פתיחת התפריט הראשי

דלקת גרון

(הופנה מהדף כאב גרון)

דלקת גרון (פרינגיטיס, בלועזית: pharyngitis, מלשון pharynx- גרון) היא דלקת של הגרון היכולה לכלול גם דלקת של השקדים (טונסיליטיס tonsilitis), וסקרלטינה (שנית).

דלקת גרון
Pharyngitis.jpg
דלקת לוע תחתון עם אדמומיות ונפיחות
שם בלועזית Laringitis
תחום רפואת אף אוזן גרון עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווג
 ‑ ICD-10 J02, J31.2
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/764304 
DiseasesDB 24580
MeSH D010612
MedlinePlus 000655
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסיבה השכיחה ביותר לדלקת זו היא זיהום נגיפי. סיבות אחרות - זיהום חיידקי, חומר המגרה את האזור כגון עשן, זיהום אוויר, או כימיקלים שנבלעו.

סוגי דלקות גרוןעריכה

דלקת גרון נגיפיתעריכה

זוהי הדלקת השכיחה ואחראית על 80% או יותר ממקרי דלקת הגרון.

דלקת גרון נגיפית נגרמת כתוצאה מחדירת נגיף אל הגרון והתיישבותו באזור השקדים, זאת בשל ריבוי אספקת הדם למקום זה. נגיפים רבים יכולים לגרום דלקת גרון לדוגמה נגיפי הצינון (common cold), שפעת, אדנווירוס, ועוד.

וירוס אפשטיין בר (EBV) ונגיף CMV הגורמים למונונוקלאוזיס זיהומי ("מחלת הנשיקה") יכולים גם הם להתבטא בדלקת גרון.

תסמיני הדלקת:

  • הרגשה כללית רעה
  • כאב גרון וקושי בבליעה
  • נזלת
  • צרידות
  • כאב ראש
  • עיפות יתר

סימני הדלקת:

  • אודם בגרון
  • נפיחות קשרי לימפה
  • חום גבוה
  • תפליטים לבנים על־פני השקדים - פחות נפוצים מאשר בדלקת גרון חיידקית, אך עדיין נפוצים למדי.

דלקת גרון חיידקיתעריכה

 
השקד הימני (בצד שמאל של התמונה) אדום ודלקתי, ובאמצעו כיב לבן.

דלקת גרון חיידקית נגרמת כתוצאה מחדירת חיידקים פתוגניים אל הגרון. המין השכיח ביותר ששמו מקושר לתחלואת גרון הוא Streptococcus pyogenes ‏(Group A Streptococcus). פרט ל-Streptococcus pyogenes, גם חיידקי Streptococcus מקבוצת לנספילד C ו-G עלולים לגרום לדלקת גרון. מחוללים נדירים יותר הם Neisseria gonorrhoeae ו-Arcanobacterium haemolyticum.

תסמיני הדלקת:

  • הרגשה כללית רעה
  • כאב גרון (במיוחד בשעת בליעה)
  • כאב ראש
  • פריחה
  • חום גבוה

סימני הדלקת:

  • אודם בגרון
  • נפיחות קשרי לימפה
  • חום גבוה
  • תפליטים לבנים (הפרשה מוגלתית הנראית כנגעים לבנים על השקדים)

סיבוכי דלקת גרון חיידקיתעריכה

סיבוכי דלקת גרון חיידקית מתחלקים לסיבוכים מקומיים (מורסה מסביב לשקד, דלקת של מכסה הגרון), ולסיבוכים של כלל הגוף או סיבוכים סיסטמיים, כגון קדחת השיגרון (Rheumatic Fever) שהנו סוג של דלקת מפרקים, ודלקת פקעיות הכליה (גלומרולונפריטיס) שהן מחלות אוטואימיוניות הנובעות מיצור נוגדנים כנגד החיידק המופעלים כנגד רקמות שונות בגוף.

למרות השכיחות הרבה מאוד של דלקת גרון חיידקית בקהילה, שכיחות סיבוכים אלו נמוכה כיום, מסיבות שלא כולן ברורות (כיוון שרק חלק מהאנשים עם דלקת גרון חיידקית מטופלים באנטיביוטיקה, לא ניתן לייחס את הירידה בשכיחות דלקת מפרקים ראומטית לטיפול האנטיביוטי לבדו, אלא קיימים כנראה עוד גורמים)

חיידקי Streptococcus pyogenes המפרישים רעלן יכולים לגרום לשנית. זו מחלה המופיעה בעקר בילדים ומתבטאת בחום גבוה, דלקת גרון ופריחה עדינה מפושטת על הגוף.

