לואיז קתרין ברסלאו

אמנית גרמנייה

לואיז קתרין ברסלאואנגלית: Louise Catherine Breslau‏; 6 בדצמבר 185612 במאי 1927) הייתה ציירת יהודיה שווייצרית ילידת גרמניה, שלמדה ציור להעביר את הזמן כשהיא מרותקת, למיטה עם אסתמה כרונית. היא למדה אמנות באקדמיה ז'וליאן בפריז, והציגה בסלון של Société Nationale des Beaux-Arts, שם הפכה לעמית כבוד לצד דמויות ידועות כמו אדגר דגה ואנטול פראנס.[1]

לואיז קתרין ברסלאו
Louise-Cathérine Breslau
לידה 6 בדצמבר 1856
מינכן, הקונפדרציה הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במאי 1927 (בגיל 70)
הרובע השישה-עשר של פריז, פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Maria Luise Katharina Breslau עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקדמיה ז'וליאן עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי Eduard Pfyffer עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Chez soi, A Portrait-Group of Friends, Self-portrait, Tea at Five, דיוקן עצמי, Friends, Portrait de Jean Carriès dans son atelier, Henry Davison, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אבירה בלגיון הצרפתי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג מדלן זילהרדט עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שנים מוקדמות עריכה

מריה לואיז קתרינה ברסלאו נולדה למשפחה יהודית גרמנית במינכן, ממוצא יהודי פולני.[2] בשנת 1858, כאשר ברסלאו הייתה בת שנתיים, אביה קיבל את תפקיד הפרופסור והרופא הראשי למיילדות וגינקולוגיה באוניברסיטת ציריך, והמשפחה עברה לשווייץ. בדצמבר 1866 נפטר פתאום ד"ר ברסלאו מדלקת שנדבק במהלך ביצוע בדיקה לאחר המוות.

מריה סבלה מאסתמה כל חייה ופנתה לצייר בילדותה כדי להעביר את הזמן כשהיא מרותקת למיטתה. היא בילתה את ילדותה בציריך, שווייץ, וכבוגרת עברה לפריז לביתה שם גם הורידה את השם "מריה", אולי כי חשבה שאינו הולם יהודיה.

פטרונית האמנות, ואחת הנשים העשירות בשווייץ באותה העת - לידיה אשר (1858–1892) הייתה חברת ילדות של לואיז ברסלאו בציריך, ובמכתביה הציעה ללואיז לקחת שיעורי שירה ופסנתר.[3]

השכלה עריכה

 
לואיז ברסלאו, ארנסט ג'וזפסון

לאחר מות אביה נשלחה ברסלאו למנזר ליד אגם קונסטנץ בתקווה להקל על האסתמה הכרונית שלה. במהלך שהותה הארוכה במנזר התעוררו כישרונותיה האמנותיים.

בסוף המאה ה -19 צפויות היו נשים צעירות בורגניות להתחנך בבית לאמנויות כולל ציור ונגינה בפסנתר. אלה היו תכונות ראויות ונעלות להערצה לאישה ואם מכובדות. לנשים לעסוק בציור או בנגינה כקריירה בחיים היה דבר יוצא דופן למדי ולעיתים קרובות אסור. בשנת 1874, לאחר שלמדה שיעורי ציור אצל אמן שווייצרי מקומי, אדוארד פיפפר (1836–1899), הבינה לואיז ברסלאו שהיא תצטרך לעזוב את שווייץ אם תרצה להגשים את חלומה ללמוד אמנות ברצינות. אחד המקומות הבודדים שנתן לנשים צעירות ללמוד בהם הייתה אקדמיה ז'וליאן בפריז.[4]

באקדמיה בפריז, ברסלאו זכתה במהרה לתשומת ליבם של המדריכים החשובים ביותר ולקנאה של כמה מחבריה לכיתה. היא פגשה שם את חברתה ארוכת השנים האמנית האירית שרה פורסר [5] וסופי שייפי (שווייץ), מריה פלר (איטליה), ג'ני זילהרדט ואחותה, מדלן זילהרדט.[6]

בשנת 1879, ברסלאו הייתה התלמידה היחידה מסדנת הנשים באקדמיה ז'וליאן שהופיעה לראשונה בסלון פריז. היא הציגה דיוקן Tout passé שהיה דיוקן עצמי שכלל את שתי חברותיה. זמן קצר לאחר מכן שינתה ברסלאו את שמה ללואיז קתרין, פתחה אטלייה משלה והפכה לתורמת קבועה וזוכה במדליות בסלון השנתי.

