כיכר העירייה של פריז
כיכר העירייה של פריז (צרפתית: Place de l'Hôtel de Ville - פלאס דה ל'אוֹטֶל דֶה וִיל) נמצאת למרגלות בית עיריית פריז, ברובע הרביעי של העיר, בגדה הימנית של נהר הסן.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
כיכר עירונית, היכל הופעות  |
| על שם |
בית עיריית פריז |
| מיקום |
רובע סן-מרי |
| מדינה |
צרפת |
| מידות | |
| אורך |
155 מ' |
| רוחב |
82 מ' |
| קואורדינטות | 48°51′24″N 2°21′05″E / 48.856666666667°N 2.3513888888889°E |
|
(למפת פריז רגילה)   כיכר העירייה של פריז | |
  | |
רובע
עריכהשמה של הכיכר היה עד שנת 1803 "פלאס דה גְרֶב" (Place de Grève, המילה הצרפתית "grève" פירושה שטח המכוסה חצץ או חול באזור הגָּדָה של מקור מים). ב-18 במרץ אותה שנה שונה שמה לשם הנוכחי.
האזור שימש בעבר כגישה לנמל הראשון של העיר. מאוחר יותר שימש האזור כמקום מפגש, וכן כאתר בו מובטלים חיפשו עבודה; כתוצאה מכך מציינת בצרפתית המילה Grève שביתה (כמו בביטוי être en grève, שפירושו לשבות).
הכיכר מפורסמת במפגני העונשין וההוצאות הפומביות להורג שנערכו בה. בכיכר הוצב הגרדום של העיר, ובין המפורסמים שנקטלו בו ניתן למנות את המתנקשים ז'אק קלמאן (Jacques Clément), פרנסואה רוויאק (François Ravaillac) ורובר-פרנסואה דֶמְיֶן (Robert–François Damiens). הפילוסוף מישל פוקו מצטט את גזר דינו של דמיין בספרו לפקח ולהעניש, שם נקבע כי הוא: "יושם ויובל בעגלה...כשבידו לפיד עם שעווה בוערת...אל פלאס דה גְרֶב, שם על גרדום שיוקם, ייתלש בשרו מעל חזהו, זרועותיו, ירכיו ושוקיו באמצעות מלקחיים לוהטים...ידו הימנית...תיצרב על ידי גופרית, ועל המקומות שמהם נתלש הבשר ייווצקו עופרת מותכת, שמן רותח, שרף בוער שעווה וגופרית שהותכו יחדיו"[1]
בכיכר זו בוצעה שריפת התלמוד בשנת 1242.[2]
בספר הגיבן מנוטרדאם משתמש הסופר ויקטור הוגו ב"פלאס דה גרב" כסמל לימי-הביניים ולצדק הברוטאלי, המושחת והלקוי של המשטר הישן.
קישורים חיצוניים
עריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פריז | ||
הערות שוליים
עריכה- ^ Discipline and Punish, p. 3. מצוטט אצל: שרה מילס, מישל פוקו, תרגום: אהד זהבי, רסלינג, עמ' 64
- ^ Andrei Oișteanu, Inventing the Jew, 2009
Simon Schwarzfuchs, Les Juifs de France, 1975