אבחנהעריכה

משטח גרוןעריכה

בדיקה זו נועדה לזהות את מגוון החיידקים שעלולים לגרום לדלקת גרון ובראשם חיידקי הסוג Streptococcus. קיימים שני סוגי בדיקה, בשניהם נלקחת בעזרת מטוש דגימה משני השקדים ומהלוע האחורי:

  • תרבית לוע - גידול החיידקים על גבי קרקע מזון. זיהוי החיידק בשיטה זו נעשה לאחר 24-48 שעות. נחשבת לבדיקה המדויקת ביותר.
  • משטח מהיר - שיטה לזיהוי מיידי של Streptococcus pyogenes. בדיקה זאת פחות רגישה מתרבית הלוע שכן היא מיועדת לזיהוי מהיר של Streptococcus מקבוצת לנספילד A בלבד, דבר שעלול להוביל לקבלת תוצאות שליליות שגויות באבחנה.

סרולוגיהעריכה

ניתן לבדוק בבדיקת דם האם חל שינוי בנוגדנים לחיידקי ה-Streptococcus‏ (‏ASLO antibodies). בדלקת גרון חיידקית חלה עליה ברמת נוגדנים אלו. כאשר קיים חיידק בגרון שלא הוא הגורם לדלקת, לא תהיה עלייה דומה.

הבדיקה אינה עוזרת בניהול המחלה בשלב החריף שלה, ולכן מתבצעת במקרים נדירים של סיבוכים.

טיפולעריכה

טיפול בתסמיני המחלהעריכה

נוגדי כאבים כגון פרצטמול או איבופרופן, כדורי מציצה (למשל סטרפסילס או ריקולה) המכילים חומר מאלחש.

טיפול אנטיביוטיעריכה

לאנטיביוטיקה אין כל ערך בטיפול דלקת גרון נגיפית. כאשר ישנו חשד גבוה לדלקת לוע חיידקית או כאשר מדובר בזיהום חיידקי מוכח, ישנה התוויה לטיפול אנטיביוטי. תרופת הבחירה הנה פניצילין V (רפאפן). אם קיימת רגישות לפניצילין נהוג לטפל באריתרומיצין. בישראל נהוג לטפל ברוקסיתרומיצין או אזיתרומיצין, על אף שאלו לא הוכחו כמונעים דלקת מפרקים ראומטית, הם קרובי משפחה של אריתרומיצין, עם מיעוט תופעות לואי. משך הטיפול המומלץ עשרה ימים.

מטרות הטיפול האנטיביוטי: דלקת הגרון החיידקית חולפת ברוב המקרים גם ללא טיפול אנטיביוטי, עם זאת קיימת התוויה לטפל בכל דלקת גרון סטרפטוקוקלית כדי למנוע סיבוכים כדוגמת קדחת השיגרון. טיפול אנטיביוטי לא הוכח כמונע דלקת פקעיות הכליה שלאחר זיהום סטרפטוקוקלי.

לדלקות גרון סטרפטוקוקליות עלולים להיות סיבוכים זיהומיים ולא זיהומיים. הסיבוכים הזיהומיים כוללים בעיקר היווצרות של אבצסים בחלל הלוע. מצב כזה דורש אשפוז או ביקור אצל רופא לניקוז האבצס.

כריתת השקדיםעריכה

כריתת השקדים מקובלת רק במקרים של דלקות גרון חוזרות ותכופות. הגישה כיום הנה שמרנית מבעבר - ולרוב מנסים להימנע מניתוח זה.

במקרים של כאבים עזים, טיפול בסטרואידים דרך הפה (כגון פרדניזון) יכול להפחית במהירות את הכאב, גם במקרים של דלקת גרון חיידקית. טיפול זה אינו מקובל בדרך כלל.

נשאות של חיידקי Streptococcusעריכה

נשאות של חיידקי Streptococcus אינה מהווה סיכון לדלקות גרון חוזרות או לסיבוכים כגון קדחת השיגרון או דלקת פקעיות הכליה. נשאים עלולים להדביק אנשים הנמצאים במגע צמוד. נשאות עלולה לגרום לאבחנה מוטעית במקרה של דלקת גרון נגיפית.

דלקות גרון חוזרותעריכה

בחולים הסובלים מדלקות גרון חוזרות יש לנסות ולזהות את מחולל הדלקת. אם מדובר בחיידקי Streptococcus יש לתת טיפול אנטיביוטי ומספר שבועות לאחר סיום הטיפול לחזור על משטח הגרון ולוודא העלמות החיידק. במקרה של חזרת החיידק לאחר הטיפול ייתכנו מספר אפשרויות:

  1. הדבקה חוזרת מנשא הנמצא במגע צמוד - נהוג לבדוק משטחי גרון לאנשים הנמצאים במגע צמוד.
  2. נשאות - נעשה ניסיון טיפולי אנטיביוטי בקלינדמיצין או ריפמפיצין לחיסול הנשאות.

אם אין הצלחה תרופתית במניעת דלקות הגרון או שמדובר בזיהומים נגיפיים חוזרים - נהוג לשקול ניתוח לכריתת השקדים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דלקת גרון בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.