ממזר

יהודי שנולד בעקבות גילוי עריות

לפי ההלכה, ממזר הוא יהודי שנולד כתוצאה מיחסי אישות האסורים על פי תורת ישראל באיסור שעונשו הוא מיתת בית דין או כרת (מה שמכונה ביהדות גילוי עריות), הדוגמה הנפוצה ליחסי אישות שכאלו היא אשה נשואה ששכבה עם אדם זר שעונשם הוא מיתה על ידי בית דין, יחסים בין קרובי משפחה בדרגות שונות אסורים גם הם באיסור שעונשו כרת או מיתת בית דין ומשכך וולד שיוולד כתוצאה מיחסים אלו הרי הוא ממזר.

איסור נישואי ממזר
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ג'
משנה מסכת יבמות, פרק ד', משנה י"ג
משנה תורה ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק ט"ו
שולחן ערוך אבן העזר, סימן ד'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו שנ"ד
ספר החינוך, מצווה תק"ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לפי דעת רבי מאיר[1], מי שאביו אינו-יהודי מוגדר אף הוא כממזר[2]. כמו כן, לדעת רבי עקיבא, גם הנולד מיחסים בין אנשים שאיסורם זה בזה הוא איסור לאו שאין בו כרת, נחשב לממזר[3]. שתי הדעות לא נפסקו, ולהלכה ממזר הוא רק מי שנולד מיחסים אסורים שעונשם כרת.

יוצא הדופן היחיד הוא מי שנולד מיחסי מין שקוימו בשעה שהאישה הייתה נידה. על אף שזוהי עבירה שעונשה כרת, הוולד איננו ממזר, מכיוון שאמו הייתה מותרת באופן כללי לאביו, ואיסור הנידה חולף לאחר הליך הטהרה של האישה.

צאצא שנולד לאב ממזר או לאם ממזרת נחשב אף הוא לממזר. זו אחת הסיבות לכך שהמוסדות הרבניים משתדלים להימנע ככל האפשר מהכרזה על אדם כממזר[4].

מקור ומשמעות המילה

עריכה

המושג "ממזר" מופיע בתורה: ”לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לוֹ בִּקְהַל ה'.” (ספר דברים, פרק כ"ג, פסוק ג'), אולם אין אפשרות להבין מתוך הפסוק או מתוך הקשר הפסוקים מיהו "ממזר" ומהם גדריו ההלכתיים. יש מפרשים שמקור השם "ממזר" הוא נוטריקון של המילים מום-זר או המילים מעם-זר[5] ממעי וזר או לשון "מוזר מאחיו". הביטוי "ממזר" משקף את מה שההלכה והצבור רואים בו: מוזר, זר, מום[6].

נאמנות האב לעניין ממזרות

עריכה

על פי ההלכה, בגדר דין יכיר יש נאמנות לאב לומר על בנו שהוא ממזר. אולם נאמנות זו מתערערת אם הבעל לא אמר זאת מן הרגע הראשון של ההיריון או מיד אחרי הלידה. זאת, משום שבתי הדין מעמידים מול טענתו של הבעל את החשש שהוא מנסה להשתחרר מחובותיו כלפי הילד.[דרוש מקור]

נישואין וצאצאים

עריכה

נישואין מותרים

עריכה

הממזר, כמו גם צאצאיו, אינו רשאי לשאת את מי שעל פי ההלכה קרויה "בת ישראל", אלא רק ממזרת, שפחה או גיורת[7]. אך מכיוון שהאיסור על הממזר לשאת "בת ישראל" הוא רק איסור לאו, אם הממזר מתחתן עם "בת ישראל", הקידושין תופסים, וגירושין חייבים בגט.[דרוש מקור] צאצאיו של הממזר, הן מן הנישואין והן שלא מן הנישואין, ייחשבו לממזרים. אין הבדל בין זכר לנקבה לעניין ממזרות.

