כריש סיגנתוס
כריש סיגנתוס (שם מדעי: Carcharhinus signatus) הוא מין של דג סחוס במשפחת הכרישיים, החי במימי האוקיינוס האטלנטי בעומק 50 עד 600 מטרים מפני הים, כשלרוב הוא מצוי בימים במים עמוקים ובלילות מצוי במים רדודים יותר.
 כריש סיגנתוס
| |
|---|---|
כריש סיגנתוס
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | דגי סחוס |
| סדרה: | כרישאים |
| משפחה: | כרישיים |
| סוג: | כריש |
| מין: | כריש סיגנתוס |
| שם מדעי | |
 Carcharhinus signatusפואיי, 1868 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
כריש זה מגיע לאורך ממוצע של 2 מטרים אך יכול להגיע לאורך 2.8 מטרים ומשקל של 76.7 קילוגרם. הוא בעל קשקשים אפורים כהים עד כחולים ולעיתים גם חומים כשהבטן בהירה יותר. העיניים ירוקות וגדולות, מאפשרות לבעליהם לראות היטב בחשיכה, החוטם ארוך והלסתות קצרות ומכילות שיניים מעוקלות פנימה ומחודדות מאוד. סנפירי החזה קצרים יחסית ומסתיימים במשולש מחודד וסנפיר הגב הקדמי קטן גם הוא. נקבת הכריש משריצה צאצאים חיים, לרוב 12 עד 18.
הכריש מצוי לאורך חופים ומדפי יבשות לאורך האוקיינוס האטלנטי הטרופי והממוזג שבין סנגל לנמיביה במזרח ובין מסצ'וסטס לארגנטינה, לרבות הים הקריבי ומפרץ מקסיקו במערב, כשהוא נפוץ בעיקר לחופי פלורידה. דיווחים לא מאומתים נצפו גם בפנמה לחופי האוקיינוס השקט.
הכריש ניזון במרדף אחרי דגי גרם שונים כמו מקרל, קיפוניים, דאוניים, כפחניים ודקריים וכן דיונונים וסרטנים פלגיים. לרוב הכריש צד במשך הלילה, כשהוא משתמש בעיניו הגדולות לראיית טרף בחשיכה.
הוא מצוי בסכנת הכחדה עקב דיג יתר לטובת מרק כרישים ושימוש בכבד שלו.
קישורים חיצוניים עריכה
- כריש סיגנתוס, באתר ITIS (באנגלית)
- כריש סיגנתוס, באתר NCBI (באנגלית)
- כריש סיגנתוס, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- כריש סיגנתוס, באתר FishBase (באנגלית)
- כריש סיגנתוס, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ כריש סיגנתוס באתר הרשימה האדומה של IUCN