החברה להגנת הטבע

עמותה ישראלית העוסקת בשמירת הטבע

החברה להגנת הטבע, שנוסדה בשנת 1953, היא ארגון הסביבה (ללא כוונת רווח) הוותיק והגדול בישראל, ואחד מארגוני שמירת הטבע והסביבה הוותיקים בעולם. החברה להגנת הטבע היא עמותה ציבורית, הפועלת שלא למטרת רווח (מלכ"ר) וייעודה שמירה על הסביבה, על ערכי הטבע והנוף, ועל המורשת ההיסטורית-תרבותית של האדם בישראל. החברה זכתה בפרס ישראל בשנת 1980 על תרומה מיוחדת לטובת המדינה והחברה בכללה.

החברה להגנת הטבע
בית ספר שדה אילת המנוהל על ידי החברה להגנת הטבע, ומספק מקומות לינה ושירותי הדרכה עבור המטיילים השונים
בית ספר שדה אילת המנוהל על ידי החברה להגנת הטבע, ומספק מקומות לינה ושירותי הדרכה עבור המטיילים השונים
תחום איכות הסביבה
שפה רשמית עברית
מדינה ישראלישראל ישראל
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ארץ ישראל
מייסדים אמוץ זהבי, עזריה אלון
חברים 50,000 (נכון ל־2017) עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל דן אלון
תקופת הפעילות 1953–הווה (כ־71 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
teva.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משפחות מטיילות בין מרבדי כלניות בשמורת פורה במסגרת "הפנינג" שערכה החברה להגנת הטבע בפברואר 2011. הקמפיין של החברה להגנת הטבע כנגד קטיפת פרחי בר, הביא להתחדשות הצמיחה של פרחים רבים, ובין השאר ליצירת מרבדי ענק אדומים של כלניות.

בעשור השני של המאה ה-21, חברים בחברה להגנת הטבע למעלה מ-65,000 יחידים ומשפחות.

סמליל הארגון הוא אירוס מקבוצת אירוסי הגלבוע, הנושא עמו משמעות כפולה: ייחודו של הטבע בארץ, שכן אירוסים אלה ייחודיים לארץ ישראל, והחשיבות בשמירה על ערכי טבע אלה.

משמעות המילה "חברה" בשם המוסד היא "ציבור", "אזרחים" (ולא "אגודה עסקית").

היסטוריה עריכה

החברה להגנת הטבע הוקמה על רקע מאבק למען שמירת הטבע והנוף בישראל: בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 עם היוודע דבר התוכנית לייבש את אגם החולה, נזעקו כמה מאנשי הטבע המרכזיים בארץ והחליטו לצאת במאורגן נגד התוכנית, שמשמעות מימושה הייתה פגיעה אנושה בטבע באצבע הגליל ובמינים רבים של בעלי חיים וצמחים. לקריאה לפעולה נענו עוד כמה עשרות אנשי מחקר וחובבי טבע, שהקימו יחד את החברה להגנת הטבע. בראש התנועה עמדו פרופ' אמוץ זהבי ועזריה אלון, שיזמו את הקמת החברה בשנת 1953, מתוך מחשבה כי יש להקים חברה ציבורית, בעלת תשתית רחבה, שתרכז את הפעילויות השונות בתחום שמירת הטבע בישראל. אמוץ זהבי שימש במשך שנים ארוכות כמזכיר החברה להגנת הטבע. תוכנית הייבוש יצאה אמנם אל הפועל, אולם במאה ה-21 הכירה המדינה בצדקת טענות אנשי החברה להגנת הטבע, וחלק מעמק החולה הוצף מחדש. האזור מהווה אתר תיירות וצפרות חשוב וכן אתר חשוב לציפורים נודדות, כולל עשרות אלפי עגורים שמגיעים לאגמון החולה מדי שנה. מאז ועד עצם היום הזה, מהווה שמירת הטבע, הסביבה והנוף את סלע קיומה של החברה.

ב-1994 פסק בית המשפט העליון כי על החברה לשלם כ-4 מיליון דולר בתוספת ריבית, כפיצוי לנער אמריקני שנפצע במהלך טיול בנחל זוויתן ב-1981 והפך נכה[1]. פסק הדין היווה מכה כלכלית קשה לחברה.

