לוגיקה פרטית
לוגיקה היא היגיון, לפיכך, לוגיקה פרטית (Private logic/reasoning)[1][2][3], כלומר היגיון פרטי, פירושו סך הדרכים בהן אדם מגיע למסקנה מסוימת המיוצגת בשפה. זהו למעשה דפוס ההיגיון הפרטי של כל פרט המאגד את דרכיו להגיע למסקנותיו השונות בתודעת נפשו.
לוגיקה פרטית עשויה לשקף במידה זו או אחרת, תורה לוגית מסוימת, כלומר תורה המבוססת על אקסיומות שמטרתן לבסס תשובות בשאלה "מה לוגי ומה אינו"), כלומר שהפרט עשוי להגיע למסקנות לפי הניתוח המקובל באותה תורה לוגית ספציפית. תורות לוגיות מתחרות זו בזו על היותן מדויקות יותר ביחס ללוגיקה הטהורה ביקום.
דוגמה לתורה לוגית נפוצה ביותר (עליה גם מבוסס חלק ניכר מן המתמטיקה המודרנית, היא לוגיקה פורמלית (בפרט בגרסת צרמלו פרנקל).
למונח "לוגיקה פרטית" יישום ייחודי בתורתו של הפסיכולוג אלפרד אדלר ותורות המתבססות עליה[4]. לפי אדלר, קיימת מערכת לוגית אחת ויחידה ואם הפרט מתבסס על היגיון פרטי שאינו משקף אותה, הדבר פוגע ביכולתו להתמודד עם בעיות היום יום ובפרט עם מחלה נפשית. הגדרה זו שונה מההגדרה הכללית של המונח.
מונח הלוגיקה הפרטית נחקר בעיקר במסגרת מדע הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ותחום הפילוסופיה.
