לאיוש הולוש קורווין

לאיוש הולוש קורווין (במקור וייס, אימץ את שם המשפחה הנוסף קורווין לזכרו של הפוליטיקאי הקומוניסטי אוטו קורווין, בהונגרית: Hollós Korvin Lajos;‏ 8 בדצמבר 1905, בודפשט – 27 במרץ 1971, בודפשט) היה משורר, סופר, עורך עיתון יהודי-הונגרי. אשתו הייתה הסופרת אסתר טוט, בתו של ארפאד טוט. בנו הוא מאטה הולוש, מלחין

לאיוש הולוש קורווין
Hollós Korvin Lajos

לידה	8 בדצמבר 1905 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	27 במרץ 1971 (בגיל 65) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Weisz Lajos
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
בן או בת זוג	Eszter Tóth
צאצאים	Máté Hollós

ביוגרפיה

לאיוש וייס נולד במשפחה יהודית כבנם של משה (מוזס) שמואל וייס ושל אידה מולטאש. במקור למד רפואה, תחילה בווינה ולאחר מכן בפריז במשך שנה וחצי ב-1939. הוא כתב שירים וסיפורים קצרים מאז שהיה נער. סיפורו הקצר הראשון ראה אור ב-1922, כלומר בגיל 17 וכבר אז נטל תפקיד פעיל ומוביל בתנועת תרבות הפועלים, בה ארגן מקהלות דקלום. שירי המקהלה שכתב היו פופולריים מאוד בשורות תנועת הפועלים. משנת 1924 עבד בתפקיד מינהלי בחברת הובלה והביא להונגריה מספר חברות קשורות. הוא הורשע ב-1930 בשל שיריו בעלי הגוון המהפכני.

לאחר שאיבד את משרתו ב-1933, הוא חי רק על ספרות, כלומר על תמלוגי כתביו. הוא היה עורך של אמנות המקהלה. בשנת 1935 השתתף בתחרות הסיפור הקצר של כתב העת הספרותי החשוב ניוגט, שבה הפך לאחד הזוכים. הולוש היה במעקב משטרתי מתמיד בשנות ה-30 ונעצר שמונה פעמים. בחמש מהם הועמד לדין והורשע.

ב-21 באוגוסט 1938, בבודפשט, נשא לאישה את אנה ריס-ברטוש, בתם של ינה ברטוש ושל מריה ריץ.

רק משנת 1957 ואילך יכלו להופיע כתביו בחופשיות. יצירתו האוטוביוגרפית, הלוכדת את זיכרונותיו ומצבי רוחו בנעוריו, "הפרידה באובודה" (בודפשט, 1961) היא הביטוי האמנותי לאינדיבידואליות האפית, הפואטית והלוחמת שלו.

יצירותיו

בשפת המקור

• Nihil (versek, Budapest, 1928)
• Harc (versek, Budapest, 1930)
• Tömegszállás (versek, Budapest, 1934)
• Harmincas évek (versek, Budapest, 1936)
• Elhal a dal (versek, Budapest, 1938)
• Zivatar (elbeszélés, Budapest, 1939)
• Hátsó lépcső (regény, Budapest, 1945)
• Válogatott költemények. 1925–1945; Faust, Bp., 1945
• Torpedó (elbeszélés, Budapest, 1947)
• Böjti szelek. Regény, avagy Megkésett farsangi maszkabál, 1947; Magyar Könyvbarátok Kultúregyeseülete, Bp., 1948
• Fekete gyémántok; Szikra, Bp., 1948 (Szabad Föld téli esték könyvei)
• Egy királytigris naplója (humoreszkek, Budapest, 1949)
• A Vöröstorony kincse. Regény a kuruc világból (regény, Budapest, 1954)
• Harminc esztendő. Válogatott versek 1924–1954 (versek, Budapest, 1955)
• Hunyadi (dráma, Budapest, 1956)
• Illetlen vallomás (válogatott elbeszélések, Budapest, 1958)
• Hallgassatok meg! (versek, Budapest, 1960)
• Óbudai búcsú (önéletrajzi elbeszélések, Budapest, 1961)
• Komédiások (regények, Budapest, 1965)
• A vízbefúlt hal (versek, Budapest, 1970)
• Füttyszó a sötétben. Válogatott versek 1924–1971 (válogatott versek, Budapest, 1974)
• A szürke eminenciás / Elbukottak / Komédiások (kisregények, Budapest, 1976)
• Hunyadi – Pázmán lovag. Színpadi művek (dráma, Budapest, 1978)
• Böjti szelek és más szatirikus írások (Budapest, 1979)
• Alperes nem nyugszik; Magvető, Bp., 1980

