לודוויג קיבלר

גנרל לודוויג קיבּלרגרמנית: Ludwig Kübler;‏ 2 בספטמבר 1889 - 18 באוגוסט 1947), היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

לודוויג קיבלר
Ludwig Kübler
Ludwig Kubler.jpg
גנרל לודוויג קיבלר
לידה 2 בספטמבר 1889
מינכן, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
הוצאה להורג 18 באוגוסט 1947 (בגיל 57)
ליובליאנה, יוגוסלביה יוגוסלביהיוגוסלביה
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19081945
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל הכוחות ההרריים (ורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ההררית ה-1
מפקד הקורפוס ההררי ה-49
מפקד הארמייה הרביעית
מפקד הקורפוס ה-97
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

ביוגרפיהעריכה

קריירה מוקדמתעריכה

קיבלר נולד ב-2 בספטמבר 1889 במינכן שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1908 התגייס קיבלר לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הרגלים הבווארי ה-15 (פרידריך אוגוסט השלישי, מלך סקסוניה), ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. וב-9 ביולי 1915 הועלה לדרגת אובר לוטננט, וב-18 באוגוסט 1918 הועלה לדרגת האופטמן, ומונה למפקד גדוד ברגימנט, אך נפצע קשה זמן קצר לאחר מכן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה נשאר קיבלר ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באוגוסט 1928 הועלה קיבלר לדרגת מיור, וב-1 ביוני 1931 מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-19 (הבווארי), וב-1 באפריל 1932 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-1 בנובמבר 1933 מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-7 של הרייכסווהר, וב-1 ביולי 1934 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 באוקטובר 1934 מונה קיבלר לראש מטה הקורפוס ה-7, וב-1 ביוני 1935 מונה למפקד החטיבה ההררית. ב-1 בינואר 1938 הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-9 באפריל 1938 מונה למפקד הדיוויזיה ההררית ה-1.

מלחמת העולם השנייהעריכה

בפרוץ המלחמה היה קיבלר מפקד הדיוויזיה ההררית ה-1 ופיקד עליה בפלישה לפולין, כעתודת קבוצת ארמיות דרום, וב-27 באוקטובר 1939 קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-1 בדצמבר 1939 הועלה קיבלר לדרגת גנרל לוטננט, ובמהלך המערכה על צרפת לחם קיבלר עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-18 במסגרת הארמייה ה-12, ובשלב השני כחלק מהקורפוס ה-34 במסגרת הארמייה השישית.

ב-19 ביוני 1940 הועלה קיבלר לדרגת גנרל הכוחות ההרריים, וב-25 באוקטובר 1940 מונה למפקד הקורפוס ההררי ה-49. קיבלר היה מיועד להשתתף עם הקורפוס שבפיקודו במבצע פליקס לכיבוש גיברלטר, אך לבסוף המבצע בוטל. במהלך המערכה בבלקן לחם קיבלר עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה השנייה, ובמהלך מבצע ברברוסה לחם קיבלר עם הקורפוס שבפיקודו כחלק מהארמייה ה-17 ובהמשך כחלק מהארמייה ה-11 ומארמיית הפאנצר הראשונה במסגרת קבוצת ארמיות דרום, והשתתף עמו בקרב אומן, בקרב קייב, ובקרבות באזור רוסטוב.

ב-19 בדצמבר 1941 מונה קיבלר למפקד הארמייה הרביעית, שהייתה חלק מקבוצת ארמיות מרכז, אך מכיוון שלא עמד בציפיות של היטלר, הוחלף קיבלר ב-20 בינואר 1942 על ידי גוטהרד היינריצי, והועבר לעתודת המילואים.

ב-22 ביולי 1943 מונה קיבלר למפקד כוחות האבטחה בגזרה המרכזית[1], וב-30 בספטמבר 1943 מונה למפקד האזור המבצעי החוף האדריאטי, שהפך ב-28 בספטמבר 1944 לקורפוס ה-97. זמן קצר לפני סוף המלחמה נפצע קיבלר ונפל בשבי היוגוסלבים.

לאחר המלחמהעריכה

לאחר המלחמה נשפט קיבלר ביוגוסלביה על פשעי מלחמה, נמצא אשם ונידון למוות, והוצא להורג בליובליאנה ב-18 באוגוסט 1947.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא לודוויג קיבלר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שפעלה נגד הפרטיזנים