מקרים בהם הממזרות לא עוברת לדור הבא

עריכה

ילד שנולד מגילוי עריות בקרב בני משפחה לא יהודים או מניאוף של אשת איש נכריה - יכול להתגייר, ואינו נחשב ממזר.

אם ממזרת התעברה מגוי - הוולד יהודי ולכן הוא ממזר. אם גויה התעברה מממזר, לעומת זאת, בנם נחשב כגוי, והוא יכול להתגייר ולהפוך ליהודי שאין בו פסול ממזרות. אלא שהזיווג בין ממזר ובין לא יהודייה אסור על פי ההלכה.

למעשה הדרך היחידה לבטל את התואר "ממזר" לדור הבא במסגרת ההלכה היא על ידי נישואין מסוג זה בין ממזר לשפחה. ממזר הרוצה שילדיו יהיו כשרים לבוא בקהל צריך להתחתן עם אשה שהתגיירה גיור חלקי - לשם עבדות. בכך היא מקבלת מעמד הלכתי של שפחה. ילדיהם של הממזר והשפחה הם עבדים ולכן אינם מתייחסים אחר האב ואינם ממזרים. בהינתן להם גט שחרור הם הופכים להיות יהודים כשרים[8]. דין זה אינו רלוונטי לתקופתנו, על אף שהועלו רעיונות להפעילו מחדש.[דרוש מקור]

פרו ורבו

עריכה

נחלקו הפוסקים האם בלידת ממזר שנולד מניאוף מקיים האב את מצוות פרו ורבו: רמב"ן רשב"א וריטב"א סוברים שהמצווה מתקיימת למרות החטא. וכך פסק הרמ"א[9]. לעומתם, הרדב"ז[10] והחיד"א[11] סוברים שלא ניתן לצאת ידי חובת המצווה באמצעות עבירה של ניאוף.

נחלקו האחרונים האם ממזר עצמו חייב לקיים מצוות פרו ורבו: היעב"ץ[12] והרב עוזיאל[13] סוברים שהממזר חייב בפרו ורבו. ואילו המנחת חינוך סובר שעדיף שהממזר לא יקיים את המצווה, כדי לא להרבות פסולים בישראל[14].

נישואים עם קראים

עריכה

היו פוסקים שהכריזו על הקראים כספק ממזרים משום שלטענתם קידושיהם כשרים מבחינת ההלכה, אך לא כך גירושיהם. בהתאם לשיטה פסק הרמ"א[15], ובעקבותיו הלכו פוסקים נוספים. כך גם הייתה עמדת הרבנות הראשית לישראל עד שנות השישים של המאה ה-20. מאז, בעקבות קו שהוביל הרב עובדיה יוסף[16] (שהסתמך גם הוא על פוסק קודם לו, הרדב"ז), הרבנות הראשית לישראל לא רואה בקראים ספק ממזרים ומתירה להם לבוא בקהל, אם יקבלו על עצמם את ההלכה[17]. מאידך, פוסקים אחרים, בעיקר אשכנזים, מחמירים יותר ורואים בקראים ממזרים בהתאם להוראת הרמ"א בהגהותיו לשולחן ערוך.

גם הקראים החשיבו את היהודים הרבניים כספק ממזרים, מאחר שמותרים אצל היהודים נישואי אישה עם אחי אביה, הנחשבים ביהדות הקראית כעריות אסורים.

הפריה מלאכותית

עריכה

שאלה מעמדו של ילד שנולד מהפריה מלאכותית מתחלקת לשתיים: בירור מעמדו של ילד שנולד לאם יהודייה נשואה שהופרתה מזרע של יהודי שאינו בעלה, וכן, בירור מעמדו של ילד שנולד לאם שהופרתה מזרע של ממזר (או שהיא עצמה ממזרה).

