פתיחת התפריט הראשי

"כד וספל" היה מפעל לייצור קרמיקה אמנותית, שהוקם בראשון לציון בשנת 1934 ופעל עד שנת 1979. היה זה המפעל הראשון לייצור שיטתי של פריטים קרמיים ביישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה-20.

כד וספל
Kad vasefel logo.jpg
לוגו של "כד וספל" המוטבע בתחתית כלי מתוצרתו
מייסדים חוה סמואל ופאולה אהרונסון
שנת הקמה 1934
פירוק החברה 1979
מיקום המטה ראשון לציון
ענפי תעשייה קרמיקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
"כד וספל" בתצלום מאת זולטן קלוגר (1935)

"כד וספל" הוקם בראשון לציון על ידי חוה סמואל ופאולה אהרונסון לאחר שהשתיים קיימו סדנה לייצור קרמיקה בירושלים בשם "היוצר". התנור הראשון של המפעל לא היה תקין ועל כן השתיים נעזרו במהנדס הייצור של מפעל הזכוכית "גביש" בראשון כדי לבנות תנור חדש, שפעל על בסיס סולר והיה בעל שני מבערים וקומפרסור.

בשנת 1936 הפסיקה אהרונסון את עבודתה במפעל בעקבות המצב הביטחוני שנוצר בעקבות המרד הערבי הגדול, ושלא אפשר לה לנסוע בין תל אביב לראשון. סמואל המשיכה להפעיל את "כד וספל" בעזרת מירה ליבס והדסה אופנבכר, שעבדו כאסיסטנטיות במפעל עד שנות הארבעים ואחר-כך פעלו בסטודיו נפרד בירושלים. סמואל המשיכה להפעיל את "כד וספל" לבדה עד שנת 1955, אז חזרה אהרונסון לעבודה חלקית במפעל שנמשכה ארבע שנים. סמואל סגרה את המפעל בשנת 1979.

בתקופה שלפני הקמת מדינת ישראל זכתה תוצרת המפעל להצלחה אמנותית שהתבטאה בהצגה של תוצרת המפעל בתערוכות שונות, כגון בבית הנכות בצלאל (1933), תערוכה בבית ורנר סנטור בירושלים וביריד המזרח (1936) ותערוכה ב"קבינט האומנויות- שלוסר-גלסברג" בירושלים (1944). תוצרת המפעל נמכרה באופן קבוע במקומות כגון חנויות של ויצו ובמשכית.

תוצרת המפעל כללה מגוון של כלים שימושיים וחפצי נוי, שנעשו בטכניקות שונות שהמרכזיות בהן היו יציקה קרמית בתבנית ועיצוב ועיטור כלים העשויים באובניים. בעוד אהרונסון התמחתה בשימוש באובניים ויצרה כלים שונים, בהשפעת הפונקציונליות של תנועת הבאוהאוס, סמואל התמחתה בעיטורם בסצנות בעלות גוון מזרחי. בין העיטורים ניתן למצוא דמויות של חיות, נגנים ורקדניות, חלקן בהשפעת דגמים של ממצאים ארכאולוגיים שהתגלו בארץ ישראל. העיטור של סמואל עשה שימוש בזיגוגים מגוונים ושימוש בקווים חופשיים לתיאור הדימוי. דמויות הפסלונים מתוצרת המפעל עשויות בתבניות יציקה והן מאופיינות בצביעה חופשית ובחוסר בהבעה ותווי פנים.

לקריאה נוספתעריכה

  • גדעון עפרת, "ראשית הקראמיקה הישראלית 1962-1932", אגודת אמני הקרמיקה בישראל. (ראו הטקסט המלא באתר "המחסן של גדעון עפרת").
  • ניר פלדמן, "חומר מן הרוח, חוה סמואל חלוצת הקרמיקה הישראלית", מוזיאון ראשון לציון, ראשון לציון, 2011.