יששכר בר אילווי

רב אמריקאי
רבי יששכר בר אילווי
בצעירותו

רבי יששכר בר (ברנרד) אילוויאנגלית: Bernard Illowy; תקע"ד, 1814, קולין, בוהמיה - ג' בתמוז תרל"א 22 ביוני 1871, סינסינטי, אוהיו) היה רב ומנהיג אורתודוקסי בארצות הברית במאה ה-19.

ביוגרפיהעריכה

נולד בקולין ( Kolín), שבבוהמיה לרב יעקב יהודה ליב אילווי[1] בצעירותו היה מתלמידי החת"ם סופר שסמך אותו בסמיכת חכמים, הוא למד גם אצל רבי חיים דייטשמן. את לימודי הדוקטורט שלו השלים באוניברסיטת פסט, אחרי שקיבל את תואר הד"ר לפילוסופיה, למד תקופה בבית המדרש לרבנים בפאדובה אצל שד"ל. נישא לבתו של רבי וולף שיף מרודניץ.

בסביבות שנת 1850 התמנה כרב המחוזי של הסן-קאסל, אך בשל הלשנה נאלץ להגר ב-1858 לארצות הברית. הוא כיהן כרב ודרשן בניו יורק, פילדלפיה, סנט לואיס, סירקיוז, בולטימור, ניו אורלינס וסינסינטי בה נפטר בגיל 57 בג' בתמוז תרל"א 22 ביוני 1871.

ספרו, שו"ת מלחמות אלהים, נדפס למעלה מארבעים שנה לאחר פטירתו בברלין, תרע"ד.

פסיקותיועריכה

ידועות פסיקותיו בהלכה בכמה עניינים:

  • כשרותם של אתרוגי דרום ארצות הברית, שנידונה בימי מלחמת האזרחים האמריקנית, בהיותו רב בניו אורלינס. הוא קבע כי האתרוגים מורכבים, אך מאחר שאין לקבוע בוודאות כי הם פסולים, יש ליטול אותם בלא ברכה.
  • התיר קבורת גיורת בקבר ישראל על סמך שמירת המצוות שלה, אף שלא היו לה מסמכים המאשרים את הגיור.
  • התיר לבצע נתיחה שלאחר המוות, לצורך לימוד על המחלה ממנה מת המנוח, כדי למנוע מאחרים להידבק באותה מחלה.
  • אסר על אכילת ברווז מוסקובי, לאחר משא ומתן בנידון כשרותו עם רש"ר הירש ורבי נתן אדלר מלונדון.
  • קבע כי אין לברך על נרות חנוכה שמדליקים במנורת גז בבתי הכנסת.
  • אסר לחקוק על מצבות דמות אדם, אך התיר לפסל עליהן דמות חיות (כנראה הנידון היה על מצבתו של יהודה טורו).
  • אסר על בני עגונה לומר קדיש אחר אביהם, אף על פי שעצם אמירת הקדיש מותרת במצבי ספק, כדי שלא תיגרם טעות שאמם אלמנה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יששכר בר אילווי בוויקישיתוף
ספרו
  • מלחמות אלהים, ברוקלין (ד"צ), תשנ"ג, באתר HebrewBooks - בהקדמת בנו לספר זה הוא מגולל את קורות אביו בארצות הברית

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בנו של הרב יששכר דוב (על שמו נקרא רי"ב אילווי) בן רבי יעקב רבה של קונין, בנו של רבי פינחס אילווי מברודי.