כלכלה קלאסית
הכלכלה הקלאסית נחשבת על פי רוב כאסכולה הכלכלית המודרנית הראשונה. בין מפתחיה המרכזיים אדם סמית, ז'אן-בטיסט סה, דייוויד ריקארדו, תומאס מלתוס וג'ון סטיוארט מיל.
ספרו של אדם סמית - עושר העמים, נחשב בידי רבים כראשיתה של הכלכלה הקלאסית (ובהרחבה- הכלכלה המודרנית). אסכולה זו הייתה פעילה עד מחצית המאה ה-19 ותחתיה עלתה הכלכלה הנאו-קלאסית. ישנה מחלוקות מסוימת בקרב כלכלנים באשר למה נכלל תחת הכלכלה הקלאסית בין השנים 1830-1870, וכן באשר לאופי הקשר בינה לבין הכלכלה הנאו-קלאסית. המונח 'כלכלה קלאסית' נטבע על ידי קרל מרקס בהתייחסו לכלכלה הריקארדית ובפרט לדייוויד ריקארדו, ג'יימס מיל וקודמיהם- אך המונח הורחב לאחר מכן לכלול הגות מאוחרת יותר במסורת הריקארדיאנית.
הכלכלה הקלאסית תמכה בשוק חופשי והתנגדה למעורבות ממשלתית בחיי הכלכלה. אדם סמית טבע גם את מושג 'היד הנעלמה', לציון האופן בו האינטרס העצמי של פרטים מביא אותם לעסוק בפעילות התורמת לחברה ככללה. בעת המודרנית האסכולה האוסטרית מהווה המשך (ופורמליזציה) של הכלכלה הקלאסית מבחינות רבות.
בניגוד לכלכלה הקיינסיאנית הכלכלה הקלאסית לא הניחה אי-גמישות מחירים בסחורות ושירותים. כמו כן, הכלכלה הנאו-קלאסית דחתה במידה רבה את חוק סה(אנ'), לפיו היקף הביקוש נקבע לפי יכולת הייצור, כלומר, לאורך זמן יתקבל שיווי משקל בין הביקוש לייצור. בנוסף האסכולה הקלאסית ראתה בשערי ריבית טבעיים כרכיב חשוב המשקף את רמת החסכון במשק.
קישורים חיצוניים
עריכה- כלכלה קלאסית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אסכולה קלאסית (כלכלה), דף שער בספרייה הלאומית
