מחשב נייד

מַחְשֵׁב נַיָּד (באנגלית: Laptop, Notebook), המכונה גם מַחְשֵׁב נִשָּׂא או לֶפְּטוֹפּ, הוא מחשב אישי קטן ונייד. למחשב כזה לרוב יכולת להתקפל בעת הובלתו כך שהמסך והמקלדת שלו מוגנים. משקלו, בדרך כלל, בין קילוגרם אחד לשלושה ק"ג. מקור המתח של מחשבים ניידים הוא בדרך כלל סוללה נטענת, אולם ניתן גם לחבר אותו לשקע החשמל שבקיר. כך ניתן להשתמש במחשב ולטעון את הסוללה שלו בו זמנית, דבר המבליט את הניידות שבו.

מחשב נישא של חברת IBM

תרבות האינטרנט - צעירים סביב מחשב נייד.

עריכה בוויקיפדיה באמצעות מחשבים ניידים

מחשבים ניידים מסוגלים לבצע משימות רבות שגם מחשבים נייחים מבצעים, אף על פי שבדרך כלל מחשב נייח יהיה בעל כוח ביצועי רב יותר ממחשב נייד באותו טווח מחיר. מחשבים ניידים מכילים רכיבים דומים לאלו הנמצאים במחשבים הנייחים, אבל שונים בכך שהם קטנים יותר ומפיקים את מרב הביצועים תוך חיסכון בחשמל. צג המחשב הנייד הוא בדרך כלל צג גבישי נוזלי (LCD). בנוסף למקלדת מובנית, העכבר של המחשב הנייד הוא משטח רגיש למגע או מקל הצבעה, אולם ניתן לחבר (בדרך כלל, בדרכים ישירות או עקיפות) עכבר או מקלדת חיצוניים כמו כל התקן חיצוני אחר.

חלוקת לתת־סוגים לפי גודל

מקובל לחלק את המחשבים הניידים לקבוצות על פי גודלם:

• מחשבים ניידים הגדולים יותר ממחשבי כף יד אבל קטנים יותר ממחשב נייד ממוצע מכונים palmtops.
• מחשבים ניידים הקטנים יותר מדף נייר בגודל A4 ושוקלים כקילוגרם אחד מכונים גם netbooks.
• מחשבי לוח, Tablet PC – המעוצבים כמשטח אחד, בדרך כלל בגודל דף נייר A4, שניתן לכתוב על המסך שלהם באמצעות עט אלקטרוני.
• מחשבים ניידים אשר שוקלים כ־2.5 עד 3 ק"ג, ומשמשים כתחליף למחשב נייח. הם נקראים Mainstream.
• מחשבים ניידים השוקלים בסביבות חמישה ק"ג נקראים desknotes.

היסטוריה

המחשב הנייד הראשון ששווק באופן מסחרי היה האוסבורן 1, שיצא לשוק ב־3 באפריל 1981. מחשבים ניידים נוספים שיצאו בהמשך כלל את ה־Kaypro II, ה־Compaq portable series והמקינטוש הנייד ששקלו בין 7 ל־14 ק"ג (חלק גדול מהמשקל היוותה הסוללה). למרות משקלם, הם איפשרו ניידות למשתמש. ב־3 במרץ 1986, התחילה חברת IBM בהפצת המחשב הנייד הראשון. בשנת 1992 הציגה חברת אפל את המחשב PowerBook וחברת IBM את המחשב ThinkPad. שני המחשבים היו בעלי צג LCD ושקלו פחות מ־4.5 ק"ג, בגלל יתרונות אלה הם נעשו פופולריים מאוד. המחשבים הניידים פופולריים בקרב סטודנטים ואנשי עסקים שנמצאים רבות בתנועה.

הרבעון השלישי של 2008 היה לרבעון הראשון בו מספר המחשבים הניידים שנמכרו היה גבוה ממספר המחשבים הנייחים (38.6 מיליון יחידות ניידות לעומת 38.5 מיליון יחידות נייחות).

