לוחמה מדברית
לוחמה מדברית (באנגלית: Desert Warfare) היא לוחמה בשטחים מדבריים, בהם במרבית הזמן האקלים הוא חם ויבש. אופי הלוחמה המדברית מעמיד אתגרים נוספים מעבר ללחימה עצמה, בהם התמודדות עם תנאי השטח, מזג האוויר וקושי בלוגיסטיקה ואספקה.
מאפיינים וטקטיקות
עריכה
לוחמה מדברית מאופיינת בתנאי שטח המקשים על מאמץ התמרון ומגבילים את העבירות, מחד, לצד שטחים פתוחים המסייעים לתנועה מהירה ולתמרון נרחב אך ניתנים לגילוי ומונעים תנועה בהסתר, מאידך.
בנוסף תנאי אקלים המאופיינים בתנודות טמפרטורה וסופות חול מגבילים את הראות ומכבידים על הפעלתם ואחזקתם של הנשק והציוד. העדר מקורות מים ומקומות יישוב מצריך הצטיידות במלאי גדול של אספקה.
שממת המדבר מחייבת השתלטות על אתרי מפתח להבטחת השליטה על משאבים חשובים (בעיקר מים נקיים) ועל היכולת לקיים את אספקת הצבא.
העיקרון המנחה בניהול לוחמה מדברית מודרנית הוא להשמיד את האויב בטווח הרחוק ביותר. בדרך כלל, תמונות לוויין משמשות לאיסוף מודיעין אודות התנהלות כוח האויב. לאחר מכן נערכות תקיפות אוויריות ארוכות טווח כדי להשמיד כוחות אלה - כמו גם את תשתית התקשורת שלהם - כדי לשבש את מערכת הפיקוד והשליטה של האויב ולמנוע ממנו את יכולת התמרון. יחידות תמרון קרקעיות של שריון כבד וחי"ר ממוכן עוברות דרך או עוקפות עמדות אויב, באמצעות מערכות בקרת אש מתוחכמות להשמדת נכסי אויב בטווחים ארוכים במיוחד (עד 4 ק"מ במצב כינון ישיר).[1]
התקפה
עריכהגם במדבר התקפה היא צורת הלחימה העיקרית. היא מכוונת להשמדת האויב ולתפיסת אתרים ושטחים חיוניים: צמתים, יישובים ומקורות מים. המרחבים הפתוחים, קשיי ההסוואה והפריסה הרחבה של מוצבי האויב, מכתיבים קצב התקפה גבוה בחזית רחבה ולעומק רב. קרב התקפה ייפתח על ידי מסע התקרבות, אשר בשל המרחקים הגדולים וקשיי ההסתר נחשב לקשה. למסע זה ינוצלו הלילות ותנאי ראות גרועים. ככלל ינועו הכוחות בצירים נפרדים, כאשר רוחב החזית ייקבע בהתאם לפריסת היעדים. התנועה במדבר מחייבת אבטחת אגפים ועורף יותר מאשר בתנאים רגילים. חלק מהכוח יוקצה למשימות איגוף ותפיסת אתרים חיוניים בעורף האויב. לאחר ההבקעה יפתחו הכוחות בתמרונים בעומק מערך ההגנה לכיתור האויב והשמדתו. האבק הנוצר בעת התנועה ומסכי העשן יסייעו לביום איגופים ותמרונים אחרים לצורך הסחה. ניידות חיונית למלחמת מדבר מוצלחת ומיקום עמדות הטנקים חשוב יותר מהחזקה בשטח בפועל.
ניידות
עריכה
המפתח להצלחה בלוחמה מדברית הוא ניידות. הטקטיקות ששימשו לניצחון על עיראק במלחמת המפרץ היו תנועות איגוף רחבות ומהירות דומות לאלה שבוצעו על ידי מונטגומרי ורומל במהלך המערכה במדבר המערבי. הדוקטרינה של כוחות הקואליציה שהתמקדה בשיפור הניידות סללה את הדרך לניצחון המוחץ.[2]
הגנה
עריכהקרב ההגנה הוא פעולה זמנית גם בלוחמת מדבר במהלכו נערכים הכוחות מחדש ולאחר מכן עוברים להתקפה. ההגנה במדבר תושתת על ההיאחזות בצמתים, מעברים ומתקנים חיוניים.
פשיטות
עריכהפשיטות בעומק האויב לצורך השמדת מתקנים חיוניים מאפשרות פעולה מהירה ומפתיעה. שטחי הכינוס יורחקו מהיעד יותר מהמקובל בתנאים רגילים בגלל תנאי תצפית טובים.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- לוחמת מדבר בצבא הסובייטי, צבי גולדמן, הוצאת מערכות
- מדריך שדה ללוחמה מדברית, צבא ארצות הברית (DESERT OPERATIONS (FMFM 7-27
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ OXFORD university press, Desert Warfare, Encyclopedia.com, אוקטובר 2020 (באנגלית)
- ^ Department of the Army US Marine Corps, [https://armypubs.army.mil/epubs/DR_pubs/DR_a/pdf/web/fm90_3.pdf#page= DESERT OPERATIONS] (עמ' IV), armypubs, FM 90-3/FMFM 7-27, 24 לאוגוסט 1993 (באנגלית)