כריס ובר
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: בעיות ניסוח. | |
מייס אדוארד כריסטופר "כריס" ובר השלישי (באנגלית: Mayce Edward Christopher "Chris" Webber III; נולד ב-1 במרץ 1973 בדטרויט, מישיגן) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק בליגת ה-NBA. ידוע בעיקר בשל הצלחתו בקבוצת סקרמנטו קינגס. במהלך קריירת ה-NBA שלו, ובר שיחק גם במדי קבוצות גולדן סטייט ווריורס, וושינגטון ויזארדס, פילדלפיה 76' ובדטרויט פיסטונס. במרץ 2008 פרש ובר ממשחק פעיל בעקבות פציעה בברך.
 | |
| ובר בשנת 2010 | |
| לידה |
1 במרץ 1973 (בן 51) דטרויט שבמישיגן, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | פאוור פורוורד |
| גובה | 2.08 מטרים |
| מכללה | אוניברסיטת מישיגן |
| דראפט |
בחירה ראשונה, 1993 אורלנדו מג'יק |
| היכל התהילה | הוצג כשחקן בשנת 2021 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1993–1994 1994–1998 1998–2005 2005–2007 2007 2008 |
גולדן סטייט ווריורס וושינגטון בולטס/ויזארדס סקרמנטו קינגס פילדלפיה 76' דטרויט פיסטונס גולדן סטייט ווריורס |
| הישגים כשחקן | |
|
5 בחירות למשחק האולסטאר (1997, 2000–2003) חמישיית העונה הראשונה (2001) חמישיית העונה השנייה (1999, 2002, 2003) חמישיית העונה השלישית (2000) זוכה פרס רוקי העונה (1994) | |
בשנת 2021 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל.
ראשית חייו עריכה
את לימודיו התיכוניים עשה בתיכון DCDS שבדטרויט. תחת הובלתו זכה התיכון בשלוש אליפויות כדורסל רצופות של מדינת מישיגן. בשנתו האחרונה בתיכון, הציג ובר ממוצעים מרשימים של 29.4 נקודות ו- 13 ריבאונדים למשחק, תוך שהוא נבחר בסיומה ל-"מר הכדורסל של מישיגן" לעונת 1990-1991.
עם סיום לימודיו בתיכון, עבר ובר לשחק באוניברסיטת מישיגן שם שיחק במשך שנתיים. במישיגן, הוביל ובר את חבורת השחקנים שנודעה בכינוי "החמישייה האגדית" החמישייה כללה את ג'וואן האוורד, ג'יילן רוז, ג'ימי קינג, ריי ג'קסון ואת ובר עצמו. כולם שחקני שנה ראשונה 1991. החמישייה הצליחה להביא את נבחרת הכדורסל לגמר ה-NCAA פעמיים, כשהיא מפסידה בשתיהן. שחקני "החמישייה האגדית", נהגו ללבוש מכנסי ספורט "זרוקים" ונעליים שחורות, מה שהביא לתפיסתם כמביאי אווירת היפ-הופ למשחק, תפיסה התרמה לפופולריות הרבה לה הם זכו. ארבעה משחקני החמישייה (ובר, רוז, הווארד וקינג) הפכו בהמשך דרכם לשחקני NBA.
במשחק גמר האליפות שנערך ב-חמישה באפריל, 1993, מול אוניברסיטת קרוליינה הצפונית, ביקש ובר פסק זמן 11 שניות לסיום המשחק, כשלקבוצתו לא נותרו עוד פסקי זמן לקחת, וכשמישיגן פיגרה ב-2 נקודות בלבד, 73-71. מעשה זה גרר עבירה טכנית נגד מישיגן, והכריע למעשה את המשחק לטובת קרוליינה הצפונית. האירוע סימן את סוף קריירת הכדורסל של ובר בקולג'ים, קריירה במהלכה זכה במספר תארים אישים. תארים אלו נלקחו מובר מאוחר יותר בעקבות חשדות למעורבות של ובר בענייני הימורים והתנהלות לא חוקית שלו במסגרת משחקיו עם אוניברסיטת מישיגן.