חלקי ערכת המחשב

מחשב נייד מודרני MacBook Air של חברת אפל

קטע מלוח אם של מחשב נייד HP CQ60.‏ CPU=מעבד מרכזי. NB=גשר צפוני. GPU=מעבד גרפי. SB=גשר דרומי.RAM=כרטיסי זיכרון גישה אקראית. WiFi=כרטיס גישה לרשת אל-חוטית

מספר חלקים קיימים אך ורק במחשב נייד אשר אינם קיימים כלל במחשב נייח:

• המחשבים הניידים כיום ניזונים מסוללות ליתיום יון, שהחליפו את טכנולוגיית NiMH הישנה. זמן הסוללה המרבית במחשבים הניידים הוא בין שעתיים למספר גדל והולך של שעות, בשימוש קל, אך הוא עלול לרדת אפילו עד כדי מחציתו בשימוש מוגבר ואינטנסיבי. הסוללות נחלשות עם הזמן, ויש להחליפן, בדרך כלל לאחר תקופת שימוש של בין שנתיים לחמש שנים.
• מחשבים ניידים אשר דלים בחיבורים חיצוניים ניתן לחבר לתחנות עגינה שמספקות למחשב חשמל ומחברות אותו לציוד היקפי. עם התרחבות השימוש בחיבור USB והירידה בחיבורים הגדולים; כגון LPT למדפסות, פחת השימוש בתחנות עגינה אלו, שכן לכניסת USB אחת ניתן לחבר מספר רכיבים חיצוניים שונים.
• ספק הכוח של מחשב נייד אינו מבצע את ההמרה של זרם החילופין לזרם ישיר בו זמנית כבספק הכוח של מחשב נייח, אלא מסופק עם המחשב כשנאי המטעין את הסוללה בזרם ישיר בהתאם למתח העבודה המתוכנן למחשב, ובמחשב מתבצעת המרה למתחים נמוכים יותר לחלקים הדורשים זאת (כגון בקר הUSB) בלבד. התפתחות מרשימה חלה עם התקדמות הטכנולוגיה, ואם בעבר ההתקנים הללו שקלו כחצי ק"ג וכונו "power brick", כיום מיוצרים שנאים דיגיטליים קלים וקטנים יחסית.

רכיבי המחשב הנייד קטנים וקלים יותר מהרכיבים המקבילים להם במחשב הנייח.

מחשבים ניידים משתמשים בתצוגת LCD או המקבילות אליה על־פי רוב מפני דקותן, סוג הפנל והתאורה משתנים לפי הדגמים. הבדל בולט בין מסכי מחשבים ניידים שונים הוא גימור המסך: גימור מבריק מקובל במחשבים זולים או המיועדים לשימושי מולטימדיה משום היותו בעל צבעים "חיים" יותר ומראהו היפה יחסית. בעיה נפוצה של גימור זה היא ההשתקפויות הנוצרות על המסך ממקורות אור, ואכן בדגמים יקרים יותר נוהגות חלק מהחברות לציין שהמסך מצויד בטכנולוגיה כלשהי המפחיתה השתקפות במידה מסוימת. גימור מט לעומתו מקובל במחשבים המיועדים לעבודה ממושכת, עבודה מול מקורות אור ויישומי גרפיקה הדורשים צבעים מדויקים. גודל המסך המקובל למחשבים ניידים הוא 10" ומעלה לקטגוריית הנטבוקים, ו־13" ומעלה לקטגוריית הניידים הרגילים. צפיפות הפיקסלים עולה בהתמדה עם התפתחות הטכנולוגיה, וקיימים מספר סטנדרטים מקובלים, המשתנים עם מטרת המחשב ומחירו. בעבר הייתה מקובלת תצורה של 4:3 – מסך רבוע, וכיום הנטייה היא למסכים רחבים, ורחבים עוד יותר – ביחס 16:9, המקובל יותר במסכי טלוויזיה, למסכי הניידים המיועדים לשימושי מולטימדיה. לאחרונה מסתמנת מגמת עליה במחשבי הפרימיום עם שבירת מחסום רזולוציית הFHD לכיוון רזולוציות ה־2K.

חריץ נפוץ בדגמים רבים הוא PCMCIA לחיבור התקנים המרחיבים את יכולות את המחשב – כגון מודם סלולרי או תוספת נפח זיכרון אחסון, אך כיום דגמים אלו נפוצים פחות.

