לוחמת תמרון

לוחמת תמרון היא יסוד התקפי אסטרטגי וטקטי במלחמה, שתכליתה השגת יתרון צבאי באמצעות תנועת כוחות תחבולנית. לתמרון אין תכלית עצמאית. כל תמרון הוא אמצעי למימוש תכלית אחרת: משיפור השרידות, עבור בשיפור יכולת הפגיעה באויב, וכלה ביצירת תנאים כגון כיתור, המאפשרים ניצחון בקרב מסוים, במערכה מסוימת או במלחמה המסוימת. התמרון יכול להיות גם הגנתי באופיו (תמרוני היחלצות, התחמקות, משיכת האויב לשטח השמדה, התקפות נגד וכדומה), אם כי השימוש המקובל היום מתייחס רק לתמרונים התקפיים בשטח האויב.

לוחמת תמרון כוללת פלישה של כוח לחימה מהדרג המסתער (שריון, חי"ר והנדסה) לשטח אויב ביבשה או באופן רב ממדי כתמרון רב זרועי. בלוחמת התמרון השמדת יעדים אסטרטגים כמו מרכזי פיקוד ובקרה, בסיסים לוגיסטיים או נכסי תמיכה באש, משולבת עם בידוד כוחות האויב וניצול נקודות חולשתו. גישת לוחמה זו מנוגדת לגישת הלוחמה המבוססת על שחיקה (מכונה לוחמת שחיקה). התמרון מבוסס על הפתעת האויב, ועל מיקוד העוצמה ההתקפית בנקודות התורפה במערך שלו, בעוד שלוחמת שחיקה מבוססת על השמדת כוחותיו העיקריים של האויב באמצעות אש מנגד והתנגשות חזיתית עמו. כדי שתנועת כוחות תוגדר כתמרון, היא חייבת לכלול מרכיב של אש פעילה או נצורה.^[1]

ברמה הטקטית תנועת הכוחות המתמרנים נועדה להשיג עמדה עדיפה ביחס לאויב. התנועה מיוצגת בתבניות עיקריות שהן צורות הקרב, ובתבניות משניות שנגזרות מהן (איגוף, ריתוק ועוד). היא יכולה להתבצע על ידי כלי לחימה בודד או על ידי יחידה צבאית. מאחר שקצב ויוזמה הם כה קריטיים להצלחת לוחמת התמרון, מבני הפיקוד נוטים להיות מבוזרים עם חופש טקטי רב המואצל למפקדי יחידות בדרג נמוך. מבני פיקוד מבוזרים מאפשרים ל"מפקד בשטח", תוך שהוא פועל על פי ההנחיות והחזון הכללי של הדרג הממונה, לנצל את חולשות האויב ככל שהן מתגלות.

במערכה הרב־ממדית (יבשה, אוויר, ים, מיוחדים, חלל, וסייבר) המושג תמרון מתמקד בתווך בו מתבצעת הלחימה, ביכולת של כל זרוע לתרום ללחימה ובדרישה לשלב את הלחימה בכל תווך בפני עצמו ובכל התווכים גם יחד, להשגת יעד אסטרטגי ומערכתי משותף.

באסטרטגיית צה"ל מאמץ התמרון הוא מושג שעיקרו איגוד כוחות רב־זרועי ולעיתים אף בין־ארגוני תחת הגיון אחד שיש לו מפקד, משאבים נתונים ומשימה אחת. בצה"ל, שלושת החילות המתמרנים הם חיל שריון, חיל רגלים וחיל ההנדסה.

ההיסטוריון הצבאי מרטין ון קרפלד מזהה שישה יסודות עיקריים של לוחמת תמרון:^[2]

קצב - כפי שמודגם בלולאת ה-OODA. לולאת OODA היא מחזור של 'צפה-אכן-החלט-פעל' שפותחה על ידי אסטרטג צבאי בחיל האוויר האמריקני קולונל ג'ון בויד.
מיקוד - מרכוז המאמץ. להכות באויב במקום הנכון בזמן הנכון. לדברי ואן קרוולד, באופן אידיאלי, מקום שהוא גם חיוני וגם הגנתו חלשה.
הפתעה - מבוססת על הונאה.
שילוב בין זרועי
גמישות - הצבא חייב להיות "מעוגל היטב" רב תחומי ובעל יכולת קיום עצמי.
פיקוד מבוזר - מצבים המשתנים במהירות מחייבים החלטות מהירות. דרגים נמוכים חייבים להבין את הכוונה הכללית.

