כף מורס
כף מורס (באנגלית: Cape Morse) היא לשון יבשה נמוכה ומכוסה קרח, בארץ וילקס שבאנטארקטיקה[1].
מידע כללי | |
---|---|
מיקום | אזור הברית האנטארקטית, |
קואורדינטות | 66°15′00″S 130°10′01″E / 66.25°S 130.167°E |
(למפת אנטארקטיקה רגילה) | |
לשון היבשה מהווה את הצד המזרחי של הכניסה למפרץ פורפוז[1].
לשון היבשה מהווה את הגבול בין חוף באנזארה וחוף קלארי[1] (שניהם חלק מארץ וילקס).
לשון היבשה ממוקמת 5.5 קילומטרים צפונית-מזרחית מקרחון מורס.
היסטוריה
עריכהגילוי ומיפוי לשון היבשה
עריכהלשון היבשה מופתה לראשונה בהתבסס על תצלומי אוויר שצולמו על ידי צי ארצות הברית במהלך מבצע קפיצה לגובה[1], שנערך בעונת המחקר (הקיץ האנטארקטי) 1946–1947[1].
מקור השם
עריכהשמה של לשון היבשה ניתן לה על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים[1].
לשון היבשה נקראת על שם ויליאם ה. מורס (William H. Morse)[1], מצי ארצות הברית, שהיה עוזר הכלכלן (purser's steward) של הבריג פורפוס (Porpoise) - אחת מהספינות ששימשו את משלחת החקר של ארצות הברית[1] אשר הפליגה בשנים 1848–1842[1], בפיקודו של צ'ארלס וילקס[1].
בשל שגיאת כתיב במיפוי[1], במספר מפות נקראת לשון היבשה "כף מוז" או "כף מואוז" (Cape Mose)[1].
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- כף מורס באתר הסקר הגאולוגי של ארצות הברית
- כף מורס באתר הגאזט האנטארקטי של ממשלת אוסטרליה
- כף מורס באתר הגאזט האנטארקטי המשווה SCAR של ממשלת אוסטרליה