פשע מלחמה

הפרה חמורה של חוקי המלחמה
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פשע מלחמה (או בשם הרשמי יותר: "הפרה של חוקי ו/או מנהגי המלחמה") הוא הפרה חמורה של דיני הלחימה של המשפט הבין-לאומי על ידי אדם או קבוצת אנשים, אנשי צבא או אזרחים. בשל חומרת ההפרה, מוטלת אחריות פלילית על מבצעי הפשעים וניתן להעמידם לדין.

פשעי מלחמה לסוגיהם עריכה

בקטגוריה של פשעי מלחמה נמנות פעולות מהסוגים הבאים (בתנאי שהן מהוות הפרה של חוקי הלחימה ויוצרות פגיעה חמורה באנשים):

פשעי מלחמה יכולים להיכנס תחת ההגדרה של פשעים נגד האנושות, אם יוכח שבוצעו בקנה מידה גדול, בצורה שיטתית, וכחלק ממדיניות רווחת (מפורשת או מרומזת) של סמכות שלטונית.

היסטוריה של פשעי מלחמה עריכה

במלחמת העולם הראשונה בוצעו פשעי מלחמה רבים, וכך גם במלחמת העולם השנייה אחריה. שיאם של פשעי המלחמה במלחמת העולם השנייה, שהגיע לכלל פשע נגד האנושות, היה בהשמדת מיליוני אזרחים יהודיים ומיליוני בני מיעוטים אחרים במחנות ההשמדה. ההיקף, הארגון והכוונה שבהשמדת היהודים גרמה זעזוע רב בעולם. מטרתן העיקרית של אמנות ז'נבה, שמדינות רבות מחויבות להן בעידן המודרני, היא מניעת פשעי מלחמה.

העמדה לדין של פושעי מלחמה עריכה

פשעי מלחמה הם עבירה לפי החוק הבינלאומי, ולכן העמדה לדין בגין עבירות אלה עשויה להיות בפני טריבונל בינלאומי המוקם למטרה זו, בעקבות מלחמה שבה נעשו פשעי מלחמה בהיקף נרחב. טריבונלים מסוג זה:

בנוסף עשויים פושעי מלחמה להיות מועמדים לדין בארצותיהם, במדינות שבהם ביצעו את הפשעים או במדינות אשר מקיימות סמכות שיפוט אוניברסלית על פשעים כאלה.

האיסור על ביצוע פשעי מלחמה במשפט הישראלי עריכה

מדינת ישראל, החל משנותיה הראשונות, חתמה ואשררה את כל אחת מארבע אמנות ז'נבה משנת 1949, הכוללות סעיף הנוגע לחובה לחקור ולהעמיד לדין את מי שביצעו "הפרות חמורות" של האמנה. יתרה מכך, סעיף 146 באמנת ז'נבה הרביעית[1] קובע את חובתן של כל המדינות החתומות על האמנה וחברות בה, כולל ישראל, לחוקק חקיקה הולמת שתאפשר חקירה, העמדה לדין ואף ענישה של מי שאחראי על ביצוען של הפרות חמורות אלה.

פקודת מטכ"ל 33.0133 עריכה

את ההתייחסות לחובתם של חיילי צה"ל לפעול על פי הוראות אמנות ז'נבה ניתן למצוא בפקודת מטכ"ל 33.0133 שנקבעה בשנות השמונים, ושכותרתה ”התנהגות בהתאם לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל צד להן". הפקודה קובעת את חובת חיילי צה"ל לנהוג בהתאם להוראות ארבע אמנות ז'נבה משנת 1949 וכן בהתאם להוראות אמנת האג בדבר הגנה על נכסי תרבות בעת סכסוך מזוין. סעיף 10 לפקודה, קובע כי בכל פקודת מבצע לקראת הפעלת כוח צבאי בנסיבות שרלוונטיות לאמנות השונות, ישוננו לחיילים הוראותיהן של האמנות.[2] פקודת מטכ"ל, שהיא הוראה צבאית פנימית ואינה מקור ישיר לקביעתן של עבירות פליליות, אינה מהווה בסיס להעמדה לדין של מי שנחשד בביצוע פשעי מלחמה. החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950, מהווה חקיקה רלוונטית לפשעי מלחמה, והוא כן היווה בסיס להעמדה לדין של נאצים אשר ביצעו פשעי מלחמה במהלך השואה.

היעדר עקרון אחריות המפקדים בדין הישראלי עריכה

בניגוד למה שנהוג במשפט הבינלאומי, בדין הפלילי הישראלי, לא מתקיים עקרון "אחריות המפקדים" בגין מעשים העולים לכדי פשעי מלחמה. בזירה הבינלאומית חלה על מפקדים בצבא, האחריות והחובה לוודא שפקודיהם פועלים בהתאם לדין המקובל, אולם כאמור, הדין הפלילי בישראל אינו מכיל אחריות על מפקדים בגין פעולות פקודיהם.[3]

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Robert Cryer (2007). An introduction to international criminal law and procedure. Cambridge University Press.
  • Yôrām Dinstein (2004). The conduct of hostilities under the law of international armed conflict. Cambridge University Press.
  • Hagopian, Patrick (2013). American Immunity: War Crimes and the Limits of International Law. Amherst, MA: University of Massachusetts Press.
  • Horvitz, Leslie Alan; Catherwood, Christopher (2011). Encyclopedia of War Crimes & Genocide (Hardcover). 2 (Revised ed.). New York: Facts on File.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פשע מלחמה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ International Committee of the Red Cross (ICRC), Geneva Convention Relative to the Protection of Civilian Persons in Time of War (Fourth Geneva Convention), 12 August 1949, 75 UNTS 287, Article 146   
  2. ^ פקודת מטכ"ל 33.0133 - משמעת - התנהגות בהתאם לאמנות בינלאומיות שמדינת ישראל צד להן
  3. ^ יבנה, ליאור. (2013). פשעי מלחמה בדין הישראלי ובפסיקת בתי הדין הצבאיים. לאקונה, 1-52.