היסטוריה

הרעיון להשתמש בתנועה מהירה כדי להוציא את האויב מאיזון קדום כמו המלחמה עצמה. מבחינה היסטורית, לוחמת התמרון שימשה צבאות קטנים, מגובשים, בעלי הכשרה טובה או יתרון טכנולוגי, בעוד שצבאות נחותים מבחינות אלה העדיפו לוחמת שחיקה.

עם ביות הסוס, המצאת המרכבות והשימוש הצבאי הגובר בפרשים, היו ללוחמת התמרון שני תפקידים עיקריים: לתקוף ולהשתמש במומנטום כדי לשבור תצורות חי"ר ולהשתמש ביתרון המהירות כדי למנוע תגבורת ולכתר תצורות ולהשמידן.

אחת מטקטיקות התמרון המוקדמות המפורסמות ביותר הייתה בקרב קאנאי בשנת 216 לפנה"ס בין צבא הרפובליקה הרומית לבין צבא קרתגני בפיקודו של המצביא חניבעל. הצבא הרומאי נחל תבוסה ניצחת בקרב והושמד כמעט לחלוטין. לוחמת תמרון הופעלה גם על ידי ח'אלד בן אל-ואליד נגד האימפריה הפרסית בקרב וואלג'ה בעיראק בשנת 633 לספירה.

אסטרטגיות דומות אפשריות גם באמצעות חי"ר מאומן היטב. נפוליאון השתמש בתנועות מקדימות של פרשים וחיל רגלים מהיר, כדי להעסיק את האויב עוד לפני שהספיק להתארגן, לאגף אותו ולפרוס בזריזות כוחות חסימה למניעת תגבורת ולהשמיד את הכוחות המכותרים. כל הפעילויות הללו חייבו תנועה מהירה יותר מזו של האויב וזמני תגובה קצרים יותר. הדבר איפשר לכוחותיו לתקוף היכן ומתי שרצה, מה שאיפשר ריכוז כוח, בשילוב עם יתרון השטח. נפוליאון גם ארגן את כוחותיו במה שידוע כיום כ"קבוצות קרב" של תצורות נשק משולבות כדי לאפשר זמן תגובה מהיר. הצלחתו של נפוליאון וכוחה של לוחמת התמרון הביאו את קארל פון קלוזביץ להערכה מחודשת בדוקטרינה של פרוסיה והדבר בא לידי ביטוי במלחמת צרפת-פרוסיה בה הובסה צרפת.

באמצע המאה ה־19 הוצגו טכנולוגיות חדשות בתחומי המיכון (מנועי בנזין וקיטור) התחבורה (המכונית והרכבת) והתקשורת (רדיו וטלגרף). אלה הביאו לשיפורים משמעותיים בתחום הלוגיסטי ובשליטה בכוחות. רכבות שריון מונעות בקיטור היו בין רכבי הלחימה המשוריינים הראשונים שהעסיקו הצבאות.

במלחמת צרפת-פרוסיה, הכין המצביא הפרוסי מולטקה תוכנית שהתבססה על תנועה מהירה, עקיפת נקודות החוזק הצרפתיות והעסקתן ב"קסלשלכט" או "קרב קדירה", בעוד ששארית הצבא יתקדם ללא התנגדות וישתלט על יעדים חיוניים. תוכנית הגיוס המהיר שהכין איפשרה לפלוש ולתקוף כוחות שדה צרפתיים עוד לפני שהצבא הצרפתי יוכל להגיב באופן מלא. בשנת 1870 כוחות פרוסים הצליחו להקיף ולהביס את הכוחות הצרפתיים, לכדו את נפוליאון השלישי וצרו על פריז. תוכניות הקרב הגרמניות למלחמת העולם הראשונה היו דומות. הם ניסו לחזור על "מכת הנוק-אאוט" נגד צבאות צרפת בתוכנית שליפן. עם זאת, הטכנולוגיה התפתחה באופן משמעותי בארבעת העשורים הקודמים; המקלע והתותחים החזקים יותר הביאו למאזן כוחות לטובת הצד המגן. הגנרל הרוסי אלכסיי ברוסילוב השתמש בטקטיקות דומות בשנת 1916 בחזית המזרחית במהלך מתקפת ברוסילוב.

