מַנְגַּן (Manganese) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Mn ומספרו האטומי 25. מנגן הוא מינרל קורט חשוב בגוף האדם.

מנגן
ברזל - מנגן - כרום

Mn
Tc
   
 
25
Mn
 
               
               
                                   
                                   
                                                               
                                                               
   
                                           
כללי
מספר אטומי 25
סמל כימי Mn
סדרה כימית מתכות המעבר
צפיפות 7470 kg/m3
מראה
כסף מתכתי
Mangan 1-crop.jpg
תכונות אטומיות
משקל אטומי 54.938049 u
רדיוס אטומי 140 (161) pm
רדיוס ואן דר ואלס ללא pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 13, 8, 2
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק
נקודת התכה 1519K (1245.85°C)
נקודת רתיחה 2334K (2060.85°C)
לחץ אדים 1517Pa ב-121K
מהירות הקול 5150 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות 1.55
קיבול חום סגולי 480 480 J/(kg*K) J/(kg·K)
מוליכות חשמלית 0.695 106/(m·ohm)/m·Ω
מוליכות חום 7.82 W/(m*K) W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה 999.6 kJ/mol

תכונותעריכה

מנגן הוא מתכת אפורה-לבנה. זוהי מתכת קשה ומאוד שבירה, קשה להתכה ומתחמצנת בקלות. מתכת המנגן היא פרומגנטית רק אחרי טיפול מיוחד.
דרגות החמצון העיקריות של מנגן הן 2+, 3+, 4+, 6+ ו7+. מנגן דו ערכי מחליף לעיתים מגנזיום דו ערכי במערכות ביולוגיות.

שימושיםעריכה

למנגן שימושים רבים בתחום הסגסוגות. מנגן משולב עם אלומיניום בסגסוגות רבות ובעזרתו אפשר לייצר פלדת אל-חלד זולה במיוחד. שימושים נוספים:

היסטוריהעריכה

למנגן שימושים עוד מימי קדם - ציורי קיר נצבעו במנגן דו-חמצני לפני אלפי שנים. המצרים והרומאים השתמשו בתרכובות מנגן בשביל לשנות את צבע הזכוכית.

המנגן זוהה בשנת 1774 על ידי יוהאן גוטליב גאהן (Johann Gahn) שבודד אותו ממנגן דו-חמצני. עד אמצע המאה ה-18 השתמשו כבר במנגן דו-חמצני בייצור כלור. בשנת 1816 הבחינו שהוספת מנגן לברזל מקשיחה אותו וגורמת לו להיות פחות שביר, דבר זה הביא לכך שבתחילת המאה ה-19 מדענים החלו לחקור את השימוש במנגן בייצור פלדה. ב-1837 גילה אקדמאי בריטי שחשיפה ממושכת למנגן יכולה לגרום למחלת פרקינסון.

תפקיד ביולוגיעריכה

 
מחצב מנגן

מנגן חיוני לחיים בכמויות מזעריות:

אמצעי זהירותעריכה

מנגן בנוסף הוא חומר רעיל. חשיפה לאבק ואדי מנגן יכולה להיות מסוכנת אפילו ברמות נמוכות. תמיסת פרמנגנט חומצית תחמצן כל חומר אורגני שתבוא איתו במגע. ב- 2005, מחקר הראה על קשר בין שאיפת מנגן לבין בעיות במערכת העצבים המרכזית אצל עכברים.

מנגן בתרבותעריכה

בהרי סיני הגבוהים ובהרי אילת באיזורים שיש סלעי יסוד, יש תופעה בסלעים שנקראת "פרחי מנגן" שנגרמת כתצאה מהתפזרות של תחמוצות מנגן בסלע ויוצרות כמין ציור של צמח. תופעה זה נצפתה ע"י נוסעים ועולי רגל מימי הביינים שעלו לג'בל מוסא שמזוהה כהר סיני. ונקשרה על ידם כ"סנה הבוער" או כתופעה שנגרמה בעקבות אותו הנס שמותאר בתנ"ך ובקוראן.[2]

קישורים חיצונייםעריכה

  • זהר עמר, "האבנים המופלאות מהר סיני", קתדרה 42,תשמ"ט, עמ' 181-182

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כתבה בניו יורק טיימס
  2. ^ זהר עמר, האבנים המופלאות מהר סיני, קתדרה 52, תשמ"ט, עמ' 181-182