לודוויג פאסיני
לודוויג יוהאן פאסיני (בגרמנית: Ludwig Johann Passini; 1832–1903) היה צייר ז'אנר ומעצב דפוס אוסטרי.
 | |
| לידה |
9 ביולי 1832 וינה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 1903 (בגיל 71) ונציה, איטליה |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנויות בווינה |
| תחום יצירה |
צבע מים |
| פרסים והוקרה |
אות המסדר מקסימיליאן של בוואריה למדעים ואמנויות (1879) אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה לגיון הכבוד |
  | |
חיים אישיים עריכה
לודוויג פאסיני נולד ב-9 ביולי 1832 בווינה, בנו של החרט יוהאן נפומוק פאסיני.[1] משפחת פאסיני עברה לטריאסטה בשנת 1850. ב-9 בנובמבר 1864 התחתן פאסיני עם אנה ורשבה (1841–1866), שהייתה בתם של רוברט ומרי ורשאואר, נינתם של הבנקאי יוזף מנדלסון ונינתו של הפילוסוף משה מנדלסון. לבני הזוג, שהתגוררו לסירוגין בברלין וברומא, נולדה בת אחת. אנה נפטרה שנה וחצי אחרי החתונה.
קריירה עריכה
פאסיני למד אומנות תחילה אצל אביו, ומאוחר יותר באקדמיה לאמנות בווינה אצל הציירים יוזף פון פוריך וליאופולד קופלווייזר. בשנות ה-50 של המאה ה-19 התיישב פאסיני בוונציה, שם עבד בסטודיו של קרל ורנר. הוא ליווה את ורנר בסיור הציור שלו באיטליה.[2]
בין השנים 1853–1870 התגורר פאסיני ברומא, שם עבודתו התמקדה בדמות האנושית על רקע האלמנטים האדריכליים והפנימיים ומתוך נושאים סיפוריים. משנת 1873, ובמשך שארית חייו, הוא נשאר בוונציה - אם כי ערך ביקורים מזדמנים בברלין - שם הציג לעיתים קרובות ציורים בצבעי מים מחיי ונציאנים יומיומיים, אנשים רגילים ודיוקנאות.
בהיותו בוונציה הפך פאסיני לחלק ממושבת האמנים של הנרי וודס, אוגוסט פון פטנקופן, קרל ואן האנן ואחרים. פאסיני שכר סטודיו בפאלאצו ונדרמין קלרגי במשך שלושים שנה עם האמנים קרלו רייכארדט ולואיג'י מיון.
בהיותו בוונציה בשנת 1892, הוא צייר את דיוקנאותיהם של קתרין ברונסון ואדית, בתה, ומזכיר המדינה האנגלית לענייני חוץ והיסטוריון האמנות סר הנרי לייארד. שני דיוקנאות נוספים משנת 1892 היו של אספני האמנות האמריקאים ג'ק גרדנר, ואשתו איזבלה שהתגוררו בפאלאצו ברברו. איזבלה הזמינה את הציורים לאחר שפגשה את פאסיני בארוחת ערב שערכה קתרין ברונסון.
ידידו של פאסיני היה ריכרד וגנר, שהלך לעולמו בוונדרמין קלרגי בשנת 1883. פאסיני, יחד עם הצייר וולקוף, הציעו מסכת מוות לוגנר. הרעיון נדחה תחילה על ידי אשתו של וגנר, אך בוצע על ידי פאסיני והפסל אוגוסטו בנבנוטי.[3]
הביאנלה בוונציה הראשונה נערכה בשנת 1895 כתערוכה של אמנות איטלקית. בניסוח הביאנלה בשנת 1893, התיעץ ראש עיריית ונציה עם ועדה של אמנים בינלאומיים ממדינות אירופה רבות, אחד מהם היה לודוויג פאסיני.
פאסיני קיבל מדליות בפריז (1870), וינה (1873), מינכן (1879), וברלין (1896). עבודותיו נכללו בתערוכות באקדמיה המלכותית ובמכון המלכותי לציירים בצבעי מים בלונדון, והוא הפך לחבר כבוד של האקדמיה המלכותית בשנת 1883. לפאסיני הוענק מסדר מקסימיליאן הבווארי למדע ואמנות בשנת 1893.[1]
בשנת 1878 ניתן לפאסיני תואר אביר לגיון הכבוד, ובשנה שלאחר מכן פרופסור כבוד של האקדמיה לאמנות בווינה. הוא היה גם חבר באקדמיה לאמנויות, ברלין ובאקדמיה לאמנויות, ונציה.
גלריה עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 The Correspondence of James McNeill Whistler :: Biography, www.whistler.arts.gla.ac.uk
- ^ Ludwig Passini in General Encyclopedia of Artists of the antiquity to the present, volume XXVI, p.286, Seemann, Leipzig (1932)
- ^ Barker, John W. (2008); Wagner and Venice, University of Rochester Press, p.57.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לודוויג פאסיני".