לב סרגייביץ' טרמן
לב סרגייביץ' טֶרְמֶן או לאון טֶרְמֶן (ברוסית: Лев Сергеевич Термен, בצרפתית: Léon Theremin; 27 באוגוסט 1896[1] – 3 בנובמבר 1993), היה מהנדס וממציא רוסי שהמציא את הטרמין, כלי הנגינה הראשון למוזיקה אלקטרונית. טרמן המציא גם ציוד ריגול והאזנות סתר.
 | |
| צילום משנת 1927 בעת נגינה בטרמווקס | |
| לידה |
27 באוגוסט 1896 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
3 בנובמבר 1993 (בגיל 97) מוסקבה, רוסיה |
| מקום מגורים |
ארצות הברית, מוסקבה, סנקט פטרבורג, מחוז מגדן |
| מקום קבורה |
בית העלמין קונצבסקויה |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
פרס סטלין (1947) |
| בן או בת זוג |
לוויניה ויליאמס (?–15 בספטמבר 1938) |
| מספר צאצאים |
2 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
לב טרמין נולד בסנקט פטרבורג, בירת האימפריה הרוסית, הבכור מבין שני ילדיה של משפחת אצילים רוסית ששורשיה מצד האב צרפתים-הוגנוטים[2] וגרמנים.[3] האב, סרגיי אמילייביץ טרמן היה משפטן ידוע. שם אחותו היה הלנה ושם אימו יבגניה אנטונובנה. משפחתו היתה עמידה, אך נמנעה מבזבזנות. עם הוריו של טרמן השתדלו לטפח את כישוריו ולהרחיב את אופקיו: אפשרו לו שיעורי צ'לו, הקימו בדירה מעבדה לפיזיקה ולאחר מכן אף מצפה כוכבים ביתי. טרמין נשלח ללמוד בגימנסיה הקלאסית מס. 1 לבנים בעירו שנחשבה זולה יחסית.[4] בכיתה י"א בפני קהל תלמידים והורים ערך טרמין ניסויים באפקטים אופטיים שונים בעזרת חשמל.[5]. הוא סיים את לימודי התיכון עם מדליית כסף. ב-1914 החל ללמוד בקונסרבטוריון ובמקביל במחלקה לפיזיקה ומתמטיקה של האוניברסיטה. לימודיו נקטעו בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ב-1916 גויס לצבא ונשלח להכשרה מזורזת בבית הספר להנדסה ניקולייב, ולאחר מכן לקורסי חשמל לקצינים. הוא שירת כקצין זוטר בגדוד חשמל מילואים ששירת את תחנת הרדיו צארסקויה סלו ליד פטרוגרד. לאחר שחרורו, עבד כמומחה מוסמך בהנדסת חשמל יישומית במחלקה הפיזית והטכנית של המכון הרדיולוגי. שם יצר טרמן מכשיר לחקר תכונות הגזים. הוא סבר שניתן למדוד שינויים בפרמטרים של גז אם זה נמצא בתוך קבל חשמלי. כפי שהתברר, המכשיר שיצר תרמין רשם לא רק שינויים במצב הגז, אלא גם הגיב להתקרבות ידו של החוקר אל הקבל. במקום לחבר למערכת מכשיר מצביע, הוא חיבר מתמר עם מיקרופון למיתקן שלו, והתקרבות ידו אל הקבל החלה להשפיע על הטון של הצליל המופק. כך הופיעה מערכת האבטחה האלקטרונית הראשונה בעולם.[6]
פעילותו המוזיקלית עריכה
בשנים 1917–1919 המציא טרמן את כלי הנגינה האלקטרוני הראשון. תחילה הוא קרא לו "אתרופון" ולאחר מכן נקרא כשם משפחתו - טרמין. הנגינה בכלי הינה ללא מגע ומתבססת על תנועות ידיים בתוך שדה אלקטרומגנטי שנוצר על ידי שתי אנטונות. בשנת 1922 ניגן טרמן בכלי זה בפני לנין והלהיב את חוגי המשכילים המקומיים. ב-1927 הופיע עם ה"אתרופון" ברסיטלים ברחבי אירופה וצפון אמריקה. טרמין היגר לניו יורק וזכה בה לכבוד רב. ב-28 בפברואר 1928 רשם בארצות הברית פטנט על המצאתו בשמו העדכני לאון טרמן. בהמשך חתם על חוזה עם החברות "ג'נרל אלקטריק וRCA לשיווק הכלי בשם "טרמינווקס" (thereminvox) שקוצר בהמשך ל"טרמין". (theremine). מבחינה עסקית נחל טרמן כישלון אבל המשיך להעביר שיעורי נגינה על הכלי, להופיע ברסיטלים ולנסות לשכללו. בהמשך המציא כלי נוסף "טרפסיטון", פיתוח של רעיון הטרמין, ששילב נגינה עם ריקוד. לטרפסיטון הייתה צורת במה מצוידת באנטנות ורקדנים שהופיעו עליה יצרו מוזיקה דרך תנועותיהם בתוך השדה האלקטרומגנטי.
