לה גולו

רקדנית ודוגמנית יהודייה

לָה גּוּלוּצרפתית: La Goulue, מילולית: "הגרגרנית"; שם הבמה של לואיז ובר (Louise Weber; ‏ 12 ביולי 1866 - 29 בינואר 1929) הייתה רקדנית ודוגמנית יהודיה במולן רוז' בפריז. הייתה מיודדת עם הציירים סרה, רנואר וטולוז לוטראק. נודעה כ"מלכת מונמארטר" ו"מלכת הקברט" וכיוצרת ריקוד הקאן קאן.[1]

לה גולו
Louise Joséphine Weber
La Goulue 1885.jpg
לידה 12 ביולי 1866
קלישי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בינואר 1929 (בגיל 62)
הרובע העשירי של פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של מונמארטר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 30 בינואר 1929 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כרזת פרסומת למולין רוז' שצייר טולוז לוטראק בכיכובה של לה גולו

תחילת דרכהעריכה

לה גולו נולדה כלואיז ובר למשפחה יהודית ענייה מאלזס, שהיגרה לפרבר קלישי, הסמוך לפריז. אמה הייתה כובסת, ולואיז עבדה איתה כבר כנערה. בגיל 16 לערך החלה להתגנב ולרקוד במועדוני פריז, בפרט במולן דה לה גאלט במונמרטר.

עד מהרה הפכה לדמות פופולרית בקרב המבקרים במועדונים ובבתי הקפה, בשל אופייה הפתוח ומנהגיה הפרובוקטיביים, בהם חשיפת ביריותיה בשעת הריקוד, הנפת רגל ישרה תוך בעיטה שהעיפה כובעו של צופה היישוב סמוך לבמה ולגימה מהירה של כוסות משקה המוצבות על שולחות הצופים, שהיא אשר זיכתה אותה בכינוי הבמה שלה. כבר בתחילת דרכה הכירה את רנואר והחלה לדגמן עבורו כמו גם את הצלם אשיל דלמה (Achille Delmaet), שצילם צילומי עירום שלה.

מולין רוז'עריכה

כאשר נפתח מועדון המולין רוז' ב-1889 הייתה לה גולו, בת ה-23, הכוכבת הראשית שלו. היא נהגה להופיע בריקוד שנקרא chahut ("מְהוּמָה") ממנו התפתח ריקוד הקאן-קאן. בן זוגה הקבוע, אשר אימץ את שם הבמה ולנטין לה דסוסֶה (Valentin le Désossé), היה בעצם סוחר יין בשם ז'אק רנודאן (Jacques Renaudin) שרקד במועדון להנאתו וללא תשלום. באותה עת הפכה לה גולו לידוענית והצייר אנרי טולוז לוטראק, שהיה לקוח קבוע במועדון, הרבה לציירה, הן עבור כרזות פרסומת והן בציורים אמנותיים. כן דיגמנה עבור הצייר ז'ורז' סרה (לסדרת ציוריו studio per le chahut מ-1889). בין לה גולו לרקדנית הכוכבת השנייה של המועדון, ג'יין אבריל (Jane Avril), התפתחה (או הובערה במתכוון על ידי המועדון) יריבות תוססת.

דעיכהעריכה

ב-1895, בשיא הצלחתה הן בפרסום והן ברווחים, החליטה לה גולו לעזוב את המולין רוז' ולצאת לחיים עצמאיים. היא השקיעה בבניית מופע רביו שנועד לנדוד בין ירידים ואולמות מופעים. אולם, הקהל שנהר לראות אותה במולין רוז' לא פקד את המופעים הללו, דבר שגרם להתרוששותה ולהיעלמותה מהעין הציבורית. לה גולו שקעה בדיכאון ובאלכוהוליזם.

בשנת 1928 חזרה לה גולו למונמארטר עניה וחסרת כל, והחלה להתפרנס ממכירת בוטנים, גפרורים וסיגריות בפינת רחוב סמוכה למולין רוז'. כעבור שנה היא מתה, בגיל 62. בתחילה נקברה בבית הקברות פנטין, אך מאוחר יותר שרידיה הועברו לבית הקברות של מונמארטר.

התייחסויות בתרבותעריכה

מלבד הציורים שהותירו הציירים בני תקופתה, הופיעה דמותה של לה גולו במספר סרטים בהם "מולן רוז'" של הבמאי ג'ון יוסטון מ-1952 ו"קאן-קאן צרפתי" של ז'אן רנואר מ-1954 והיא היוותה השראה לדמויות במחזמר ובסרט קאן-קאן מ-1960.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא לה גולו בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך כתוב על מצבת קברה