דעתם של הרב משה פיינשטיין[18], הרב עובדיה יוסף[19], ורבים אחרים היא, שילד שנולד מהפריה מלאכותית לאם יהודייה נשואה מתורם יהודי זר שאינו בעלה, אינו נחשב לממזר, אם כי היו שחלקו עליהם.
בהקשר זה, החמיר מאוד הרבי מסאטמר, ופסק שאפילו בן שנולד בהפריה מלאכותית לאשת איש מתורם יהודי שאינו בעלה שאינו ממזר, הוא ממזר שכן כחלק מאיסור אשת איש אסור לאשת איש שייכנס בגופה זרע מאדם שאינו בעלה, אך רוב הפוסקים חלקו עליו וגם האוסרים הזרעה מלאכותית, כדוגמת הרב שמואל הלוי ואזנר ורבנים רבים נוספים סבורים כי אף שהדבר אסור אין כאן פסול ממזרות ממש.

לדעתו של הרב משה פיינשטיין[20] גם ילד שנולד להורה ממזר, אך לידתו הייתה בדרך של הפריה מלאכותית - אינו נחשב ממזר.

היחס לממזר בהלכה

עריכה

מעבר לאיסורי האישות החלים על הממזר (ועל צאצאיו) אין עליו הגבלות נוספות, וההלכה רואה אותו כיהודי רגיל המחויב במצוות לכל דבר. ידועה גם הקביעה: "ממזר תלמיד חכם קודם לכוהן גדול עם הארץ."[21]

נסיבות מקילות בממזרות

עריכה

ההלכה קבעה מספר כללים וחזקות על מנת למזער את הממזרות. כך למשל נקבע הכלל "רוב בעילות אחר הבעל"[22], שלפיו מניחים כי אישה התעברה מבעלה גם אם הייתה עם איש אחר, ועל כן אפילו אשת איש שיצא עליה קול שהיא מזנה תחת בעלה, אין חוששים לבניה שמא הם ממזרים, אלא אם כן היא פרוצה ביותר. מתירים ולד גם אם האב שהה במדינת הים עד שתים עשרה חודש והאישה ילדה, בטענה שעובר משתהה במעי אמו עד שנים עשר חודשים[23]. וכן נקבע כי האישה עצמה אינה נאמנה להפוך את בנה לממזר[24].

ממזרות במדינת ישראל

עריכה

כיוון שבכל הנוגע לנישואים חלים במדינת ישראל דיני ההלכה[25], ממזר אינו רשאי להתחתן בישראל אלא עם ממזרת או גיורת. למימוש הגבלה זו מנהלת הרבנות הראשית רישום של ממזרים. ואכן, מאז 1976 מנהלת מדינת ישראל מאגר ממוחשב של פסולי חיתון ומעוכבי נישואין, על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה דאז אהרן ברק. הרשימה עודכנה בשנת 2003[26][27]. על פי נתונים שנמסרו מטעם בית הדין הרבני ישנם בין 200 ל-300 אנשים שרשומים ברשימה זו בקטגוריות שונות: "ממזרים", "ספק ממזרים" או "טעוני בירור". אולם יש הסבורים שמספר "מאוימי הממזרות" הוא גדול בהרבה, וכולל אלפי אנשים אשר יש חשש לגביהם שאם יפנו לרבנות על מנת להינשא יישלחו לבירור לגבי מעמדם האישי ויוכללו ברשימת הממזרים[28]. מדובר בעיקר באנשים שאין להם אב רשום בתעודת הזהות, או שהאב הרשום בתעודת הזהות אינו האיש לו הייתה נשואה האם בזמן הלידה או עד 300 יום אחרי גירושין ממנו.

ממזר שיתחתן בנישואים אזרחיים במדינה אחרת יוכל להירשם בישראל כנשוי ולזכות בהטבות ובחובות שמדינת ישראל מעניקה לזוגות נשואים. השאלה האם הרבנות תכיר בנישואין אלו תלויה בשאלה האם נישואין אזרחיים נחשבים כקידושין.