בין השנים 19591994 פרסמה החברה כתב עת לטבע ולידיעת הארץ שנקרא "טבע וארץ" הוא שימש רוב שנותיו כביטאון החברה. כמו כן, פרסמה החברה להגנת הטבע כתבי עיתונים נוספים כגון סלעית, פשוש ועוד.

במהלך השנים הובילה החברה להגנת הטבע מאבקים סביבתיים רבים. הבולט והמוצלח מכולם היה הקמפיין למען פרחי הבר של ישראל, שכלל הכרזה על עשרות מיני צמחים כ"צמחים מוגנים" ופעילות אינטנסיבית במוסדות החינוך ובקרב הציבור כולו. התוצאות בשטח היו חד-משמעיות - אזרחי ישראל הפסיקו לקטוף פרחי בר[2]. קמפיין פרחי הבר נלמד מאז בפורומים שונים כקמפיין הערכי המוצלח ביותר בתולדות המדינה, משום שהוא הצליח לשנות את עמדות הציבור ואת התנהגותו בשטח.

מאבק מוצלח נוסף לדוגמה היה מאבק החופים, שנמשך כשבע שנים, והסתיים בחקיקת חוק החופים המגן על הסביבה החופית של ישראל. קדם לחוק החופים החוק האוסר על כריית זיפזיף בחופי ישראל, 1964, בתום מאבק מוצלח בן מספר שנים בהובלתו של יגאל סלע מראשוני החברה להגנת הטבע.

סמליל עריכה

סמלילה הראשון של החברה להגנת הטבע נקבע במאי 1955 מתוך מספר הצעות שהועלו[3] והציג משולש שקודקודו כלפי מטה ובתוכו צבי, עץ ופרח.

ב־1970 התמנה עזריה אלון לתפקיד המזכיר החליט לחפש לחברה סמליל מובהק שיזוהה עימה בקלות וקיבל השראה מבול של רשות הדואר ועליו פרח האירוס. הבחירה בפרח זה נעשתה בין השאר משום שהוא נפוץ מאוד בכל חלקי הארץ ולכל חבל ארץ אירוס ייחודי משלו. את הסמליל צייר עמרם פרת, יו"ר אגודת המעצבים בישראל דאז, לבקשתו של אלון.

בשנת 2006 ביצעה החברה מיתוג מחדש והציגה סמליל חדש שבו פרח האירוס נצבע בלבן ומוקם בתוך חלוק נחל בצבע ירוק.

