לודויג תירש
לודויג תירש (בגרמנית: Ludwig Thiersch; 12 באפריל 1825 – 10 במאי 1909) היה צייר גרמני, בעיקר של נושאים מיתולוגיים ודתיים אמנות כנסייתית ועבד כמה שנים ביוון.
 | |
| לידה |
12 באפריל 1825 מינכן, ממלכת בוואריה  |
|---|---|
| פטירה |
10 במאי 1909 (בגיל 84) מינכן, הקיסרות הגרמנית |
| מקום לימודים |
האקדמיה לאמנות יפה, מינכן |
| חתימה |
,_1874.jpg) |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
תירש נולד במינכן, בנו של הקלאסיקאי פרידריך תירש, ואחיהם של המנתח קארל תירש והתאולוג הנרי וילהלם תירש. הוא למד באקדמיה לאמנות יפה במינכן פיסול, אך לאחר מספר שנים פנה לציור, בו הפך לתלמידם של היינריך מריה פון הס, יוליוס שנור פון קרולספלד וקארל שורן. לאחר סיום האקדמיה הוא נסע לרומא, שם צייר סצנות מחיי איטליה היומיומיים וצייר את "איוב בקרב חבריו".[1]
בשנת 1852 נסע עם אביו לאתונה, שם החליף את רפאלו צ'קולי בבית הספר לאמנויות באתונה והתעניין באמנות הביזנטית.[2] הוא צייר כמה ציורי קיר בכנסיות יווניות, והיה בחזית התנועה ל"מודרניזציה "של האמנות הביזנטית על ידי הצגת אלמנטים מהאמנות המערבית כמו פרספקטיבה ואנטומיה.[3] בכך הוא מוזכר לעיתים בגילוי האמנות הביזנטית לעולם האמנות המודרנית, אך רפורמה כזו עוררה התנגדות ביוון, למה שראו כניסיונות להחליף מסורות יווניות ארוכות שנים במסורות זרות. כמה מאמרי מערכת בעיתון התנגדו למינויו של תירש לפרופסור והמשיכו להתנגד לקבלת עבודות לציורי קיר של הכנסיות. עם זאת, רפורמות מערביות היו מועדפות על ידי המלוכה הבווארית של המלך אוטו, כמו גם על ידי האדריכל הבולט וראש הפוליטכניק באתונה, ולכן יריביו לא הצליחו במידה רבה.
בין תלמידיו של תירש בשנותיו באתונה היה ניקולאוס גייזיס, שיהפוך לאחד הציירים היוונים הידועים ביותר במאה ה-19, ושיצליח לעסוק במסורות מערביות בעודו מייצר אמנות שנראית כיוונית אותנטית. הפרסקו הבולט ביותר של תירש באתונה הוא בכנסיית סנט ניקודימוס.
חזרה לאירופה עריכה
במהלך שארית חייו עבר תירש מעיר לעיר, והועסק לסירוגין לצביעת ציורי קיר של כנסיות ולהפקת ציורי שמן עבור פטרונים פרטיים. אמנות הכנסייה שלו בולטת במיוחד, הוא נחשב כמי שהוביל לתחייה באמנות הכנסייתית במערב אירופה.
בשנת 1856 בווינה המשיך לצייר ציורי קיר של הכנסייה. בתקופה זו תיאופיל פרייהר פון הנסן, אדריכל דני-אוסטרי שבילה גם ביוון והתעניין באמנות ביזנטית, בנה מחדש את הכנסייה היוונית פליישמרקט בווינה בסגנון נאו-ביזנטי, ותירש הוזמן יחד עם קרל ראל. לספק ציורי קיר לחלל הפנים.
לאחר המשימה בווינה, תירש הועסק ברומא על ידי סיימון סינאס, נדבן יווני, שהשיג עבורו מספר עבודות בנושאים מיתולוגיים ודתיים.
בשנת 1860 נסע לסנט פטרסבורג, שם צייר ציורי קיר ואייקונים בקפלות של הדוכס הגדול ניקולס והדוכס הגדול מיכאלובכנסייה הפרוטסטנטית של סנט קתרין.
לאחר שובו לגרמניה, תירש המשיך לצייר ציורים בכנסיות רבות. כולל ישו בבריכה בתסדה, ישו במדבר, ישו נושא את הצלב ועוד.
כעבור כמה שנים צייר תירש את האייקונים בקתדרלה היוונית האורתודוקסית של סנט סופיה בלונדון (הוקדשה 1882), ושל הכנסייה היוונית האורתודוקסית סנט סטפן בפריז (הוקדשה בשנת 1895).
גלריה עריכה
-
תלמידו ניקולאוס גייזיס -
אבי הצייר -
אשת הצייר ובנו -
אחות הצייר
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Hermann Julius Meyer, Meyers Konversations-Lexikon : eine Encyklopädie des allgemeinen Wissens /, Leipzig : Verlag des Bibliographischen Instituts,: [s.n.], 1885
- ^ "An Overview of Greek Painting in the 19th c.", www.anistor.gr
- ^ Antonis Danos, The Culmination of Aesthetic and Artistic Discourse in Nineteenth-century Greece: Periklis Yannopoulos and Nikolaos Gyzis, 2002-05-01 doi: 10.1353/mgs.2002.0005