קריירה ב-NBA עריכה
גולדן סטייט ווריורס עריכה
ובר נבחר ראשון בדראפט של 1993 על ידי האורלנדו מג'יק, ועוד באותו ערב הועבר לגולדן סטייט ווריורס בתמורה לפני הארדוויי ושלוש בחירות סיבוב ראשון עתידיות בדראפט. בשנתו הראשונה בליגה הציג ובר ממוצעים של 17 נקודות ו- 9.1 ריבאונדים למשחק וזכה בפרס רוקי השנה ב-NBA. לובר היה חלק חשוב בהובלת הווריורס בחזרה למשחקי הפלייאוף באותה שנה. למרות זאת, בין ובר ומאמנו דון נלסון, שרר סכסוך ממושך. מקור סכסוך זה היה ברצונו של האחרון להפוך את ובר לשחקן פנים, וזאת על אף יכולות השליטה והמסירה המצוינות שלו (בהתחשב בגובהו - 2.08 מטרים). בסוף אותה שנה ניצל ובר סעיף בחוזה שלו שאיפשר לו שלא להמשיך לשחק במדי הקבוצה, תוך שהוא מצהיר כי אין בכוונתו לשוב אליה עוד. בהיעדר אפשרויות רבות, הסכימה הקבוצה לעסקת חילופין, בשולחה את ובר לוושינגטון בולטס, בעבור הפאוור פורורד טום גוואליאוטה ושלוש בחירות סיבוב ראשון עתידיות בדראפט. ב-2008 חזר ובר לשחק בקבוצה.
וושינגטון בולטס/ויזארדס עריכה
בשנתו השנייה בליגה עבר לשחק בוושינגטון בולטס, בה שיחק שלוש עונות, ואיחד כוחות עם חברו למכללה במישיגן, ג'וואן הווארד. בעונת 1995-1996, נפצע ובר והוגבל עד כדי משחק ב-15 משחקים בלבד באותה עונה. לאחר החלמתו מהפציעה ושובו לשחק, נבחר לנבחרת האולסטאר בשנת 1997. בשנה זו הוביל ובר את הוויזארדס לפלייאוף בפעם הראשונה מזה 9 שנים, אך הקבוצה הודחה על ידי השיקגו בולס של מייקל ג'ורדן. עד לסוף 1998, ביסס ובר את היותו פאוור פורוורד (עמדה מספר 4) מצוין, אך זמנו בקבוצה תם.
סקרמנטו קינגס עריכה
ב-14 במאי 1998, הועבר ובר לסקרמנטו קינגס תמורת מיץ' ריצ'מונד ואוטיס ת'ורפ. בתחילה לא חפץ ובר במעבר שכן סקרמנטו נודעה כקבוצה חלשה מזה שנים רבות. ובר אף פרסם שכמעט ולא עלה למטוס ממישיגן לסקרמנטו, אך אביו שכנע אותו לבסוף להצטרף לקבוצה. עם הגיעו לסקרמנטו, החתימו הקינגס גם את הסנטר ולאדה דיבאץ, ובחרו בדראפט את הרכז ג'ייסון ויליאמס. בעונת 1998-1999 הקצרה (עונת השביתה בליגה), סקרמנטו העפילה לפלייאוף וכמעט והדיחה באופן מפתיע את יוטה ג'אז, וכוכביה קארל מלון וג'ון סטוקטון. בשנים הבאות, הקינגס בהובלתו של ובר הפכה לקבוצה מרשימה שנחשבה למועמדת לזכייה באליפות ה- NBA. ובר נבחר למשחק האולסטאר ב- 2000 ו- 2001, תוך שהוא מחזק את מעמדו כאחד מהפאוור-פורוורדים הטובים ביותר בליגת ה- NBA. עונתו הטובה ביותר של ובר הייתה עונת 2000-2001, בה הציג ממוצעים מצוינים של 27.1 נקודות ו- 10 ריבאונדים למשחק.
