בהמשך מוסדה היחידה והפכה לחלק בלתי נפרד מהמערך הצבאי.[6] ירח גויס למילואים לקראת סופה של המלחמה ע״י יואב שגיא, שנמנה עם מקימי היחידה והכירו מעבודתם המשותפת בחברה להגנת הטבע. ירח המשיך ושירת במילואים ביחידה זו עד יציאתו לשליחות בברזיל והמשיך בשרות גם לאחר חזרתו ארצה, עד הגיעו לגיל 80, אז השתחרר ממילואים בדרגת סגן אלוף. פעילותו ביחידה הפכה לחלק משמעותי בחייו ובמשך השנים אימן והדריך דורות של צעירים בתורה זו, שהיה אחד ממייסדיה. בנושא זה נכתבו עבודת הדוקטורט[1], בהנחיית פרופ' יוסי בן ארצי וספרו "עד שיחזור החייל האחרון".[2]
פעילותו בשחזור ושימור אתרים עריכה
אנדרטת הטייסים הטורקיים עריכה
לאחר מלחמת ששת הימים, כשהוסרו מגבלות הביטחון והופסק הירי של החיילים הסורים על האזור, לקח על עצמו בהתנדבות ירח פארן, חבר קיבוץ האון, להעניק חיים חדשים ולטפח את אנדרטת הטייסים הטורקיים, אנדרטה שהוקמה לזכר טייסים טורקיים, מבכירי חיל האוויר של האימפריה העות'מאנית, שנהרגו בשנת 1914. טיסתם הייתה חלק ממטס ראווה מעל ערי האימפריה העות'מאנית לרגל מלאת שנה לחיל האוויר העות'מאני. המטס החל באיסטנבול ותוכנן להגיע לירושלים ולקהיר. הטיסה לירושלים המריאה מדמשק דרך הרי הגולן ואגם הכנרת אך לא עמדה בזרמי הרוחות באזור והסתיימה בהתרסקות ובמות שני הטייסים אשר נקברו בהלוויה ממלכתית בדמשק ונקברו ליד קברו של צלאח א-דין.[7][8]
האנדרטה ממוקמת על כביש 92 ממזרח לכנרת, צפונית לקיבוץ האון. כחלק מיוזמתו של ירח לשיקום האנדרטה ובסיוע כספים וחומרים שנתרמו בידי המועצה האזורית עמק הירדן, ניטע גן סביב האנדרטה והמקום הוקף בגדר לצורך שמירתה. גם שגרירות טורקיה תרמה לטובת השיקום זוג פסלים של ציפורי עיט שחורים ומימון לשילוט ובו סיפור המעשה, מפת מסלול הטיסה וזוג תרנים להנפת דגלי טורקיה וישראל מעל לאנדרטה.[9] במחצית שנת 2001 הגיעה לביקור, בהזמנת חיל האוויר הישראלי, משלחת מטעם חיל האוויר הטורקי, על מנת לשחזר, במה שנקרא "כנפי הזהב", את תהליך הטיסה המקורי של הטייסים העות'מאניים מפברואר 1914. "לא יהיה מוגזם לומר שהדאגה המרגשת של תושבי קיבוץ האון וד"ר פארן לאנדרטה היקרה לעם הטורקי היא סמל לחברות גדולה ורבת שנים בין שתי האומות שלנו", אמר השגריר הטורקי בישראל, מר כאמל אוקם.[10] באתר נערכו טקסי זיכרון בהשתתפות נציגים רשמיים של הצבא הטורקי ובשנת 2005 הוזמן ירח לטקס ממלכתי בטורקיה לרגל שיחזור הטיסה בה נהרגו שני הטייסים. פארן ואשתו התקבלו במדינה בכבוד רב.[5]
ירח, שעסק במחקר היסטורי אודות סביבת מגוריו, לקח על עצמו לשקם, להחיות, לטפח ולתחזק בהתנדבות את האנדרטה אשר בשולי מטע הבננות. הוא עשה זאת במסירות עד מותו בשנת 2020.
עין שריר - עין שווירח עריכה
עין שוירח, לשעבר עין שריר, הוא מעיין הנמצא במצוקי האון, על המורדות הדרומיים של רמת הגולן, סמוך לדרך העולה מקיבוץ האון ומאנדרטת הטייסים הטורקים לעין תאופיק. הבריכה נבנתה בשנת 1944 על ידי תושבי הכפר סמרה, פרסים בהאיים, שאכלסו את הכפר במקום בו ממוקם כיום קיבוץ האון. הבריכה נבנתה על מנת לשמש להשקיית הגידולים החקלאיים ועד שנת 2000 הייתה נטושה ומוזנחת.[11]
פרויקט שיפוץ ושיקום הבריכה נעשה ביוזמתו של ירח פארן, חבר קיבוץ האון. לאחר שריפה שהתרחשה במקום טייל ירח באזור וגילה את שרידי הבריכה שנמצאה במצב בלתי שמיש לחלוטין. ירח פינה את הצמחייה העבותה, ניקה את הבריכה, שיפץ את קירותיה שנהרסו, ובסיוע קק"ל גם אטם את הבריכה. בנוסף, הוא שיפץ את האזור שסביב הבריכה, נטע עצי פרי והכשיר את השטח מסביב כפינת חמד לישיבה נוחה ונעימה.[12]
השם "עין שווירח" המופיע על שלט האבן, הוא על שמו של ירח פארן, חיבור שמו הערבי של המעיין (שריר) ושמו של ירח שדאג וטרח לחידוש המקום.[13][3]
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 ההיסטוריה של איתור נעדרים בצה"ל: סיפורן של יחידות איתור הנעדרים (אית"ן) / מאת: ירח פארן, באתר haifa-primo.hosted.exlibrisgroup.com (באנגלית)
- ^ 1 2 עד שיחזור החייל האחרון: סיפורן של יחידות איתור הנעדרים בצה"ל / ירח פארן ; עורך הספר: דני דור | פארן, ירח מחבר (דור, דני, 1951 - (עורך) | דור, דני, 1951 - (עורך) ;ישראל. צה"ל. יחידות אתור הנעדרים (אית"ן); (גוף מנפיק) | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 דרור פויר, קיבוץ האון התפרק, אך ההיסטוריון שלו נותר אופטימי עד הסוף, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2020
- ^ טקס פרס המועצה לשנת 2017, באתר jv.localtimeline.com
- ^ 1 2 אלי אשכנזי, מאתר הנעדרים הנחוש מצא אנדרטה חרבה. אחרי השיפוץ, גם הצבא הטורקי הצדיע לו, באתר וואלה!, 19 בדצמבר 2020
- ^ אודות ענף אית"ן, באתר www.idf.il
- ^ אמיר בן דרור, אנדרטת הטייסים הטורקים - סביב הכנרת., באתר derech-havaya, 2022-01-12
- ^ אנדרטת הטייסים הטורקיים, באתר בשבילי הארץ
- ^ gofer, צוואת הטייסים הטורקים | חוויה מהלכת בגליל, 2020-01-29
- ^ דרור פויר, קיבוץ האון התפרק, אך ההיסטוריון שלו נותר אופטימי עד הסוף, באתר גלובס, 13 בדצמבר 2020
- ^ שביליסט, עין שוירח / עין שריר - פנינת טבע במורדות הדרומיים של רמת הגולן, באתר שביליסט, 2021-03-14
- ^ טיול ג'יפים בדרום רמת הגולן - ישראל, באתר מסע אחר
- ^
יואב קווה, מעין שוירח לעין אי"ה: טיול 4X4 קליל בדרום רמת הגולן, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2018