בשל הצלחתה בסלון וביקורת טובה מצד המבקרים, קיבלה ברסלאו עבודות רבות של פריזאים עשירים. היא הצטרפה ל Salon de la Société Nationale des Beaux-Arts[דרוש תרגום] בפריז בשנת 1890, לא רק שהציגה בסלונים של האגודה, אלא גם שימשה בתפקיד בחבר הנאמנים. בסופו של דבר היא הפכה לאמנית האישה השלישית, והאמנית הזרה הראשונה שזכתה בפרס לגיון הכבוד של צרפת.

ברסלאו הפכה עם השנים לעמיתה חשובה לחלק מהאמנים והסופרים הפופולריים ביותר באותם ימים, כולל אדגר דגה ואנטולה פרנס.

 
לואיז ברסלאו, גבריאל יטורי, 1904

אשה אחת הייתה מאוד מיוחדת בחייה של לואיז ברסלאו הציירת מדלן זילהרדט איתה חייה בזוגיות למעלה מארבעים שנה. מדלן, סטודנטית עמיתה באקדמיה ז'וליאן, הפכה למוזה, דוגמנית, אמנית ותומכת של ברסלאו. זילהרדט ירשה את עיזבונה של ברסלאו ומאוחר יותר תרמה שישים מהפסטלים והציורים של האמנית למוזיאון בדיז'ון. בשנת 1932 פרסמה זילהרדט ספר על לואיז ברסלאו שכותרתו "לואיז קתרין ברסלאו וחבריה" .

ברסלאו נפטרה בשנת 1927, ובשנת 1928, האקול דה בו-ארטס בפריז כיבד אותה ברטרוספקטיבה. עבודתה הוצגה גם ברטרוספקטיבה בשנת 1932 בגאלרי שרפנטייה שהוקדשה לנשים שהוכשרו באקדמיה ז'וליאן.

חיים אישיים עריכה

במהלך מלחמת העולם הראשונה נותרו ברסלאו וזילהרדט בביתן מחוץ לפריז. אף שהייתה אזרחית שווייץ שנים רבות קודם לכן, היא גילתה את נאמנותה לצרפתים על ידי ציור דיוקנאות רבים של חיילים ואחיות צרפתיים בדרכם לחזית. לאחר המלחמה פרשה ברסלאו מהציבור והשקיעה חלק ניכר מזמנה בציור פרחים מהגן שלה ואירוח חברים.

בשנת 1927 נפטרה ברסלאו לאחר מחלה ממושכת.

ברסלאו נקברה לצד אמה בעיירה הקטנה באדן, בקנטון ארגאו, שווייץ.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Louise Breslau - 15 artworks, Art Renewal Center
  2. ^ Breslau Name Meaning & Breslau Family History at Ancestry.com®, www.ancestry.com
  3. ^ Welti-Escher, Lydia, hls-dhs-dss.ch (בגרמנית)
  4. ^ Alexandre, Arsène (1859-1937). Auteur du texte, Louise C. Breslau / Arsène Alexandre, Gallica, ‏1928 (בצרפתית)
  5. ^ Louise Breslau, Letters to Sarah Purser from Louise Catherine Breslau,, catalogue.nli.ie (ב־)
  6. ^ Weisberg, Gabriel P and Jane R. Becker, editors. Overcoming All Obstacles. The Women of the Académie Julian. The Dahesh Museum of Art, New York, New York and Rutgers University Press, New Brunswick, New Jersey, 1999.