לטרמן היה חסר ידע תאורטי מוזיקלי בסיסי ולכן פנה להיוועץ עם קלרה רוקמור, כנרת וירטואוזית שעבדה איתו עוד מהימים הראשונים של שיווק הטרמין בארצות הברית. היא עזרה לו לשפר את המכשיר ולייצר גרסאות יותר משוכללות שלו. טרמן ביקש את ידה מספר פעמים אך לשווא.[7]
שובו לברית המועצות. אסיר פוליטי וממציא בשרות מערכת הביטחון הסובייטית עריכה
ב-1938 נעלם הממציא באופן מסתורי ואף נמסר באופן רשמי על מותו. אשתו לוויניה וידידיו חיפשו אותו אך לשווא. היו שסברו שהתגעגע למולדת והיו שחשבו שנחטף על ידי סוכני נ.ק.ו.ד. כעבור שנים אחדות נודע שחזר לרוסיה. העילה לכך הייתה הסתבכויות כספיות שהיו לו בארצות הברית או הרגשתו כי תפרוץ מלחמה בקרוב. [דרוש מקור]. טרמן חזר לברית המועצות בעיצומו של הטרור הגדול הסטליניסטי. זמן קצר אחרי שובו ללנינגרד[8] הוא נעצר ונכלא בבית הכלא בוטירקה במוסקבה. לאחר מכן נשלח לגולאג, ליתר דיוק, למכרות הזהב בקולימה. נטען שיחד עם קבוצת אסטרונומים היה מעורב בניסיון רצח של סרגיי קירוב באמצעות אותות רדיו, בעת ביקור במצפה פולקובו. (קירוב נרצח למעשה, ככל הנראה, במזימה של סטלין בשנת 1934) [9]
אף על פי שנידון כנראה לשמונה שנות מחנה והיו שמועות על הוצאתו להורג, נשאר בסופו של דבר בקולימה רק שנה ובחורף 1940 הועבר לאומסק על מנת לעבוד ב"שאראשקה" - מעבדה מסווגת ביטחונית בתוך מערכת ה"גולאג" ובה שיתף פעולה עם מדענים ומהנדסים כמו אנדריי טופולב, סרגיי קורוליוב ואחרים. טרמן נדרש לעסוק במחקרים בתחום הריגול האלקטרוני ובתחום הפרעת אמצעי התקשורת והקשר.הוא המציא מערכת ציתות בשם "בוראן" Bourane, אחד ממבשרי המיקרו-ריגול באמצעות לייזר כשהשתמש ממרחק באלומת של קרינה תת-אדומה בעוצמה חלשה על מנת לגלות תנודות קוליות בשמשת חלון. ראש הנ.ק.ו.ד. לברנטי בריה הנהיג את השימוש במכשירי "בוראן" בריגול נגד השגרירויות האירופיות והאמריקנית במוסקבה.