בתרגום בהתאמה

• ניהיל (שירים, בודפשט, 1928)
• קרב (שירים, בודפשט, 1930)
• לינת המונים (שירים, בודפשט, 1934)
• שנות השלושים (שירים, בודפשט, 1936)
• השיר מת (שירים, בודפשט, 1938)
• סופת רעמים (קריינות, בודפשט, 1939)
• מדרגות אחוריות (רומן, בודפשט, 1945)
• שירים נבחרים. 1925–1945 ; פאוסט, Bp., 1945
• טורפדו (סיפור, בודפשט, 1947)
• רוחות של צום. רומן, או נשף מסכות קרנבל מושהה, בתאריך 1947 ; אגודת תרבות של ידידי ספרים הונגריים, בודפשט, 1948
• יהלומים שחורים ; Szikra, בודפשט 1948
• יומנו של מלך טיגריס (הומורסקה, בודפשט, 1949)
• אוצר המגדל האדום. רומן מעולם הקורוצים (רומן, בודפשט, 1954)
• שלושים שנה. שירים נבחרים 1924–1954 (שירים, בודפשט, 1955)
• הוניאדי (דרמה, בודפשט, 1956)
• וידוי מגונה (סיפורים נבחרים, בודפשט, 1958)
• תקשיבו לי! (שירים, בודפשט, 1960)
• פרידה מאובודה (סיפורים אוטוביוגרפיים, בודפשט, 1961)
• קומידיאנטים (רומנים, בודפשט, 1965)
• הדג שטבע במים (שירים, בודפשט, 1970)
• שריקה בחושך. 1924–1971 (שירים נבחרים, בודפשט, 1974)
• הכבוד האפור / הנופלים / קומיקאים (רומנים קצרים, בודפשט, 1976)
• הוניאדי - אביר פזמן. יצירות במה (דרמה, בודפשט, 1978)
• רוחות של צום וכתבים סאטיריים אחרים (בודפשט, 1979)
• תובע המשנה אינו נח ; בודפשט 1980

לקריאה נוספת

• מי זה מי בספרות ההונגרית? ספרי מאגר מסת"ב 963-8607-10-6
• Magyar életrajzi lexikon (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967)

• Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
• Humorlexikon. Szerk. Kaposy Miklós. Budapest, Tarsoly Kiadó, 2001
• Kortárs magyar írók 1945–1997. Bibliográfia és fotótár. Szerk. F. Almási Éva. Budapest, Enciklopédia Kiadó, 1997, 2000
• Kortárs magyar írók kislexikona 1959–1988. Főszerk. Fazakas István. Budapest, Magvető, 1989
• Magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Benedek Marcell. Budapest: Akadémiai. 1963–1965.
• Révai új lexikona I–XIX. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 1996–2008. ISBN 963-901-594-6
• Katona Béla: Szabolcs-Szatmár-Bereg irodalmi topográfiája. II. Ajaktól Zsurkig. Nyíregyháza, Jósa András Múzeum, 1996
• Új magyar életrajzi lexikon I–VI. Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub; (hely nélkül): Helikon. 2001–2007. ISBN 963-547-414-8
• Új magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6804-7
• Új magyar lexikon I–VIII. Szerk. Berei Andor Budapest: Akadémiai. 1960–1981.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאיוש הולוש קורווין בוויקישיתוף