מניעת הכרזה על ממזרים

עריכה

על פי ההלכה, ממזר שאין יודעים עליו יש לחשוף ולפרסם את היותו ממזר, כדי שלא יטעו ויתערבו בו. אולם, אם הממזר כבר נטמע בתוך משפחות כשרות, אין לפרסם את הממזרות שנתערבה במשפחה, וזאת משום הכלל ההלכתי לפיו משפחה שנטמעה נטמעה[29]. בשל כך, יש מקרים בהם בתי הדין מבקשים לקבל תיק רפואי של האם ונראים הדברים שהם מחפשים לקבוע שילד הוא ממזר[30][31].

בעבר קבעו בתי המשפט במדינת ישראל שאין לבצע בדיקת רקמות לקטין לצורך בירור אבהות אם הבדיקה עלולה להביא להכרזתו כממזר. בשנת 2004 פורסמו שני פסקי דין שחרגו מנוהג זה וקבעו שטובת הילד לדעת מי אביו גוברת על חשש הממזרות[32][33][34].בשנת 2008 נחקק תיקון ל"חוק המידע הגנטי" ונקבע מפורשות בחוק שבמקרה של חשש ממזרות אין לערוך בדיקת רקמות לקטין, אלא כאשר "יש צורך בעריכת הבדיקה לשם מניעת סכנה לחיי אדם, או נכות חמורה בלתי הפיכה לאדם"[35]. בכל מקרה של חשש לממזרות על בית המשפט לקבל את חוות דעתו של נשיא בית הדין הגדול שיבהיר האם יש חשש ממזרות.

משמעויות נוספות למילה "ממזר"

עריכה
 
רכב שטח בתל אביב עם הכיתוב: קטן קטן אבל ממזר

המילה "ממזר" משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם חריף וממולח. לעיתים משמשת המילה ככינוי גנאי בהקשר שלילי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת תיעוב, ולעיתים משמשת המילה בהקשר חיובי, לתיאור מי שחריפותו מעוררת התפעלות. "המילון החדש" מייחס את מקורה של משמעות זו לתלמוד הירושלמי, בו מובאת אמרה של אבא גוריון בשם אבא שאול – "רוב ממזרין פיקחין"[36].

במשמעות אחרת משמשת המילה לתיאור מה שנוצר מחוץ למסגרת המקובלת, למשל "ממזר לשוני" - מילה שאינה תואמת את כללי הלשון.

המילה "ממזר" היא התרגום המקובל למילה האנגלית bastard (ומקבילותיה בשפות אירופיות אחרות) אף שיש הבדל מהותי בין המשמעות ההלכתית ובין משמעות זו. בתרבויות נוצריות "ממזר" (כלומר bastard) הוא כל ילד שנולד מחוץ למסגרת נישואים. ילד כזה מכונה גם illegitimate child, מונח שמתורגם בדרך-כלל כ"ילד בלתי חוקי", אם כי האקדמיה ללשון העברית ממליצה על התרגום "ילד שלא מנישואים".

המונח "ממזר" מופיע בנבואת זכריה בפרק ט': "וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים". בין הפרשנים חלוקות הדעות האם הכוונה היא למושג ההלכתי של ממזר או שמדובר על מונח בעל משמעות אחרת, דוגמת חיל מצב, נוכרי, תערובת או חסר מורשת תרבותית.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • הרב מרדכי רלב"ג, "ייחוס ולד הנולד על ידי הזרעה מלאכותית", תחומין כ"ד תשס"ד, עמ' 139–146
  • Susan Weiss, "Women, Divorce and Mamzer Status in the State of Israel", in Love, Marriage and Jewish Families, Paradoxes of a Social Revolution, (Sylvia Barack Fishman, ed.) Waltham, Brandeis Univ. Press, 2015
  • נורית יעקבס ינון ואמילי ד' בילסקי (עורכות), ממזרים: סימון ומחיקה, ירושלים 2017
  • רבקה לוביץ, מסוף העולם ועד סופו: מסע הייסורים של נשים בבית הדין הרבני, ידיעות ספרים: תל אביב 2017, עמ' 170–197
  • ניצן כספי שילוני, "בתי הדין הרבניים - אי של תיאוקרטיה", דעות 85, אלול תשע"ח - תשרי תשע"ט, אוגוסט - ספטמבר 2018

