פתיחת התפריט הראשי

לאונור מוויזאו או המלכה לאונורפורטוגזית: Leonor de Viseu או Rainha Dona Leonor; ‏2 במאי 1458 - 17 בנובמבר 1525) הייתה אינפנטה ולאחר מכן מלכה רעיה של מלך פורטוגל ז'ואאו השני. דמות פופולרית בפורטוגל הן בשל היותה אחת משתי המלכות הרעיות היחידות שלא היו ממוצא זר והן בשל פעילותה הפילנתרופית, בעיקר לאחר מות בעלה.

לאונור מוויזאו
Leonor de Viseu
Rainha D. Leonor, esposa de D. João II - Livro de Horas, século XVI.png
לידה 2 במאי 1458
בז'ה, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 בנובמבר 1525 (בגיל 67) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מנזר אם האלוהים, ליסבון
בן זוג ז'ואאו השני, מלך פורטוגל
שושלת בית אביש
תואר מלכת פורטוגל
אב פרננדו, דוכס ויזאו
אם ביאטריש מפורטוגל, דוכסית ויזאו
צאצאים אפונסו, נסיך פורטוגל
חתימה Assinatura D. Leonor de Avis.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פסלה בעיר בז'ה

תולדות חייהעריכה

לאונור הייתה בתם של פרננדו, דוכס ויזאו, בנו של דוארטה, מלך פורטוגל ושל ביאטריש מפורטוגל, דוכסית ויזאו, בתו של ז'ואאו, מושל פורטוגל (ואחיו של דוארטה), ולפיכך אינפנטה, כלומר צאצאית ישירה למשפחת המלוכה מבית אביש. אחיו הבוגר של אביה היה אפונסו החמישי, מלך פורטוגל. סב-סביה (סבם של סביה משני הצדדים) היה ג'ון מגונט, דוכס לנקסטר, לפיכך היא נקראת לעיתים לאונור מלנקסטר. אחיה הצעיר, מנואל, ירש את בעלה ומלך כמנואל הראשון, מלך פורטוגל.

בנו של אפונסו החמישי, הנסיך יורש העצר ז'ואאו, נשא אותה לאשה ב-22 בינואר 1470 כאשר היה בן 15 ולה מלאו רק 12 שנים. השניים, שגדלו יחד, היו חברים מילדות.

ב-28 באוגוסט 1481, לאחר מות אביו, הפך ז'ואאו למלך ולאונור הפכה למלכה-רעיה. כמלכה-רעיה הייתה זכאית לפייף (אחוזות) משלה, שהקנו לה הכנסה עצמאית. היא ציוותה על ייסוד העיר קלדש דה ריינה (Caldas da Rainha; "מרחצאות המלכה"), שנקראה על שמה (ריינה = מלכה), לאחר שעברה שם ונוכחה להכיר בכוח הריפוי של מי המעיינות החמים שבמקום ואף מימנה הקמת בית חולים וכנסייה בעיר מכספי מכירת תכשיתיה האישיים.[1]

לז'ואאו וללאונור היו שני בנים, אחד מת בילדותו והשני, האינפנטה אפונסו, מצא את מותו בתאונת רכיבה בשנת 1491 בהיותו בן 16 בלבד. לאונור סרבה לאפשר לז'ואאו להכתיר את בנו הממזר ליורש-עצר ופנתה לאפיפיור, שצידד בה ובדרישתה להכתיר כיורש-עצר את אחיה, מנואל. ז'ואאו מת ב-1495. קיימת עננת חשד סביב נסיבות מותו, אשר אינה שוללת שהורעל על ידי לאונור, אולם הדבר לא הוכח מעולם.

לאחר עלות אחיה לשלטון, המשיכה לאונור לנהל חצר מלכותית. בשנת 1498 ייסדה את "הבית הקדוש של החמלה" (Santa Casa de Misericórdia), ארגון צדקה הקיים עד היום.[2] היא הורתה על תרגום החיבור Vita Christi ("חיי ישו") שנכתב במאה ה-14 בלטינית לפורטוגזית והדפסתו. כאשר ראה אור ב-1502 באלקלה דה אנארס, היה זה הספר הראשון שהודפס בשפה הפורטוגזית. נוסף על כך ייסדה את בית החולים המלכותי של כל הקדושים בליסבון (Real de Todos os Santos) ואת מנזר אם האלוהים (Madre de Deus) בעיר, אליו פרשה בגיל מבוגר ובו נקברה.

אילן יוחסיןעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה