כלל ה 90-9-1 הנקרא גם "חוק האחוז האחד" נגזר מהטענה כי ברשתות החברתיות המקוונות קיים אי־שוויון השתתפותי בין המשתמשים. הכלל נוגד את הדעה הרווחת בחברה כי קיים שוויון ברשתות החברתיות, ולמעשה מציג כיצד רוב המידע ברשת נוצר על ידי 1% מהאוכלוסייה הגולשת. החוקרים [1]Hill, Hillan, Wroblewski ו- Mccnadles הטביעו לראשונה את הכלל, ובהמשך הוא פותח למחקר על ידי Jakob Nielsen, שהטביע את המושג "אי שוויון השתתפותי"[2]. הכלל מבטא את בעיית הנוסע החופשי ברשת החברתית, וג'יקוב מציע מספר דרכים לפתרון חוסר השוויון.

הכלל עריכה

הכלל טוען שהתכנים ברשתות החברתיות אינם נוצרים על ידי כלל המשתתפים, אלא קיימת חלוקה לא שוויונית בין היוצרים לבין הצופים בתכנים. הכלל מורכב מ-1% "יוצרים" שמהווים משתתפים פעילים ברשתות החברתיות השונות, ולמעשה יוצרים את התכנים. 9% מהגולשים הם "עורכים" שדנים ועוסקים במידע שהעלו ה"יוצרים". 90% מהגולשים הם "אורבים", שצופים בתכנים השונים ובדיונים עליהם. ה"אורבים" לא יוצרים תכנים או נושאי שיחה חדשים. מהכלל ניתן להסיק כי ברשת קיים רוב דומם, שלא לוקח חלק פעיל ביצירת או עריכת תכנים.

אי שוויון השתתפותי עריכה

זהו מונח שטבע ג'ייקוב נילסן שטוען כי ברשת חברתית מקוונת לא קיים שוויון השתתפותי מאחר שאחוז קטן מאוד יוצר את התכנים. לדבריו, נכון לשנת 2006, מתוך 1.5 מיליארד משתמשים באינטרנט רק ל-55 מיליון (5%) יש בלוג. הנתון אף מחמיר כאשר הוא טוען שמתוך משתמשי הבלוג רק 1.6 מיליון (0.1%) מעדכנים אותו באופן יומי. בזאת מוכיח ג'ייקוב כי אחוז הצופים ברשתות הוא גדול ומשמעותי יותר מאחוז הגולשים שיוצרים את התכנים. ג'ייקוב ממליץ לבצע מספר פעולות ברשת על מנת להזמין את ה"אורבים" לשימוש פעיל יותר, שיוביל לעלייה במספר ה"יוצרים" וה"עורכים":

  1. להפוך את ההשתתפות בדיונים וביצירת התכנים לפשוטה - לא לדרוש יותר מדי התחייבויות או תנאי שימוש.
  2. להעניק תגמול למשתתפים הפעילים (לא יותר מדי) שיעודד אותם לתרום יותר.
  3. לאפשר עריכת תכנים ולא רק יצירת תכנים, על מנת לא להרתיע את הגולשים מהשתתפות מתחייבת.
  4. לקדם משתתפים איכותיים - ליצור בנק מוניטין אשר יוביל להצגת המשתתפים הפעילים באופן חיובי, כתהליך לקידום המשתתפים והיוצרים האיכותיים.
  5. להפוך את תרומתו של היוצר לתוצר לוואי של הפעולה שהוא ביצע.

ג'ייקוב טוען, שברגע שיתבצעו הקלות אלו, הרשת החברתית תהיה מקום פורה יותר לדיונים ותכנים שיהפכו את הרשת החברתית לחזקה יותר, שתתבסס על יותר משתמשים שמחזקים את חכמת ההמון.

הסתייגויות לכלל כיום עריכה

כיום עולות תגובות שונות כנגד הכלל[3]. אחת מהן טוענת כי מחקרו של ג'ייקוב כבר איננו מדויק בימים אלה, מאחר שהרשתות החברתיות עברו שינוי מהותי בשנים האחרונות, ומקומן בחברה השתנה. המתנגדים טוענים שהיחסים בין היוצרים, עורכים ואורבים השתנו ל: 70-20-10. כלומר, 70% "אורבים", 20% "עורכים" ו-10% "יוצרים". לטענתם, קיימת עלייה משמעותית במספר המשתתפים הפעילים מאוד ברשתות החברתיות, כשהסיבה העיקרית היא שהן תופסות תאוצה בשנים האחרונות. בין הסיבות לעלייה בשימוש קיים ריבוי המכשירים מהם ניתן ליצור תכנים - סמארטפונים, מחשבים ניידים וטאבלטים, ריבוי האתרים והחברות השונות שמציעות קישורים לרשתות החברתיות, וקיומו של דיון חברתי רחב, שמשפיע על הגולשים להיות שותפים פעילים ביצירת תכנים ברשתות.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא כלל ה 90-9-1 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Hill, William C.; Hollan, James D.; Wroblewski, Dave; McCandless, Tim (1992). "Edit wear and read wear". Proceedings of the SIGCHI conference on Human factors in computing systems (ACM): 3–9.
  2. ^ Nielsen, J. Participation Inequality: Encouraging More Users to Contribute. Usite, October 9, 2006
  3. ^ Schneider Paul. Is the 90-9-1 Rule for Online Community Engagement Dead? [Data]. Augost 11, 2011. SOCIOUS