טכנולוגיה מתקדמת, כמו פיתוח הטנק ונושאי גייסות משוריינים, הובילה לעניין מוגבר במושגי לוחמת התמרון ובתפקידה בשדות הקרב המודרניים. הכנסת הטנקים, בסדרת מבצעים שהצליחו יותר ויותר, הצביעה על דרך היציאה מהמבוי הסתום של לוחמת שחיקה ולוחמת תעלות שאפיינה את מלחמת העולם הראשונה. בתקופה שבין מלחמות העולם פיתחו הבריטים רעיונות למלחמה ממוכנת לחלוטין. פולר, שהגה את תוכנית 1919, ולידל הארט הציעו להשתמש בטנקים כדי לפרוץ את הקווים ואז לזרוע הרס בקווי האספקה והתקשורת הגרמניים, אך הצבא הבריטי לא הצליח לאמץ את גישתם במלואה. הגרמנים בחנו את משנתם ושינו את גישתם, הרחיבו את טקטיקות ההסתננות והגבירו אותה באמצעות תחבורה מוטורית. היינץ גודריאן היה תומך מוביל בלוחמת שריון. הצבא הגרמני הדגיש כמה אלמנטים מרכזיים: טנקים רב-תכליתיים בשילוב חי"ר וארטילריה ניידת, תמיכה אווירית צמודה, תנועה מהירה וריכוז כוחות, ויוזמה מקומית עצמאית תוקפנית. אסטרטגיה זו קיבלה ביטוי במלחמת הבזק של הוורמכט במלחמת העולם השנייה. ישנם קווי דמיון בין הבליצקריג לתפיסה הסובייטית "קרב עומק" שהם השתמשו בה במידה רבה בחזית המזרחית ובמהלך שנת 1944 והצליחו לסלק את גרמניה משיטחם. הסובייטים המשיכו להשתמש בתפיסה זו גם במהלך המלחמה הקרה. המושג פותח בברית המועצות בשנות העשרים והשלושים של המאה ה-20 ושולב בדוקטרינת הצבא האדום על ידי המרשל מיכאיל טוחצ'בסקי. הדבר הוביל להקמתן של קבוצות ממוכנות במהלך מלחמת העולם השנייה וקבוצות תמרון מבצעיות במהלך המלחמה הקרה.^[3]

התמרון בלוחמה אסימטרית

דרישה מרכזית להצלחה בלוחמת תמרון היא מודיעין מדויק ועדכני על הימצאותן של יחידות הפיקוד, התמיכה והיחידות הלוחמות של האויב. במבצעים שהמודיעין שלהם לא מדויק, לא זמין או לא אמין, גם יישום מוצלח של אסטרטגיות המבוססות על לוחמת תמרון עלול להפוך לבעייתי. כשמתמודדים עם יריב שגם הוא מתמרן ומסוגל לפרוס מחדש כוחות מפתח במהירות ובחשאיות, לוחמת תמרון הופכת למאתגרת יותר. במלחמת לבנון בשנת 2006, למרות כוח האש העצום ועליונות אווירית מוחלטת, צה"ל לא הצליח להכות מכה מכרעת במבנה הפיקוד של חזבאללה או לצמצם את יכולת הפעולה האפקטיבית שלו. אף שגרם לה נזק כבד, ישראל לא הצליחה לאתר ולהשמיד את מערכי הטילים המדוללים של חזבאללה או לנטרל מרכזי פיקוד מרכזיים. גם ההתקוממות בעיראק לאחר פלישת ארצות הברית בשנת 2003, ונמשכה לאורך כל מלחמת עיראק שלאחר מכן עד 2011, מוכיחה גם כי ניצחון צבאי על כוחותיו הסדירים של היריב אינו מתורגם אוטומטית לניצחון מדיני. כמה תאורטיקנים צבאיים בני זמננו כמו ויליאם לינד (William Lind)^[4] ותומאס האמס (Thomas X. Hammes)^[5] מציעים להתגבר על חסרונות התמרון בלוחמה אסימטרית (מה שהם מכנים לוחמה מהדור הרביעי או 4GW) לא רק על ידי התאמת מבנה הצבא וציודו אלא גם את "נפשו".^[6]