אמצעי האחסון של המחשב הנייד מוגבל בגודלו, ולכן הדיסקים הקשיחים הפנימיים המיועדים למחשבים ניידים קטנים יותר – 2.5" (64 מ"מ) בהשוואה למיועדים למחשב הנייח – 3.5" (90 מ"מ), ולכן קיבולת זיכרונם פחותה ביחס לדיסקי המחשב הנייח. כיום עקב טכנולוגיות מזעור כונני ה־2.5" מדביקים את פער הנפח של כונני ה־3.5" ולעיתים אף משתווים אליו, אם כי ביצועיהם פחותים בדרך כלל מאחיהם הגדולים. במחשבים ניידים המיועדים לשוק הגבוה מקובלת כיום טכנולוגיה חדשה המחליפה את הדיסק הקשיח או באה עמו במשולב – כונן מצב מוצק – SSD (בשונה מהכוננים המבוססים דיסק קשיח) שאינו מכיל חלקים נעים ולכן מהירותו ועמידותו גבוהים הרבה יותר מדיסק קשיח רגיל. חסרונותיו העיקריים כרגע הם מגבלת נפח ומחיר, וכן הקושי לשחזר ממנו מידע במקרה של מחיקה, תקלה פיזית, או חשמלית, ולכן מקובל להשתמש בו ככונן הראשי או כמטמון לדיסק קשיח רגיל להאצת ביצועי המחשב, אך לא לאחסון מידע.

כושר שדרוג ותיקון

אפשרויות השדרוג והתיקון של מחשב נייד מוגבלות ביותר. בדרך כלל רוב רכיבי במחשב מודפסים או מולחמים על לוח האם המתוכנן ייחודית לדגם המחשב על מנת לחסוך מקום וצריכת חשמל, והחלפתם אינה אפשרית. בנוסף, תיקוני הלחמה במעבדה הם יקרים ומסובכים, ולכן אינם מקובלים.

לעומת מחשב שולחני, שבדרך כלל המשתמש עצמו יכול לשדרג על ידי הוספת כרטיסי הרחבה, ציוד היקפי ואפילו זיכרון, במחשב נייד המשתמש בדרך כלל לא אמור "לפתוח" את המחשב, ויצרנים רבים דורשים שכל שדרוג ייעשה במעבדה מוסמכת.

עם עליית גודל המחשב כמות הרכיבים המולחמים פוחתת בהתאמה, וניתן למצוא ברוב המחשבים כונן קשיח הניתן להחלפה, חריץ זיכרון RAM פנוי שאינו מולחם אחד או שנים, ולעיתים גם כרטיס הרשת האלחוטית ניתן להסרה או החלפה. משתמשים בעלי ידע טכני יכולים לעיתים נדירות להחליף את הכונן הקשיח או כונן התקליטורים המובנה במחשב, לכונן SSD לשיפור משמעותי בביצועי המחשב.

החלפה ישירה של רכיבים מקולקלים יכולה לכלול החלפת הצג, הכוננים, יחידות האחסון ורכיבים אחרים, אולם מחירי התיקון עלולים להיות גבוהים ביותר, אפילו כאשר הדבר בר ביצוע בקלות, כיוון שפירוק מחשבים ניידים מסובך ומורכב, ומעבדות אלקטרוניקה נוטות לגבות תשלום יקר על עצם ההתעסקות עם מחשב נייד. קושי נוסף שמקשה על שדרוג נובע מחוסר בתקן אחיד לייצור מחשבים ניידים, היוצר שוני בחלקי החילוף המיועדים ממחשב למשנהו.

ראו גם

• חומרה - מונחים
• מחשב
• אולטראבוק
• מחשב לוח

קישורים חיצוניים

• שוקי גלילי, netמגזין, ההיסטוריה של המחשבים הניידים, באתר ynet, 25 ביוני 2004
• סרטון הדרכה בשפת הסימנים הישראלית על מחשב נייד, סרטון בערוץ "Ido Rosink", באתר יוטיוב (אורך: 11:57 דקות), 26 במאי 2020, עם כתוביות בעברית
• מחשבים נידים, דף שער בספרייה הלאומית