כייאן (בערבית: كيان- שמשמעותו ישות" או "קיום") היא עמותה המורכבת מקבוצה של נשים פמיניסטיות, שהקימו את העמותה ב-1998, במטרה לקדם את מעמד האישה הערביה וזכויותיה בישראל. מתוך מפגשי נשים צמחה עמותת כייאן. העמותה מגדירה את מטרותיה בשיפור מעמד האישה הערביה בעבודה ובקהילה, ובהעצמה אישית וקבוצתית בצד הגברת המודעות לזכויותיהן. לאחר הקמת העמותה נפגשו נשות העמותה והתמקדו בפיתוח ותכנון אבני היסוד של הארגון. אלפי נשים נפגשו בפעילויות שונות, והגדירו יחדיו את הצרכים ואת המטרות המשותפים להן. הארגון נרשם במשרדי רשם העמותות כמוסד ללא כוונות רווח (מלכ"ר), מנהלת הארגון רולה דיב. חברות כייאן והנשים אשר משתתפות בפעילות העמותה ואשר נעזרות בשרותיה, באות מרקע דתי ומעמד חברתי, סוציואקונומי מגוון. מבחינה גאוגרפית רובן מהצפון, מיעוטן מגיע גם מהמרכז או מהדרום.

החזון של העמותה עריכה

שם העמותה ישות, קיימות, משקף את חזונה, שמשתקף בהצבת הצרכים של הנשים הערביות במרכז ותרגום צרכים אלו לזכויות. מהות החזון מתמקדת בניסיון לשקף את הקולות השונים של קהילת הנשים הערביות בישראל אשר נדחקות לשוליים בכל המסגרות הציבוריות. בפעילותה, מחויבת כייאן לייצג את מגוון הצרכים של הנשים הערביות. ואכן, מאז שהוקמה העמותה השתתפו אלפי נשים ערביות בפעילותיה השונות והגדירו יחדיו את הצרכים המשותפים להן.

הפעילות של כייאן עריכה

הפעילות נעשית בעיקר בקהילה והיא כוללת קורסים, סדנאות ומפגשים קבוצתיים. הארגון פועל למען שינוי חברתי והעלאת התודעה הפמיניסטית בקרב ציבור הנשים הערביות בפרט, והציבור הערבי והיהודי בישראל בכלל. הארגון מקיים שיתופי פעולה עם קשת רחבה של ארגוני זכויות האדם, ארגונים פמיניסטיים, ארגוני חברה אזרחיים ומוסדות ציבוריים ואקדמאיים. במהלך שנות פעילותן הצליחו נשות הארגון ליצור תשתית לדיאלוג רחב סביב נושאים הקשורים במעמדן של הנשים הערביות בישראל ולזכויותיהן החברתיות, החוקתיות והאזרחיות.[1]

דרכי פעולה עריכה

  • העצמה, הקניית ידע, העלאת מודעות ובניית יכולות הן בעבודה והן בקהילה.
  • הצגת דרישות אזרחיות ומשפטיות, שינוי מדיניות בעיקר בקרב מקבלי החלטות בתחומי העבודה והקהילה, כגון : הפרויקט למען קידום תחבורה ציבורית בתוך היישובים הערביים - סוגיית הניידות.
  • מתן ייעוץ משפטי לנשים ערביות בכל התחומים של החוק.
  • יצירת שיח ציבורי בנושא קידום זכויות נשים ערביות.

המחלקה לעבודה קהילתית עריכה

במחלקה זו מנסים לעזור לנשים ערביות להתארגן ברמת השטח, לפתח תוכנית פעולה, ולהפעיל את עצמן ואת הנשים הסובבות אותן בדרך שינוי חברתי קהילתי למען השגת ערכי החזון. ובעיקר מחויבות לפיתוח תוכניות עבודה ברות ביצוע ותוכניות מקצועיות המבוססות בקהילה ולענות על הצרכים המקומיים.

מטרת העבודה הקהילתית לחולל שינוי חברתי קהילתי, לבסס את המחשבה הפמיניסטית ולהפצת המחשבה המגדרית כשיח קיים ומתן משמעות ולגיטימציה לפעילות זו, עידוד נשים ליטול תפקיד פעיל במרחב הפרטי והציבורי כאחד ולתרום מניסיונן ומתפיסת עולמן למען הכלל, מתוך תקווה להבטיח את זכויותיהן של כלל הנשים בלי אפליה על כל גילויה. המחלקה חברתית קהילתית פעילה בכמה מישורים, הרצאות, קורסים, מפגשי נשים, סדנאות הסברה, קבוצות תמיכה והעצמה, כדרך להגברת המודעות והקניית כלי התמודדות ודרכי פעולה בחברה ובקהילה.[2] ומכאן נולדה עמותת אסוואת, ישות עצמאית בתוך תנועת הנשים "כייאן", אשר פועלת לשינוי חברתי והעלאת התודעה הפמיניסטית בקרב נשים ערביות בפרט, הזקוקות לאוזן קשבת.

