כריסטוף הראשון, מרקיז באדן
כריסטוף הראשון, מרקיז באדן (בגרמנית: Christoph I. von Baden; 13 בנובמבר 1453 – 19 באפריל 1527) היה מרקיז באדן בין השנים 1475 ל-1515.
 | |||||||
| לידה |
13 בנובמבר 1453 באדן-באדן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
19 באפריל 1527 (בגיל 73) Hohenbaden Castle, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה | ||||||
| מקום קבורה |
באדן-באדן | ||||||
| בן או בת זוג |
Ottilie of Katzenelnbogen (19 בדצמבר 1468–?) | ||||||
| שושלת בית צרינגן | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
|
אביר מסדר כנסיית הקבר הקדוש | |||||||
  | |||||||
ביוגרפיה עריכה
כריסטוף נולד ב-13 בנובמבר 1453 והיה בנם הבכור של קרל הראשון, מרקיז באדן-באדן וקתרינה מאוסטריה, אחותו של פרידריך השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
הוא החזיר לעצמו את השטחים שאבדו על ידי אביו לפפאלץ ולבעלי בריתה. כריסטוף תמרן לשמור על השטחים מאוחדים תחת בנו ויורשו פיליפ הראשון, אך מאמציו סוכלו על ידי לואי השנים עשר, מלך צרפת. בשנת 1479 הועבר מושבו של מרקיזות באדן מטירת הוהנבאדן לטירה החדשה (Neues Schloss) של באדן-באדן שנבנתה על ידו.
בשנת 1489 כריסטוף הפך לחבר בליגה השוואבית. זה היה חלק ממאמציו לדו קיום שליו עם שכניו (במיוחד עם וירטמברג והערים וייל ושטרסבורג). במסגרת ההגנה של ברית דרום מערב גרמניה זו, כריסטוף קידם את הפיתוח הפנימי של שלטונו.
חוק גידול היין של כריסטוף משנת 1495 היה צעד חשוב בשיפור איכות היין המיוצר בבאדן.[1] אשתו אוטיליה הייתה ממשפחת יצרנית יין מפורסמת בקרייכגאו, הרוזנים מקצנלנבוגן.
עד 1503, כריסטוף איחד את כל אדמות באדן כאשר מרקיז באדן-זאוזנברג מת ללא יורשים. בשנת 1515, לפני מותו, חילק כריסטוף את המרקיזות בין בניו פיליפ, ברנהרד וארנסט. עם זאת, פיליפ שירש אותו מת ללא ילדים, וחלקו הועבר לאחיו ברנהרד וארנסט. לפיכך, ברנהרד ייסד את מה שנקרא "קו ברנרדין" של באדן-באדן וארנסט ייסד את "קו ארנסטין" של באדן-דורלאך.
משפחתו עריכה
כריסטוף התחתן ב-30 בינואר 1469 [2] עם אוטיליה מקצנלנבוגן, נכדתו של פיליפ הראשון, רוזן קצנלנבוגן. נולדו להם הילדים הבאים:
- אוטיליה (6 ביוני 1470 – 1490), אם מנזר בפפורצהיים
- יאקוב (6 ביוני 1471 – 27 באפריל 1511), הארכיבישוף של טריר
- מריה (2 ביולי 1473 – 9 בינואר 1519); אם מנזר בליכטנטל
- ברנהרד השלישי, מרקיז באדן-באדן (7 באפריל 1474 – 29 ביוני 1536)
- קרל (21 ביוני 1476 – 7 באוקטובר 1510), קאנון בשטרסבורג ובטריר
- כריסטוף (21 ביולי 1477 – 29 במרץ 1508), קאנון בשטרסבורג ובטריר
- פיליפ (10 בדצמבר 1478 – 17 בספטמבר 1533); מרקיז באדן-שפונהיים
- רודולף (16 ביוני 1481 – 23 בספטמבר 1532), קאנון במיינץ, קלן, שטרסבורג ואאוגסבורג
- ארנסט, מרקיז באדן-דורלאך (7 באוקטובר 1482 – 6 בפברואר 1553)
- וולפגנג (10 במאי 1484 – 24 ביוני 1522)
- זיבילה (26 באפריל 1485 – 10 ביולי 1518), התחתנה עם פיליפ השלישי, רוזן הנאו-ליכטנברג
- רוזינה (5 במרץ 1487 – 29 באוקטובר 1554), התחתנה עם פרנץ וולפגנג, רוזן הוהנצולרן, ולאחריו התחתנה עם יוהאן פון אואו צו ואכנדורף
- יוהאן (נפטר ב-19 ביוני 1490)
- ביאטריקס (22 בינואר 1492 – 4 באפריל 1535), התחתנה עם יוהאן השני, רוזן פפאלץ-זימרן
- גאורג (1 ביולי 1493 – 16 בנובמבר 1493)
אילן יוחסין עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- כריסטוף הראשון, מרקיז באדן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "... The House of Baden, which has held the title of margrave since 1112, is closely associated with the development of quality winegrowing in Baden. In 1495, the margraves enacted the first wine laws. In the 18th century, they adopted single-variety Riesling cultivation and introduced Chasselas grapes in the southern Baden district of Markgräflerland. Similarly, in 1923 the Müller-Thurgau grape variety was first cultivated at Lake Constance on the family’s estates. Schloss Salem on Lake Constance is the ancestral home of the House of Baden and the headquarters of its vineyard estate. The estate is owned personally by the margraves of Baden and its planted area of 135 hectares makes it one of the largest private winegrowing estates in Germany. It is also a member of the Association of German Prädikat Wine Estates (VDP)...." Press Release - CMS advises House of Baden and Rotkäppchen-Mumm on establishing a joint venture; 23 June 2017; Subject: Advising Markgräflich Badische Verwaltung GmbH & Co. KG and Rotkäppchen Mumm Sektkellereien GmbH; CMS Hasche Sigle Partnerschaft von Rechtsanwälten und Steuerberatern mbB, Public & Media Relations, Lennéstraße 7, 10785 Berlin; https://cms.law/
- ^ Demandt, Karl E. (1955). "Die letzten Katzenelnbogener Grafen und der Kampf um ihr Erbe". Nassauer Annalen. Wiesbaden: Verein für Nassauische Altertumskunde und Geschichtsforschung. 66: 93–132. נבדק ב-28 באוקטובר 2011.
{{cite journal}}: (עזרה)