יהדות שווייץ

יהדות שווייץ היא קהילה יהודית באזור שווייץ של היום. כיום יש בשווייץ כ-20,000 יהודים ביותר מ-20 קהילות.

בית כנסת "קהל עדת ישורון" (IRGZ) בציריך
בית הכנסת בית יעקב במרכז ז'נבה, נבנה 1859

היסטוריה עריכה

 
רות דרייפוס (2002). האשה הראשונה והיהודייה הראשונה שכיהנה ב-1999 כנשיאת וראשת ממשלת שווייץ

היהודים הראשונים שהוזכרו בשווייץ היו בעיר בזל בשנת 1213[1] ולאחר מכן הוזכרו עוד מספר פעמים בתעודות שנמצאו בקנטונים. בשנים 13481349 עבר גל פרעות גדול על יהודי שווייץ בעקבות עלילת הרעלת הבארות שבעטיה נגרמה כביכול מגפת הדבר הקטלנית שכונתה "המגפה השחורה". יהודים רבים נטבחו ומאות רבות הועלו על המוקד חיים. 600 יהודי קהילת בזל נכלאו בצריף ונשרפו חיים. 140 ילדים נחטפו ונטבלו לנצרות.[1] לאחר-מכן הוקמו הקהילות מחדש אך גירושים נוספים אירעו גם במהלך המאה ה-15. משנת 1428 ואילך נאלצו יהודי ז'נבה לגור ברובע נפרד, שהותקף בשנת 1460.[1]

בסוף המאה ה-16 כיהן כרב המדינה הרב יונה וייל[2].

במשך השנים הוגבלו היהודים במספרם ובניידותם. ב-1678 החליט בית המחוקקים השווייצרי לרכז את מעט היהודים ששרדו בשווייץ, באזור מצומצם אחד - עמק הנהר סורב, החופף פחות או יותר לאזור קנטון ארגאו שבשווייץ של היום. ב-1776 הוחלט לצמצם עוד יותר את האזור המותר להתיישבות יהודים ונקבעו שתי עיירות בלבד בתוך עמק הנהר סורב, שבהן הותר ליהודים להתיישב - אנדינגן ולנגנאו. בשנת 1797 נאלצה שווייץ להימנע מאפליית היהודים הצרפתים שהיו בתחומה ובעת כיבוש נפוליאון והקמת הרפובליקה ההלווטית קיבלו יהודי המדינה שוויון זכויות שבוטל עם עצמאותה המחודשת של שווייץ.

רק בשנת 1866 קיבלו יהודי שווייץ שוויון זכויות ורשות לשהות בכל חלקי המדינה. בעקבות משאל עם שנערך בשנת 1893 הוחלט בשנה זו על האיסור בשחיטה יהודית כשרה. בשנות ה-30 ארגנו ראשי הקהילות היהודיות בשווייץ מחאה כנגד פרסום "הפרוטוקולים של זקני ציון" בשווייץ.

בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה שווייץ נייטרלית (ראו: שווייץ במלחמות העולם) והגבילה את כניסת היהודים שנמלטו משאר אזורי אירופה אליה. רק כ-25,000 מהיהודים שביקשו להיכנס למדינה הורשו להיכנס אליה.

באירוויזיון 1956 זכתה הזמרת השווייצרית-יהודייה ליס אסיה בתחרות.

ב-1 בינואר 1999 נבחרה רות דרייפוס לנשיאת (וראשת ממשלת) שווייץ למשך שנה. בכך הייתה לאישה הראשונה והיהודייה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה אי פעם.

הקהילה היהודית בשוויץ מונה כיום כ-18 אלף יהודים. הקהילות הגדולות ביותר נמצאות בציריך ובז'נבה, לצד קהילות נוספות בבאזל, ברן ולוזאן.[3]