המחלקה המשפטית עריכה

הפעילות המרכזית של כייאן, היא פעילות שטח ועבודה עם קבוצות נשים בקהילה, במטרה להניען לפעולה למען עצמן ולמען הקהילה. בשל חוסר המודעות של נשים רבות לזכויותיהן המשפטיות, ומאחר שהסיוע המשפטי המוצע על ידי כייאן משלב בתוכו רגישות והבנה עמוקה לצרכים הייחודיים של נשים, בולטת במיוחד המחלקה המשפטית בעמותה.[3]

נושאי הפעולה בכלל מתמקדים בזכויותיהן של הנשים הערביות למען השגת שוויון אישי וחברתי, ביטוח לאומי, שכר הוגן ותנאי תעסוקה הוגנים, כולל הגנה מפני הטרדה מינית במקום העבודה ויחס שווה במסגרת דיני משפחה אשר מתממשות דרך מתן ייעוץ משפטי פרטני אישי, איסוף מידע ונתונים, הרצאות והסברה בקהילה ועבודה מול רשויות.

בתחום הפרטני מוענק ייעוץ אישי לנשים אשר אין להן נגישות לייעוץ משפטי במסגרות אחרות. חוסר נגישות זה נובע ממחסור במשאבים, מקשיי שפה, מפערים תרבותיים ופערי ידע. הייעוץ האישי שמעניקה כייאן מאופיין ביחס אישי ואף אינטימי, אשר מאפשר לנשים ערביות מוחלשות מאוד לדעת כי העומדת מולן היא עורכת דין בעלת אוזן קשבת ורצון אמיתי לסייע. מדובר בסיוע ייחודי המוענק רק על ידי עמותת כייאן.

בתחום של איסוף נתונים פועלת המחלקה לתיעוד מידע המגיע מהשטח בנוגע להפרת זכויות של נשים ונערות (אלימות מינית, אלימות במשפחה, חינוך חובה, תעסוקה וזכויות אדם). עמותת כייאן משתמשת בממצאים שעולים מאיסוף הנתונים והפניות הפרטניות, לצורך קידום שוויון זכויות של נשים ערביות על פי חוק ובפני רשויות החוק.

הקניית ידע משפטי על ידי חלוקת חומר מודפס וחוברות הדרכה לנשים, ומתן הרצאות בשטח, כנסים[4] במטרה להעלות את המודעות לנושאים המשפטיים הקשורים לנשים.

המידע שנאסף על ידי עמותת כייאן מפורסם ומועבר לגורמי אכיפה ולגורמים משפטיים וחקיקתיים.

פסקי דין שהארגון היה מעורב בהם עריכה

פלוני נ' בית הדין השרעי עריכה

  • פסק דין, בגץ 1129/06 פלוני נ' בית הדין השרעי לערעורים, בית המשפט העליון, 2006.[5]

העותרים: האגודה לזכויות האזרח בישראל, כייאן-ארגון פמיניסטי, סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, שדולת הנשים בישראל, פלוני, הפנו את העתירה הזו כנגד החלטת ביה"ד השרעי שהורה על העברת קטינים בני 7 ו-9 למשמורת האב, בהסתמך על חזקה הלכתית בדין השרעי. לטענת העותרים, החזקה מנוגדת להוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וחוק שיווי זכויות האישה, ולכן אין החלטות בית הדין יכולות לעמוד. ביהמ"ש העליון, בשבתו כבג"ץ, קיבל את העתירה ופסק כי: על סוגיית משמורת קטינים הנדונה בביה"ד השרעי חלים חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וחוק שיווי זכויות האישה. חוקי המדינה בענייני משמורת קטינים חלים על ביה"ד הדתי, וביה"ד השרעי בכלל זה; על בתי הדין לכבד את חוקי המדינה.

סוגיית המשמורת טעונה הכרעה בהתאם לטובתם של הקטינים וטובתם בלבד. מעבר לגיל 6, יש לבחון את טובת הילדים בלא הישענות על חזקה כלשהי, אלא ראוי לבסס את ההכרעה על יסוד מערך נתונים כולל המוצג בפני ביה"ד, ולהסיק מתוכו מהי חלופת המשמורת שתיטיב ביותר עם הקטינים. במסגרת בחינה זו, יש לתת משקל ראוי לתסקירי אנשי המקצוע המחווים דעתם על יסוד מפגש עם הילדים והמשפחה, ועל בסיס ניסיון מקצועי מצטבר.

בית המשפט העליון קבע שבכל הנוגע לסוגיות מעין אלו חשוב מעל הכל עקרון טובת הילד שהוא המהות של הדיון, וחסם השפעות חברתיות, דתיות, לאומיות וכו, שעלולות להתנגד לעקרון חשוב זה.[6]

פרסומים עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • איפה הנשים כולן? החלטת מועצת הביטחון 1325, הוצאת כייאן ואשה לאשה, עורכות שרי אהרוני ורולא דיב, 2004
  • תמר קינן ודורית בר, ניידות בקרב נשים ערביות בישראל, בהוצאת כייאן, עורכת הספר תגריד אלאחמד, 2006. (הספר זמין בשפות: ערבית עברית ואנגלית).
  • פרלמנט נשים-ספר תקצירים, Mobilty [sic] among Arab women in Israel, קולות של נשים ביישוב סכסוכים אלימים: עמדות של נציגות ארגונים, רולא חאמד (מהנהלת כייאן), 2004.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אתר העמותה בעברית
  2. ^ אתר העמותה באנגלית
  3. ^ משרד הכלכלה ארגוני זכויות אדם ארגונים הפועלים בנושא זכויות נשים
  4. ^ האוניברסיטה העברית-כנס אחרון מרץ 2015 אתר בערבית مؤتمر النساء الفلسطينيات بالجامعة العبريه القدس, נשים ערביות במשפט הישראלי.
  5. ^ בגץ פלוני נ' בית הדין השרעי לערעורים 2006
  6. ^ בשא 7868/10 פלוני נ' פלונית (05.12.2010)