לפי עדויות אחדות המצאתו זו זכתה בפרס סטלין בשנת 1947, אולם שמו של טרמן שהיה באותה תקופה אסיר פוליטי אינו מוזכר בין חתני הפרס. טרמן המציא מכשיר ציתות נוסף שכונה "הדבר" (The Thing) על בסיס חלל מהדהד בתדר גבוה שחובר למכשיר לאקטרוני פסיבי שנקרא "כריסוסטום" ("פה הזהב") ללא ספק כוח. ה"דבר" שימש לציתות במושב שגריר ארצות הברית במוסקבה. ב־4 באוגוסט 1945 משלחת פיונירים, מארגון הילדים הקומוניסטי היחיד והרשמי בברית המועצות, העניקה כמתנה לשגריר עותק מעץ של סמל ארצות הברית כמחוות ידידות של ברית המועצות כלפי בת בריתה במלחמה שעמדה להסתיים. השגריר תלה אותו במשרדו. מאוחר יותר, בשנת 1952 חובב רדיו בריטי גילה במקרה את הציתות כששמע בערוץ רדיו סובייטי שיחות שניהלו האמריקאים ממשרד השגריר. השגריר האמריקאי החדש, ג'ורג' קנאן ערך בדיקות שגילו במשרד מיקרופון ומהדהד שיכלו להיות מופעלים על ידי אותות רדיו. כיוון שהמכשיר היה פסיבי והופעל על ידי אנרגיה אלקטרומגנטית ממקור חיצוני, הוא נחשב למבשר של טכנולוגיות RFID. [10] בשנת 1956 שמו של טרמן טוהר על ידי השלטון הסובייטי. נקבע שהוא חף מפשע והתאפשר לו להמשיך לעבוד במחקרים מסווגים של מערכת המודיעין הסובייטית ולפתח מערכות ציתות עד לפרישתו לגמלאות בשנת 1964.
שנותיו האחרונות ומורשתו עריכה
אחרי מלחמת העולם השנייה ידע הטרמין עדנה בעולם הסאונד בהוליווד. בביצוע שירם " התנודות הטובות" ("Good Vibrations") השתמשה להקת ביץ' בויס ב"אלקטרו-טרמין" או ה"טאנרין" -נגזרת של הטרמין שהומצאה על ידי פול טאנר. רוברט מוג קיבל השראה מעבודתו של טרמן בהמצאת הסינתיסייזר. בשנות ה-1980 הפיק הקולנוען סטיבן מרטין סרט תיעודי על הטרמין. הוא פגש את קלרה רוקמור ובביקור בברית המועצות ראיין את טרמן לראשונה מאז שעזב את ארצות הברית. בשנת 1990 אורגן מסע של טרמן לארצות הברית והוא הוזמן לראות רסיטל של טרמין באוניברסיטת סטנפורד.
טרמן נפטר ב-1993 במוסקבה בגיל 97.
לקריאה נוספת עריכה
- Bulat M.Galeyev.; translated by Vladimir Chudnovsky . "Light and Shadows of a Great Life: In Commemoration of the One-Hundredth Anniversary of the Birth of Leon Theremin, Pioneer of Electronic Art". Leonardo Music Journal (LMJ). 6.1996
- Albert Glinsky Theremin: Ether Music and Espionage. University of Illinois Press, 2000 p. 10. ISBN 9780252025822
- 1970 L.S.Theremin -Erstes Treffen mit A. F. Joffe
קישורים חיצוניים עריכה
- באתר digisynth
- יבגני ז'ירנוב - "הטרמינטור האדום" בעיתון "קומרסנט"
- סבטלנה באז'נובה - המצאות וממציאים ברוסיה 2018
- לב סרגייביץ' טרמן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
(ברוסית)
הערות שוליים עריכה
- ^ תאריך הלידה הובא כאן לפי לוח השנה בגרגוריאני המקובל בימינו. לפי לוח השנה היוליאני בזמנו התאריך היה 15 באוגוסט
- ^ A.Glinsky 2000 עמ' 10
- ^ Bulat M.Galeyev 1996
- ^ https://www.kommersant.ru/doc/312181 יבגני ז'ירנוב בעיתון "קומרסנט" 26.2.2002]
- ^ [1970 L.S. Theremin
- ^ Красный Терменатор, www.kommersant.ru, 2002-02-26 (ברוסית)
- ^ על קלרה רוקמור באתר BFM TV ב-9 במרץ 2016
- ^ השם החדש של פטרסבורג ופטרוגרד תחת השלטון הסובייטי
- ^ סבטלנה באז'נוב - המצאות וממציאים של רוסיה - לב סרגייביץ' טרמן 2018]
- ^ Kevin D. Murray