יהדות חרדית בשווייץ עריכה

 
הדלקת מנורת ענק של חנוכה במרכז העיר לוצרן

בציריך קיימות שתי קהילות חרדיות, עדת ישורון ואגודת אחים (גר'). "אגודת אחים" איגדה את כל בתי הכנסת החסידיים בציריך מיסודו של הרב מרדכי יעקב ברייש, ואחר כך כיהן כרבה בנו הרב שאול ברייש, עד פטירתו באוקטובר 2020. במאי 2024 נבחר חתנו הרב צבי אלימלך פדווא לכהן כרב. לקהילה יש מערכת כשרות. לחסידות בעלזא, חסידות גור וחסידות אלכסנדר יש בתי כנסת עצמאיים. השנייה היא הקהילה היקית שנקראת בשם "קהל עדת ישורון" (IRGZ) הקיימת מאז 1895 מיסודם של תלמידי הרש"ר הירש. לה יש ג"כ מערכת כשרות. לפי ההערכות מונות הקהילות החרדיות בציריך כ-3000 נפש.

בבזל קיימת קהילה של כמה עשרות משפחות מהזרם הליטאי.

בז'נבה קיימת קהילה קטנה בשם "מחזיקי הדת", קהילה זו מחזיקה גם במערכת כשרות. בלוצרן הייתה קיימת ישיבה ותיקה שהקימה הרב משה סולובייצ'יק (בהתחלה בלוגאנו) והתפרסמה בעיקר על שם מחליפו בתפקיד, הרב יצחק דוב קופלמן. הישיבה נחשבה לאחת הישיבות הטובות באירופה ונסגרה בשנת 2015. בלוגאנו הייתה קיימת קהילה חרדית ותיקה בראשות האדמו"ר מביאלא שהיה רב הקהילה, אך רוב המשפחות החרדיות עזבו והאדמו"ר עבר להתגורר בישראל. הקהילות בלוצרן ובלוגאנו פועלות בשיתוף פעולה עם מרכזי חב"ד המקומיים.

במונטרה הייתה קהילה וכן ישיבת עץ חיים שלימים עלתה כולה לישראל והייתה לישיבת היכל אליהו.

בדאבוס נפתחה ישיבה גבוהה חסידית החל מתקופת הקורונה אייר תש"פ, הנתמכת על ידי הקהילה בציריך. בישיבה בראשות הרב אליהו חיים שטרנבוך לומדים בה מעל מאה תלמידים בעיקר מאירופה.

בתי חב"ד בשווייץ עריכה

חב"ד החלה פעולתה בשווייץ בשנת 1982 ונכון להיום נוטלת חלק מרכזי בפעילות היהודית בשווייץ, ובדגש רב על מספר גדול של יהודים שאינם חברים רשמיים בקהילות. סניפים של בתי חב"ד ניתן למצוא בציריך, ג׳נבה, לוגאנו, בזל , צוג ולוצרן.

ארגונים יהודיים בשווייץ עריכה

הקהילה היהודית מנהלת מספר ארגונים, גני ילדים ובתי ספר יהודיים. לדוגמה בציריך קיים בית ספר יסודי "נעם" שנועד עבור הקהילה היהודית ומלמד בין היתר את השפה העברית[4]. בבזל ובציריך מתקיימים מספר גנים יהודיים[5] וכן סניפים של תנועת הנוער כמו בני עקיבא והשומר הצעיר. קיימים מספר אירגוני סטודנטים יהודיים בשווייץ המאוגדים לאיגוד הסטודנטים יהודים השווייצרים Swiss Union of Jewish Students (SUJS)[6].

בנוסף קיימת פדרציה השווייצרית של הקהילות היהודיות (Swiss Federation of Jewish Communities) המשמשת ארגון-גג למספר ארגונים וקהילות יהודיות הפעילות בשווייץ[7]. הארגון הבינלאומי בני ברית מפעיל בשווייץ מספר בתי הילל[8].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יהדות שווייץ בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 חיים ביינארט, אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים, עמ' 57.
  2. ^ מובא בהקדמת הספר קרבן נתנאל
  3. ^ עומר גלאור, הנשיא הרצוג נפגש עם ממשלת קנטון באזל ועם נציגי הקהילה היהודית בשוויץ, באתר חדשות מבזק לייב, ‏2022-08-30
  4. ^ בית ספר נעם (אנגלית)
  5. ^ Jewish Schools and Kindergartens, אתר swissjew
  6. ^ אתר SUJS
  7. ^ אתר SIG
  8. ^ אתר בני ברית שווייץ