לויד ברידג'ס
לויד ורנט ברידג'ס, ג'וניור (באנגלית: Lloyd Vernet Bridges; 15 בינואר 1913 – 10 במרץ 1998) היה שחקן אמריקאי אשר כיכב במספר סדרות טלוויזיה והופיע בלמעלה מ-150 סרטים עלילתיים. ברידג'ס ידוע בעיקר בזכות תפקידו כמייק נלסון ב-"Sea Hunt", סדרת הטלוויזיה האמריקאית הפופולרית ביותר בשנת 1958[1]. ברידג'ס הוא אביהם של השחקנים בו ברידג'ס וג'ף ברידג'ס.
 | |
| לויד ברידג'ס בטקס האוסקר, 1989 | |
| לידה |
15 בינואר 1913 סן ליאנדרו, קליפורניה, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
10 במרץ 1998 (בגיל 85) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית |
| שם במה | לויד ברידג'ס |
| שם לידה |
Lloyd Vernet Bridges  |
| סוגה מועדפת |
מערבון |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1936–1998 (כ־62 שנים) |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
דורותי ברידג'ס (1938–1998) |
| צאצאים |
ג'ף ברידג'ס, בו ברידג'ס |
| פרסים והוקרה |
כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ראשית חייו
עריכהברידג'ס נולד בסן ליאנדרו, קליפורניה, בנו של הארייט אוולין (לבית בראון) ולויד ורנט ברידג'ס, האב, שהיה מעורב בעסקי המלונאות בקליפורניה, וכן היה בעברו הבעלים של אולם קולנוע[2]. ברידג'ס סיים לימודיו בבית ספר תיכון בשנת 1931. לאחר מכן למד מדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
קריירה
עריכהברידג'ס הופיע לראשונה על בימת ברודוויי בשנת 1939, בהפקה של המחזה "אותלו" מאת שייקספיר. בשנת 1941 הוא הצטרף לסרטי קולומביה, שם הוא שיחק תפקידים קטנים בסרטי קולנוע ובסרטים קצרים.
הוא עזב את קולומביה על מנת להתגייס אל משמר החופים האמריקני ועם תום מלחמת העולם השנייה שב לקריירת המשחק. במשך תקופה קצרה בשנת 1950 הופיע שמו ברשימה השחורה של הוליווד, לאחר שהודה בפני ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקנית שהיה חבר ב"מעבדת שחקנים", ואף מסר שמות של חברים-למקצוע, קבוצה בעלת קשרים למפלגה הקומוניסטית. הוא חזר לעבוד לאחר שזוכה על ידי ה-FBI, וזכה להצלחה גדולה בטלוויזיה.
ברידג'ס זכה לביקורות אוהדות מצד העיתונות בשנת 1956, עבור תפקידו המרגש בתוכנית הטלוויזיה "The Alcoa Hour", בפרק בשם "Tragedy in a Temporary Town", אותו ביים סידני לומט[3]. במהלך הופעתו בתוכנית, אשר הועברה לצופים בשידור חי, ברידג'ס מעד בלשונו, ואמר בשוגג מילים גסות, בעודו מאלתר[4]. על אף התלונות הרבות בעקבות המילים הגסות, זכה הפרק בפרס טלוויזיה ע"ש רוברט שרווד, בעוד כמה אנשי דת יצאו להגנתו של ברידג'ס[4][5][6]. על תפקידו בפרק זה, קיבל ברידג'ס מועמדות לפרס אמי[7].
ברידג'ס זכה להכרה רחבה כאשר גילם את דמותו של מייק נלסון, הדמות הראשית בסדרת הטלוויזיה "Sea Hunt", שנוצרה על ידי איבאן טורס, ואשר שודרה בשנים 1958–1961. בעקבות הצלחה זו, הוא כיכב ברשת CBS עם התוכנית "המופע של לויד ברידג'ס" (1962-1963, בהפקתו של אהרון ספלינג), שכללה הופעות של שני בניו בו וג'ף. על פי דיווחים, ג'ין רודנברי, מפיק שעבד עם ברידג'ס על "Sea Hunt", הציע לברידג'ס את התפקיד של קפטן קירק בסדרה "מסע בין כוכבים", בטרם ויליאם שטנר זכה בתפקיד. בנוסף, היה שחקן קבוע בצוות שחקני תוכנית המערבונים של רוד סרלינג "The Loner" (שנמשכה עונה אחת בלבד, 1965-1966; ברידג'ס פרש מן הסדרה בעקבות מחלוקת על האלימות הרבה שבה), וכן בשני פרויקטים כושלים ברשת NBC - המיני-סדרה "נמל התעופה הבינלאומי סן פרנסיסקו נמל התעופה" (1970-1971) וכן הסדרה המשטרתית "ג'ו פוסטר" (1975-1976). מאוחר יותר הוא הופיע ב"בובות של נייר" (1984) ו"חדשות הבירה" (1990), שתיהן עבור רשת ABC, וכן ב-"לב המערב" (1993-1994), הפעם עבור CBS, מערבון-קומי שעלילתו מתרחשת בחווה בנבדה. בסדרה השתתף בנו בו ברידג'ס, יחד עם הארלי ג'יין קוזאק בתפקיד "אליסון הארט" - אשתו של בו, שון מוריי בתפקיד "זיין גריי הארט" - בנם הבכור.