פעילות עריכה

 
שרידי דליפת הנפט בשמורת עברונה, כפי שצולמו על ידי החברה להגנת הטבע

תחומי פעילות עריכה

  • התחום המקצועי – אנשי שטח, מתכננים ורכזים מקצועיים, פועלים מול מוסדות התכנון ורשויות מקומיות ומובילים מאבקים ארציים ומקומיים למען שמירה על השטחים הפתוחים בישראל ופיתוח תחומי הטבע העירוני בערי ישראל. מכון דש"א (דמותה של ארץ) העוסק במכלול תחומי השמירה על השטחים הפתוחים בישראל, מגבש את המדיניות והכלים להגנה על השטחים הפתוחים וניהולם. מרכז היונקים והזוחלים של החברה להגנת הטבע, מרכז הצפרות הישראלי, המרכז הבינלאומי לנדידת ציפורים בלטרון, המשותף לחברה להגנת הטבע ולאוניברסיטת תל אביב מקדמים פעילות מחקרית וחינוכית התורמת להכרת בעלי החיים בישראל ולשמירה עליהם.
  • התחום הציבורי – החברה להגנת הטבע מובילה פעילות נרחבת ומגוונת לחיזוק מעורבות הציבור בנעשה למען איכות החיים שלו ואיכות הסביבה הקרובה למקום מגוריו. החברה להגנת הטבע הקימה קהילות בערים רבות בארץ, המסייעות בגיבוש גרעיני פעילים מקומיים ומלוות אותם לאורך פעילות מתמשכת. הקהילות קיימות בערים הבאות: ירושלים, תל אביב, חיפה, באר-שבע, מודיעין-מכבים-רעות.
  • התחום החינוכי – החברה להגנת הטבע מפעילה תוכניות של חינוך סביבתי במאות בתי ספר ברחבי הארץ ומרכזי לימוד שדה בפריפריה. באמצעות תוכנית החינוך הסביבתי "ילדים מובילים שינוי" בבתי הספר והפעלת חוגי סיור וטבע החברה להגנת הטבע מחנכת את דור העתיד להיות מעורב יותר ומשפיע בתחומי טבע ואיכות סביבה. כמו כן, מובילה החברה להגנת הטבע את תחום הטיילות בארץ על ידי הכשרת מדריכי טיולים מוסמכים ובאמצעות בתי ספר שדה של החברה להגנת הטבע הפרושים בכל הארץ משניר ועד אילת, המקדמים באופן חשוב את תחום תיירות הפנים ומחזקים את הזיקה של המטיילים, בישראל ומחוצה לה, למורשת הארץ ונופיה[4].
  • התחום הפוליטי – החברה להגנת הטבע פועלת גם בכנסת, במטרה לקדם בקרב חברי הכנסת והוועדות השונות החלטות "סביבתיות", ולמנוע קבלת החלטות אחרות שתוצאותיהן פגיעה בטבע, בסביבה ובאיכות החיים.
  • התחום המשפטי – החברה להגנת הטבע פועלת לאכיפת החוקים לשמירת הטבע והסביבה על ידי הכנת חוות דעת משפטיות בנושאי סביבה, בהגשת עתירות לבתי המשפט ובהגשת התנגדויות לוועדות תכנון (המחוזיות והארצית) במטרה לעצור פעולות או תוכניות לבנייה ולפיתוח הפוגעות בציבור ובסביבתו.

מיזמים וקמפיינים עריכה

  • מאבק נגד הקמת יישובים חדשים הפוגעים בשטחים הפתוחים שנותרו.
  • "ילדים מובילים שינוי", תוכנית חינוך סביבתי של החברה להגנת הטבע בבתי הספר בכל רחבי הארץ.
  • קידום הקהילות בערים אשר שומרות ומטפחות את הטבע העירוני.
  • הובלת תחום הטיילות החינוכית בבתי הספר לחיזוק זיקת ילדי ישראל לארץ, בהדרכת מרכזי לימודי השדה ובתי ספר שדה.
  • קידום שביל סובב כנרת אשר מאפשר לציבור הרחב לטייל באופן חופשי סביב הכנרת ומטפל בבעיית הגדרות וההשתלטות על החופים הציבוריים.
  • פעילות למען שמירת החופים בחיפה ומניעת הקמת מרינה במיקום המאיים על אחד החופים היפים בעיר.
  • פעילות ציבורית ומשפטית נגד הקמת מחצבות באזורים שונים בנגב, אשר כותשות את הנוף המדברי.
  • יצירת יותר שטחים ציבוריים פתוחים וירוקים כגון פארקים עירוניים שישרתו הן את הציבור העירוני המקומי ואת תושבי הסביבה.
  • קמפיין לבחירת הציפור הלאומית של ישראל - הקמפיין תרם להגברת המודעות לנושא שמירת טבע וציפורים בישראל במסגרת חגיגות ה-60 לישראל ואף זכה בפרס Effie Awards 2009 לקמפיין האפקטיבי בקטגוריית מלכ"רים.
  • הגנה על הים והחופים - חקיקת חוק המגן על החוף והים, שומר על זכותו של כלל הציבור ליהנות ממנו וקובע עקרונות לפיתוח ושימור החופים. לקידום פעילות זו להגנה על השטח הימי בישראל, הקימה החברה את "החצי הכחול"[5].
  • אישור הקמת פארק איילון - אישור תוכנית ממשלתית להקמת פארק טבעי בדרום מטרופולין תל אביב ומניעת "קומבינת נדל"ן" בשטח.
  • הצלת מפרץ אילת - הצלת אלמוגי מפרץ אילת על ידי פעילות לצמצום זיהום המפרץ מפוספטים, ביוב, וחקלאות ימית מזהמת.
  • פרויקט העגורים בעמק החולה - נזקי ענק לחקלאות שגרמו עגורים נודדים, הופסקו בזכות מחקר מקיף ופעילות של מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע בחולה. כיום העגורים הם אחת מאטרקציות הטבע המרגשות בישראל.
  • הגנה על שטחים פתוחים - חיזוק ירושלים ושימור הריה, שימור חי וצומח בגבעות נס-ציונה, הר הגלבוע, רמות מנשה ועוד.
  • פרויקט המים - החברה להגנת הטבע נרתמה לסיוע קידום פתרונות למשבר המים העמוק בו הייתה מצויה ישראל. עיקר פעילותה בתחום החינוכי-ציבורי, בקמפיין רחב היקף לצימצום צריכת המים. כמו כן פועלת החברה בקרב מקבלי ההחלטות לקידום נושא החיסכון במים על ידי דוגמה אישית וחקיקה. החברה מגייסת לפרויקט "נאמני מים" מקרב הציבור הישראלי, אשר יקדמו את נושא החיסכון.
  • קמפיין משותף של החברה להגנת הטבע יחד עם תנו לחיות לחיות ואנימלס פועל להחמרת האכיפה על ציד לא חוקי ולאיסור על ציד חוקי כתחביב[6]. בעקבות הקמפיין, החליט ב-2020 המשרד להגנת הסביבה לאסור על ציד הציפורים שליו נודד ותור מצוי, שני מינים שאוכלוסייתן נפגעה בעקבות ציד (ובמקרה של התור המצוי, אף הגיעה לסכנת הכחדה)[7].