קישורים חיצוניים

ישראל בר, ‏הערות לשימוש בכוחות מוביליים במערכה גדולה ובמלחמה זעירה, מערכות 10, ינואר 1942, עמ' 31–34
סא"ל ל' מרחב, ‏התקפה מתוך תנועה, מערכות 209, אוגוסט 1970, עמ' 48–50
תא"ל דב תמרי, ‏הרהורים על הטקטיקה, מערכות 273-4, יוני 1980, עמ' 2–4
אלוף משה עברי סוקניק, ‏האם לקחי קוסובו מבשרים ירידה בלוחמת התמרון המסורתית ביבשה?, מערכות 368, דצמבר 1999, עמ' 26–27
לוטננט-ג'נרל פיטר אינג', ‏התפתחויות בקרב היבשה, מערכות 340, 1995
גל פרל, איפה התמרון?, אתר "I-HLS", ‏ 20 בפברואר 2013.
אמיר הרפז, ‏תפקידיו החדשים של התמרון היבשתי, מערכות 431, יוני 2010 .
עודד טירה, ‏האם ויתר צה"ל על התמרון?, מערכות 453, פברואר 2014, עמ' 14–17
תא"ל אמיר אבולעפיה, ‏תמורות בתמרון, מערכות 455, 2014
אל"מ (מיל') פרופ' גבי סיבוני ואל"מ (מיל') יובל בזק, ‏התמרון היבשתי הרב-זרועי לנוכח אתגרי העתיד, מערכות 484, 2019
גבי סיבוני ויובל בזק (עורכים), התמרון היבשתי ככלי של הביטחון הלאומי, מערכות גליון מיוחד, מערכות והמכון למחקרי ביטחון לאומי, 2019
יאיר גולן וגל פרל פינקל, על התמרון והאימונים לקראתו, מערכות 490, ‏ מאי 2021, עמודים 10–15.
עפר שלח, מי שיברח מהתמרון, לא ינצח, פרסום מיוחד, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 12 באוגוסט 2021
רון טירה, תמרון – על מנת מה, מבט על, המכון למחקרי ביטחון לאומי, גיליון 1548, 9 בינואר 2022
גל פרל פינקל, ובכל זאת עלינו לתמרן, מבט על, המכון למחקרי ביטחון לאומי, גיליון 1584, 3 באפריל 2022
תא"ל ערן אורטל הוא מפקד מרכז דדו., להדליק את האור, לכבות את האש - תא"ל אורטל, באתר צה"ל, 1 במאי 2021
אלוף (מיל') יאיר גולן, תמרון יבשתי בעידן המודרני (פודקסט), אתר מערכות, 2023

הערות שוליים

^ תנועה ללא יכולת לייצר אש, כגון שיירת אספקה אינה תמרון, גם אם היא מעניקה יתרון כלשהו ביחס לאויב.
^ Van Creveld, Martin, Brower, Kenneth S; Canby, Steven L, Air power and maneuver warfare, Alabama : Air University Press, 1994
^ Simpkin, Richard, Race to the Swift: Thoughts on Twenty-First Century Warfare, Brassey's, 2000
^ William Lind - תאורטיקן אמריקאי, מהתומכים הראשונים בתורת הלוחמה מהדור הרביעי (4GW) לוחמה אסימטרית
^ Thomas Hammes - קולונל בחיל הנחתים של ארצות הברית
^ Thornton, Rod, Asymmetric Warfare, Malden, MA: Polity Press, 2007

[1] תנועה ללא יכולת לייצר אש, כגון שיירת אספקה אינה תמרון, גם אם היא מעניקה יתרון כלשהו ביחס לאויב.

[2] Van Creveld, Martin, Brower, Kenneth S; Canby, Steven L, Air power and maneuver warfare, Alabama : Air University Press, 1994

[3] Simpkin, Richard, Race to the Swift: Thoughts on Twenty-First Century Warfare, Brassey's, 2000

[4] William Lind - תאורטיקן אמריקאי, מהתומכים הראשונים בתורת הלוחמה מהדור הרביעי (4GW) לוחמה אסימטרית

[5] Thomas Hammes - קולונל בחיל הנחתים של ארצות הברית

[6] Thornton, Rod, Asymmetric Warfare, Malden, MA: Polity Press, 2007

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]