ברידג'ס גילם תפקידים משמעותיים במיני-סדרות, בהן "שורשים", "איך המערב ניצח", "הכחול והאפור" ו-"בטלסטאר גלקטיקה". במשך יותר מ-45 שנים, ברידג'ס היה כוכב אורח קבוע על סדרת הטלוויזיה. הוא קיבל מועמדות שנייה לפרס אמי, ארבעה עשורים אחרי המועמדות הראשונה שלו, כאשר הוא היה מועמד לפרס בשנת 1998 עבור תפקידו כאיזי מנדלבאום בתוכנית "סיינפלד".
הוא התחיל בתור שחקן שכיר בסרטי קולומביה, עם הופעות בסרטים קלאסיים כגון "הליכה בשמש", "בצהרי היום", "ליטל ביג הורן", ו"סהרה". לקראת סוף הקריירה שלו, הוא המציא את עצמו מחדש והפגין כישרון קומי מחונן בסרטים פרודיים כמו פרודיה "טיסה נעימה", "לרקוד עם טייסים", ו-"ג'יין אוסטן של המאפיה". הוא גילם את תפקיד "הנשיא" בסרט "לרקוד עם לוחמים".
חייו הפרטיים
עריכהברידג'ס פגש את אשתו, דורותי ברידג'ס (סימפסון במקור; 1915-2009) במהלך לימודיו באוניברסיטה, והם נישאו בשנת 1938 בעיר ניו יורק[8]. נולדו להם ארבעה ילדים: בו, ג'ף, לוסינדה וגארט.
כחבר בממשלה העולמית, ברידג'ס אמר פעם, "ההרס שנגרם על ידי המלחמה ועל ידי זיהום הסביבה שלנו אינו יודע גבולות. רק ממשלה עולמית אפקטיבית יכול לספק חוק שיהיה לו את הכוח המספיק לשלוט על הכוחות ההרסניים האלה"[9]. כמו כן, ברידג'ס היה מעורב במספר ארגונים, בהם "American Oceans Campaign" וכן "Heal the Bay".
מותו
עריכהב-10 במרץ 1998 ברידג'ס מת מסיבות טבעיות, בגיל 85. לאחר מותו נשרפה גופתו, והאפר שלו ניתן למשפחתו. הוא היה נשוי לדורותי ברידג'ס (סימפסון במקור; 1915-2009), משנת 1938 עד יום מותו.
הקדשות
עריכהפרק בסדרת הטלוויזיה "סיינפלד" בשם "הצריבה" ("The Burning") משנת 1998 הוקדש לזכרו, לאחר שהופיע בסדרה בעבר בתפקיד אורח בשני פרקים, בדמותו של איזי מנדלבאום.
סרט הקולנוע האחרון שבו השתתף, "טעות בסנדק" ("!Mafia"), הוקדש לו.
פילמוגרפיה
עריכהקולנוע
עריכהרשימה חלקית מאוד של הופעותיו הקולנועיות:
- בצהרי היום (1952)
- מוריד הגשם (1956)
- הסוף המאושר (1969)
- טיסה נעימה (1980)
- טיסה נעימה 2 (1982)
- תחנת זמן זורחת: זו מתנה (1990) - סרט טלוויזיה של PBS
- לרקוד עם טייסים (1991)
- לרקוד עם לוחמים (1993)
- ספירה לאחור (1994)
טלוויזיה
עריכהרשימה חלקית מאוד של הופעותיו הטלוויזיוניות:
- משימה בלתי אפשרית (1966)
- שורשים (1977)
- הכחול והאפור (1982)
- בגבולות המסתורין (1995)
- סיינפלד (1997)
קישורים חיצוניים
עריכה
לויד ברידג'ס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
לויד ברידג'ס, באתר AllMovie (באנגלית)
לויד ברידג'ס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
לויד ברידג'ס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
לויד ברידג'ס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
לויד ברידג'ס, באתר Discogs (באנגלית)- לויד ברידג'ס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ Lloyd Bridges - Biography - IMDb
- ^ H.W. Wilson Company (1990). Current biography yearbook, Volume 51. H. W. Wilson Co. p. 90.
- ^ "Actor's Slip Of Tongue Keeps TV Viewers Arguing". The Hartford Courant. 9 במרץ 1956. p. 9. נבדק ב-7 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "Profanity Ad-libbed by Emotional Actor". The Leader-Post. Associated Press. 20 בפברואר 1956. נבדק ב-7 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Newcomb, Horace (2004). Encyclopedia of Television. CRC Press. p. 50. ISBN 9781579584115.
- ^ Hyatt, Wesley (10 במרץ 2004). A Critical History of Television's The Red Skelton Show, 1951-1971. McFarland. p. 48. ISBN 9780786417322.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ "Bridges Stars at Ogunquit". Lewiston Evening Journal. 18 ביולי 1964. p. 4A. נבדק ב-7 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ McLellan, Dennis (21 בפברואר 2009). "Dorothy Bridges dies at 93; 'the hub' of an acting family". Los Angeles Times. נבדק ב-23 באפריל 2009.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ World Peace News