ב- 27 ביולי 2001, חתם ובר על חוזה חדש עם סקרמנטו בערך של 127 מיליון דולר אמריקני למשך שבע שנים. חוזה שזכה לביקורות וגרר הדיינות ביכולותיו, משכורתו הגבוהה ופציעותיו הרבות של ובר, כמו גם ביכולותיה הטובות של הקבוצה גם בהיעדרו של ובר מהמשחק. למרות זאת ביקורות אלו, בשנת 2002, הוביל ובר את סקרמנטו לעונה מצוינת שהסתכמה במאזן של - 61 ניצחונות ו- 21 הפסדים בלבד. בעונה זו נבחר ובר בפעם הרביעית לאולסטאר. סקרמנטו העפילה לגמר המערב, שם שיחקה נגד האלופה לוס אנג'לס לייקרס בראשות קובי בריאנט. הקינגס הציגו יכולת טובה נגד הלייקרס וכבר הובילו 3-2 בסדרה, אך לבסוף הקבוצה נוצחה, במשחק שביעי ומכריע בסדרה. במשחק זה הובילו הקינגס ב 12 נקודות עם סיום הרבע השלישי. בעונה העוקבת עמדו ממוצעיו של ובר על 23 נקודות ו- 11 ריבאונדים למשחק. שמו הועלה כאחד מהשחקנים המועמדים לתואר ה-MVP, והוא נבחר בפעם החמישית, לקבוצת האולסטאר. משחק אותו הוא החמיץ בשל פציעה בברך. ובר התאושש מהפציעה, והקינגס היו המועמדים המובילים לזכייה באליפות ה- NBA. במשחק השני בחצי גמר המערב בשנת 2003 נגד הדאלאס מאבריקס, ובר שוב סבל מפציעה בברך שאיימה לסיים לו את הקריירה, ואף השביתה אותו למשך שנה שלמה. לאחר ניתוח, חזר ובר ל-25 המשחקים האחרונים בעונת 2003-2004, אך יכולותיו האתלטיות, זריזותו וקלות תנועתו נחלשו באופן משמעותי.
פילדלפיה 76' עריכה
בפברואר 2005, ובר, יחדיו עם מייקל ברדלי ומאט בארנס, הועבר לפילדלפיה 76' בתמורה לקני תומאס, בריאן סקינר וקורליס ויליאמסון. השתלבותו של ובר בהתקפת הקבוצה הייתה מעט ארוכה, שכן הייתה לו זו הפעם הראשונה בקריירה בה הוא היווה רק את אפשרות הקליעה השנייה בקבוצה, בעוד הראשונה הייתה אלן אייברסון. לבסוף לובר היה חלק בהעפלתה של פילדלפיה לפלייאוף של 2005, בו הפסידה הקבוצה לדטרויט פיסטונס. שנה לאחר מכן לא העפילה הקבוצה לפלייאוף וזאת על אף עונה טובה של ובר בה הציג ממוצעים של 20 נקודות ו- 10 ריבאונדים למשחק. ביום שלישי, ה-18 באפריל 2006, ובר וחברו לקבוצה אלן אייברסון נקנסו בעקבות אי הופעה למשחק הבית האחרון שלהם באותה העונה, למרות העובדה ששניהם היו פצועים. יום לאחר מכן, שניהם התנצלו על התנהגותם.
שלהי הקריירה עריכה
לאחר חצי עונה בה כמעט ולא שיחק, קנתה פילדלפיה את יתרת חוזהו של ובר ושחררה אותו מן הקבוצה. ובר שהפך לשחקן חופשי חתם על חוזה לשארית עונת 2006-07 בקבוצת עיר הולדתו, דטרויט פיסטונס. בעונת 2007-08 שב ובר לשחק בווריורס בה החל את הקריירה, אך נפצע בתחילת העונה. לאחר שנואש מהניסיונות לשוב מפציעה בברך, החליט ובר לפרוש ממשחק פעיל, בגיל 35.
הסתבכויות עם החוק עריכה
לוובר נודעו מספר הסתבכויות עם החוק ועבירות פליליות.
ב-1998, נעצר והואשם בתקיפה מדרגה-שנייה, התנגדות למעצר, אחזקת מריחואנה, נהיגה תחת השפעה של מריחואנה וחמש עבירות תנועה אחרות, אחרי שהורד מהכביש בדרכו לאימון בשל עבירת מהירות. הוא זוכה מארבעת האישומים הראשונים לעיל ושילם לבסוף קנסות מצטברים של 560 דולר בלבד.
מאוחר יותר באותה שנה, בעת פגרה של הליגה, נתפס במכס האמריקאי עם שובו ממסע פרסום לנעלי פילה ב-פוארטו ריקו, כשברשותו 11 גרם של מריחואנה. תפיסה שהובילה לתשלום של 500 דולר קנס, וזמן קצר לאחר מכן לביטול חוזה הפרסום עם פילה. לאחר הביטול, תבע ובר את החברה בגין פיטורין לא הוגנים אך הפסיד.
נוסף לאירועים אלו, לוובר נודע כאמור חלק גם ב"סקנדל הכדורסל של אוניברסיטת מישיגן".
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של כריס ובר
כריס ובר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
טל בן עזרא, השערוריות מול המספרים: האם כתם מימיו במכללה מונע מכריס וובר מקום בהיכל התהילה?, באתר הארץ, 29 באפריל 2021
