לאווריו
לָאוְורִיוֹ (ביוונית מודרנית: Λαύριο, ביוונית עתיקה: Λαύριον, לָאוּרְיוֹן, בלטינית: Laurium) היא עיר נמל בחלקה הדרום-מזרחי של אטיקה ביוון ומושב הרשות המקומית של לאווראוטיקי (Lavreotiki). עד תחילת המאה ה-11 נקראה תוֹרִיקוֹס (Θορικός, Thorikos), ומימי הביניים עד המאה ה-19 היה שמה אֶרְגָסְטִירִי (Εργαστήρι, Ergastiri ). לאוריון נודעה בתקופה הקלאסית במכרות הכסף שלה, שהיו אחד ממקורות ההכנסה העיקריים של המדינה האתונאית. מתכת הכסף שימשה בעיקר לטביעת מטבעות.
 | |
| מדינה |
 יוון |
|---|---|
| מחוז |
 אטיקה |
| גובה | 11 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 7,525 (2021) |
| קואורדינטות | 37°42′52″N 24°03′23″E / 37.71445°N 24.05647°E |
| http://www.mylavrio.gr | |
  | |
העיר שוכנת מרחק 60 קילומטרים לערך מאתונה, דרומית-מזרחית לקֶרָאטֵיאָה (Κερατέα) וצפונית לכף סוניו (Σούνιο), על חופו של מפרץ אשר משקיף על האי מקרוניסוס במזרח. נמלה של לאווריו נופל בחשיבותו מנמל פיראוס הסמוך.
עיר המכרות לאוריום (Laurium) במישיגן שבארצות הברית נקראת על שמה של לאוריון העתיקה שביוון.
תולדותיה
עריכה
אחרי קרב מרתון שכנע תמיסטוקלס את האתונאים להשתמש בהכנסות הצפויות מעורק כסף גדול שהתגלה במכרות לאוריון ב-483 לפנה"ס להגדלת הצי האתונאי ב-200 טריארות, ובכך הניח את היסוד לאימפריה הימית האתונאית. המכרות, שהיו רכושה של המדינה האתונאית, הוחכרו בתמורה לסכום קבוע מסוים ולאחוזים מן התפוקה. במלאכת הכרייה עסקו רק עבדים. לקראת סוף המאה ה-5 לפנה"ס נתמעטה התפוקה, במידת-מה בשל כיבוש דקליאה (Δεκέλεια) על ידי הספרטנים ב-413 לפנה"ס, במהלך המלחמה הפלופונסית. המכרות הוסיפו לפעול, אם כי סטראבון כותב כי בימיו לא נותרו עוד עפרות כסף, ופאוסניאס כותב על המכרות כעל נחלת העבר. עדיין ניתן לראות במקום את מתקני הכרייה העתיקים, הכוללים פירים ומחילות לכריית העפרות ושולחנות אבן לשטיפתן ומיצוין. כמו כן נבנו במקום ביד אומן מכלים ומאגרים לאיסוף מי גשמים לצורך שטיפת העפרות, שכן אספקת שפע מים ממעיינות או נהרות לא הייתה אפשרית. בתחילת המאה ה-20 הופעלו המכרות מחדש על ידי חברה צרפתית וחברה יוונית, אך בעיקר לשם כריית עופרת, מנגן וקדמיום.
אוכלוסיית העיר מנתה ב-1907 10,007 נפשות. בשנת 2001 מנתה האוכלוסייה 9,891 נפשות.[1]
אמצעי תחבורה
עריכהנמל התעופה הבינלאומי אתונה-אלפתריוס וניזלוס נמצא מרחק 35 קילומטרים מלאווריו וכ-30 דקות נסיעה. לאווריו מקושרת אתונה על ידי הכביש המהיר לאווריו/סוניו לאופורוס וכביש האגרה אטיקי אודוס. הנסיעה אורכת כשעה. פתרון נוח למדי להגעה אל אתונה הוא בשיטת "חנה וסע": נוסעים ברכב מלאווריו אל תחנת הרכבת קורופי, ומשם עולים על הרכבת "פרואסטיאקוס" או על חשמלית - שתיהן מגיעות היישר למרכז אתונה (30 דקות נהיגה ברכב ועוד 30 דקות נסיעה ברכבת).
|
לקריאה נוספת
עריכה- Édouard Ardaillon, "Les Mines du Laurion dans l'antiquité", No. Ixxvii. of the Bibliothéque des Ecoles francaises d'Athênes et de Rome
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של לאווריו- לאווריו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