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תלמוד ירושלמי מסכת קידושין מ עמוד ב
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ע', עמוד א'
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף י"ד, עמוד ב'
  4. ^ שאל את הרב - ממזר בזמן הזה, אתר כיפה
  5. ^ רש"י לספר זכריה ט ו. הכוונה שנבעלה האשה למי שהוא זר ונכרי לה - (ריטב"א למסכת יבמות עו עמוד ב), כלומר שאסורה עליו
  6. ^ אלכסנדר לוקש וניר כהן, ממזרים חסרי מנוח: הבעיה השקופה של ישראל, באתר ynet, 19 בספטמבר 2017
  7. ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"ד, עמוד ב', ומשנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק ט"ו, הלכה ז'.
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ט, עמוד א'.
  9. ^ אבן העזר, א,ו.
  10. ^ חלק ז, ב
  11. ^ ברכי יוסף א,יב.
  12. ^ שאילת יעב"ץ, ב,צז.
  13. ^ ו - ממזר, באתר פניני הלכה, ‏2014-01-06
  14. ^ מנחת חינוך, א,כב.
  15. ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן ד', סעיף ל"ז.
  16. ^ שו"ת יביע אומר חלק ח', אבן העזר י"ב
  17. ^ צבי זוהר, 'שינויי פסיקה של חכמי מצרים ביחס לקראים והתגברותם על חשש הממזרות', ממזרים: סימון ומחיקה, נורית יעקבס ינון ואמילי ד' בילסקי (עורכות), ירושלים 2017, עמ' 87-91
  18. ^ אגרות משה אבן העזר ח"א סימן אע וח"ב סימן יא
  19. ^ הרב עובדיה יוסף, יביע אומר חלק ב', אה"ע סימן א'
  20. ^ אגרות משה אבן העזר ח"ג סימן יא
  21. ^ משנה, מסכת הוריות, פרק ג', משנה ח'.
  22. ^ סוטה כ"ז ע"א
  23. ^ יבמות דף פ' ע"ב
  24. ^ פלונית נ' מדינת ישראל, בית הדין הרבני האזורי נתניה, מספר תיק 9830-63-1, 21 במאי 2007, באתר נבו
  25. ^ חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
  26. ^ "רשימות מעוכבי נישואין", הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 6.4501 (21.632) 1.08.1976 (התשל"ו) (עדכון 23.3.2003)
  27. ^ רשימות מעוכבי נישואין - הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 6.4501 (עדכון אחרון-2003), באתר מרכז צדק לנשים, ‏23.03.2003
  28. ^ רבקה לוביץ, לבטל את הרשימה השחורה, באתר מוסף שבת מקור ראשון, ‏26.03.2017
  29. ^ ראו בהגהת הרמ"א לשולחן ערוך, אבן העזר, סימן ב', סעיף ה'.
  30. ^ מרכז צדק לנשים עתר לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הרבני כי ילד כבן ארבע הוא ממזר ואסור לבוא בקהל, באתר https://www.cwj.org.il/news/375, ‏15.8.2015
  31. ^ רבקה לוביץ, ביקשה להינשא - והדיינים קבעו: התינוק ממזר, באתר ynet, 22 באוקטובר 2015
  32. ^ עו"ד רות דיין-וולפנר, הונאת אבהות: סבירות של 15% שהילד לא שלך, באתר ynet, 1 בינואר 2012
  33. ^ תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 76760/01 ס.נ. נ' כ.ש.א. (פורסם בנבו, 05.09.2004)
  34. ^ תמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 87471/00 אלמונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 08.01.2004)
  35. ^ בע"מ 2685/11 פלוני נ' פלונית
  36. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת קידושין, פרק ד', הלכה י"א