כריסטופורו מורו

דוכס ונציה

כריסטופורו מורואיטלקית: Christoforo Moro;‏ 1390 - 10 בנובמבר 1471) היה הדוכס ה-67 של ונציה. מורו כיהן כדוג'ה מאז מינויו, בשנת 1462, ועד פטירתו.

כריסטופורו מורו
Cristoforo Moro
Portrait of Doge Cristoforo Moro (1390-1471).jpg
לידה 1390
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בנובמבר 1471 (בגיל 81 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה סן ג'ובה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת פדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Cristina Sanudo עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת מורו
דוכס ונציה ה־68
12 במאי 1462 – 9 בנובמבר 1471
(9 שנים ו־25 שבועות)
פסקואלה מאליפיירו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כריסטופורו מורו
שלט האצולה של כריסטופורו מורו

מורו היה בן למשפחה שהתיישבה באזור ונציה באמצע המאה ה-12. אחד עשר מבני משפחה זו כיהנו כדוג'ים.

קורות חייםעריכה

לאחר סיום לימודיו האוניברסיטאיים, כיהן מורו במספר משרות ציבוריות ובהן, שגריר ונציה אל האפיפיורים אאוגניוס הרביעי וניקולס החמישי.

הקדוש הנוצרי ברנארדינו מסיינה ניבה שמורו יהפוך לדוג'ה, ובעקבות זאת, לאחר עלייתו לשלטון, הורה מורה על הקמת כנסיית סן ג'ובה אשר הוקדשה לזכרו של ברנרדינו.

בראשית כהונתו החלה מלחמה בין לה סרניסימה לאימפריה העות'מאנית. בשנת 1463 פנה האפיפיור פיוס השני למורו ושלח אליו חרב מקודשת במטרה שמורו יקבל את החרב ויצטרף לברית האנטי עות'מאנית. ונציה היססה מלהצטרף לברית (משיקולים מסחריים), אולם באפריל 1463, עשר שנים לאחר כיבוש קונסטנטינופוליס, כבשו כוחות עות'מאנים את המצודה הוונציאנית בארגוס שביוון. הפטריארך הלטיני יוהנס בסאריון הגיע לוונציה לשכנע את תושביה להצטרף ל"הגנה על האמונה", היינו להילחם בעות'מאנים, ובאותה שנה הוקמה ברית בין ונציה, הונגריה ואלבניה כנגד הסולטאן העות'מאני מהמט השני. ברית זו הצליחה להאט את התקדמות הכיבושים של הצבא העות'מאני לזמן מה, אולם לא שחררה שטחים שנכבשו על ידם.

בשנת 1469 כבש הצי הוונציאני בפיקודו של ניקולו קאנאל את אינוס שבתראקיה, אולם כשל בניסיונו להגן על האי אאובויה מפני המתקפה הטורקית (האי שימש באותה עת מרכז גידול תבואה עבור ונציה). האי נכבש על ידי הטורקים, תוך הסבת אבדות כבדות לצי הוונציאני.

בתקופת כהונתו של מורו נאבק ונציה בחזית נוספת - כנגד מלך צרפת לואי ה-11, אשר ניסה להרחיב את שטחי לומברדיה שבשליטתו על חשבון שטחים שבשליטת ונציה בצפונה של איטליה.

מורו נפטר בלא צאצאים, והוריש את כל רכושו למוסדות צדקה שונים ולכנסיות. מורו נקבר בכנסיית סן ג'ובה אשר בנה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כריסטופורו מורו בוויקישיתוף