מוסדות עריכה

 
החברה להגנת הטבע, תעודת חבר, לפני עידן כרטיסי הפלסטיק

החברה להגנת הטבע, מעצם היותה עמותה ציבורית, מחויבת בקיומם של המוסדות הבאים: האספה הכללית – המורכבת מכלל חברי החברה להגנת הטבע. ועד מנהל – בן 13–16 חברים, המנהל את ענייני העמותה. ועדת ביקורת – בת 3–5 חברים, הדואגת לבדיקת ענייניה הכספיים והמשקיים של העמותה.

החברה להגנת הטבע החליטה על הקמתו של מוסד נוסף: מועצת החברה – גוף המורכב מכ-120 חברי חברה; אנשי ציבור בתחומי העשייה השונים, פעילי סניפים ועובדי חברה, המלווים את הפעילות השוטפת ומסייעים בהתווית המדיניות.

לחברה להגנת הטבע קיים תקנון, שבהתאם להוראותיו מחויבת החברה לפעול. האספה הכללית של החברה מתכנסת לפחות פעם אחת בשנה. היא שומעת סקירות על הפעילות הניהולית, הכספית והחינוכית ומאשרת את המאזנים הכספיים השנתיים ואת דו"חות ועדת הביקורת. אחת לארבע שנים בוחרת האספה הכללית את מועצת החברה ואת ועדת הביקורת. בהתאם לתקנון החברה, יכול לבחור כל חבר שתוקף חברותו הוא מעל לשנה. להיבחר למועצת החברה אין מגבלת זמן, ובלבד שהמועמד יהיה חבר בעמותה. בסוף השנה השנייה לכינונה, בוחרת המועצה את חברי הוועד המנהל לתקופה של ארבע שנים. הוועד המנהל בוחר את המנכ"ל, המנהל את הפעילות היום יומית השוטפת של החברה, כשלצידו פועלת הנהלה. עמותה בסדר גודל של החברה להגנת הטבע, מבחינה כספית ומספר העובדים שלה, מחויבת בקיומם של רואה חשבון ושל מבקר פנים, המפוקח בעבודתו על ידי ועדת הביקורת.

נכון לשנת 2023, מנכ"ל החברה להגנת הטבע הוא דן אלון, יושב ראש הוועד המנהל הוא פרופ' יוסי בן-ארצי.

מחזור פעילות העמותה לשנת 2011 עומד על כ-137 מיליון שקל[8].

פרסים עריכה

החברה להגנת הטבע זכתה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לטובת המדינה והחברה בכללה, ושניים ממייסדיה אמוץ זהבי ועזריה אלון צוינו במיוחד[9].

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא החברה להגנת הטבע בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה