כללי טיסת מכשירים
טיסה לפי כללי טיסת מכשירים (בראשי תיבות: כט"מ; באנגלית: Instrument flight rules; בראשי תיבות: IFR) היא טיסה שבה הטייס לא צריך להסתמך על תנאי הראות, והוא יכול לנהל את הטיסה גם מבלי לראות את פני השטח כלל.
בזמן טיסת המכשירים הטייס מסתמך על מכשור המטוס כדי לנווט. מכשור זה כולל בדרך כלל מקלטי VOR, NDB ו־GPS. בזמן הנחיתה הוא יכול להשתמש גם במערכת נחיתת מכשירים (ILS).
על מנת לטוס טיסת מכשירים הטייס חייב לעבור הכשרה מיוחדת, ולהחזיק ברישיון מסוג "הגדר מכשירים". כמו כן המטוס גם חייב להיות מצויד במכשור המתאים.
בישראל מוגדרים כללי טיסת מכשירים כחלק מתקנות הטיס.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכוח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981. מפות נתיבי טיסה (נתיבי התובלה הנמוכים ו־ATS) מהוות חלק בלתי נפרד מהפמ"ת.