ישראל זינגרוב

ישראל זינגרוב

ישראל זינגרוב (19322005) היה היסטוריון, סופר ומחנך ישראלי.

ביוגרפיהעריכה

הוריו של זינגרוב, אברהם זינגרוב (אוקראינה), וגיטה בלומברג (לטביה), עלו לארץ ישראל בתקופת ייבוש הביצות והיו ממייסדי חדרה. ישראל, הבן הבכור, נולד בחיפה בשלהי 1932, לימים נולדה אחותו אפרת (אפרת טיקוצקי, 2014-1943).

בתור נער השתייך זינגרוב ל"אגודת יורדי ים זבולון" בה עסק בהפלגות והדרכה. מספר פעמים אף עזר לחברי "ההגנה" במעבר ימי בפעילויות שונות. אהבתו לים ניכרת בספרו הראשון "שודדי שבעת הימים".

בסיום לימודי התיכון התגייס זינגרוב לשירות צבאי בתל השומר. לאחר סיום שירותו הצבאי קיבל מלגה ללימודי אוקיינוגרפיה באוניברסיטת הוואי אך ממניעים ציוניים בחר ללמוד היסטוריה וספרות באוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר סיום התואר הראשון, בשנת 1956, החל זינגרוב לעבוד בתור מורה בבנימינה, בין תלמידיו נמנים: זאב בוים, אהוד אולמרט ושלומי גרביץ. עימם שמר על קשרים אישיים ועסקיים לאורך שנים. באותה העת פגש את אשתו לעתיד, ניצה צוקרמן, ממנה נולדו לו שלושה ילדים.

בשנת 1960 עבר זינגרוב לתל אביב שם שימש כסגן מנהל ומורה להיסטוריה בגימנסיית "שלוה". כשלוש שנים לאחר מכן נענה לקריאתו של דוד בן-גוריון להפריח את השממה ועבר עם משפחתו להתגורר בקריית גת. שם הקים וניהל במשך שנים רבות את בית הספר הראשון בעיר ע"ש "רוגוזין". תחת ניהולו עבדו כמורים זאב בוים ושלומי גרביץ.

בין ספריועריכה

  • "שודדי שבעת הימים"
  • סדרת "להיות עם חופשי" (יחד עם זאב בוים)
  • "עם ועולם - פרקים בתולדות ישראל והעמים"
  • "עידן טרומן - ההיסטוריה של ארצות הברית בשנות המלחמה הקרה" (יחד עם זאב בוים)