כחול הזנב
כחול זנב (שם מדעי: Tarsiger cyanurus) הוא מין של ציפור שיר סיבירית ממשפחת החטפיתיים, המאופיינת בזנב כחול ומתרבה באזור סיביר.
 כחול הזנב
| |
|---|---|
זכר בתאילנד
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | חטפיתיים |
| סוג: | טרסיגר |
| מין: | כחול הזנב |
| שם מדעי | |
 Tarsiger cyanurusפאלאס, 1773 | |
| |
תיאור המין עריכה
אורך הגוף של כחול הזנב הוא 13–14 ס"מ, ומשקלו כ-15 גרם. ראשו של כחול הזנב גדול ועגול, עיניו בולטות, וזנבו בגוון כחול הן אצל הזכרים והן אצל הנקבות. עם זאת, זנבו של הזכר מאופיין בגוון כחול עז יותר מאשר זה של הנקבה. המינים נבדלים בצבעים שלהם גם בשאר חלקי הגוף: אצל הזכר מופיע גוון כחול בכנפיים ובראש, והגבות לבנות ובולטות. לעומתו, אצל הנקבה, כמו גם אצל הצעירים, הראש והכנפיים בגוון חום בהיר. לנקבה יש טבעות חיוורות מסביב לעיניים[2].
בשני המינים צבע הגרון לבן, וצדי הגוף מאופיינים בגוון כתום בולט. נוצות הרגליים בצבע חום כהה, והמקור - שחור[2]. נוסף לכך, לציפור יש שפם קטן העוזר לה לזהות את המיקום של החרקים בסביבת המקור[2].
מזון עריכה
כחול הזנב ניזון בעיקר מחרקים, מחסרי חוליות[2], מפירות ומזרעים[3]. הוא משתמש בזנבו כדי לאתר חרקים בסביבה הקרובה וכדי להפחידם. כחול הזנב מגיח מעמדת התצפית שלו, שיחים ועצים נמוכים, לעבר מזונו, כשהוא מדלג או חוטף אותו במעוף, כאופייני לחטפתיים[2].
רבייה עריכה
תקופת הרבייה של כחול הזנב מתרחשת סביב חודשי יוני-אוגוסט. הוא ממקם את הקן שלו על קרקע בין שורשי עצים, או מעט מעל הקרקע על גזע כרות. הקן מורכב מטחבי עלים ומשורשים, ומרופד בדשא רך, בצמר, בשיער, ולעיתים גם במחטי אורן.
הנקבות מטילות 5–7 ביצים ודוגרות עליהן במשך כ-15 ימים. לאחריהם שוהים הגוזלים בקן כ-15 ימים נוספים[3].
תפוצה עריכה
מסלול הנדידה הקבוע של כחול הזנב הוא מצפון אירופה לכיוון דרום מזרח אסיה[2]. טווח הנדידה מתרחב עד סקנדינביה ומזרחה, לרוחב רצועת יערות הטאיגה של רוסיה ועד לקמצ'טקה יפן, וכן להרי ההימליה[3].
בעונת האביב נראה כחול הזנב גם בצפון אמריקה, והוא ממשיך במעופו אל מערב אלסקה; בעונת הסתיו הוא נע לכיוון המזרח הרחוק, ובמחצית השנייה של אפריל הוא מגיע לדרום סיביר; במהלך חודש מאי ממשיך כחול הזנב לצפון אירופה ולמערבה[2].
הציפור אינה נפוצה במדינת ישראל. עם זאת, היא נראתה פעמיים באזור אילת: בפעם הראשונה במהלך 1997 ובפעם השנייה בנובמבר 2011 היא נצפתה על ידי ג'יימס סמית, מדריך קבוצת צפרים מאנגליה, ובעקבות ביקורה נהרו לאילת צפרים רבים מרחבי הארץ שביקשו לצפות בה[2].
