פתיחת התפריט הראשי

לוי יצחק בנדר

רב פולני ארצישראלי

הרב לוי יצחק בנדר (כ"ג בסיוון ה'תרנ"ז, 23 ביוני 1897 - כ"ב בתמוז ה'תשמ"ט, 25 ביולי 1989) היה ממנהיגיה הבולטים של חסידות ברסלב במאה ה-20.

לוי יצחק בנדר
לוי יצחק בנדר.jpg
הרב לוי יצחק בנדר, 1985
לידה 1897
כ"ג בסיוון תרנ"ז
גרודז'יסק מזובייצקי, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1989 (בגיל 92 בערך)
כ"ב בתמוז תשמ"ט
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות אומן וירושלים
השתייכות חסידות ברסלב
רבותיו הרב אברהם חזן
תלמידיו ראה פסקה
חיבוריו ראה פסקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בעיירה גרודזיסק מזובייצקי שבפולין. בגיל 17 התקרב לחסידות ברסלב, ומאז הייתה עבורו לדרך חיים ופעל רבות להפיצה. בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה חצה את הגבול מפולין לרוסיה והעתיק את מגוריו לעיר אומן שבאוקראינה, מקום קברו של רבי נחמן מברסלב ומרכז חסידות ברסלב בימים ההם. באומן התקרב אל הרב אברהם חזן בנו של רבי נחמן מטולטשין (תלמידו הקרוב של רבי נתן מברסלב).

בשנת 1936 נאסר בידי השירות החשאי הסובייטי הנ.ק.ו.ד. בשל פעילות דתית להפצת היהדות ובחשד להברחת כספים לתוך ברית המועצות לצורך פעילותו. הם התכוונו להוציאו להורג, אך ברגע האחרון שוחרר ממאסר הודות לחנינה מיוחדת שקיבל ממושל אוקראינה דאז, שהיה נשוי לבת של אחד מחסידי ברסלב. כעבור תקופה קצרה התחרטו על שחרורו והוציאו צו מעצר חדש נגדו, אך כל נסיונותיהם ללוכדו בשנית עלו בתוהו, לאחר שנמלט מאומן ומצא מסתור באזור מוסקבה.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, עם פלישתם של הנאצים לברית-המועצות, בניסיון להתרחק מאזורי הכיבוש, עבר לאוזבקיסטן והתגורר שם בערים בוכרה וטשקנט. לאחר המלחמה שהה במחנות העקורים בגרמניה ושם שימש כדיין ומורה הוראה לפליטים שהתקבצו שם.

בשנת 1949 עלה לישראל והתיישב בעיר ירושלים, והיה מבין מחדשי תנועת חסידות ברסלב שהייתה במצב התפוררות בארץ ישראל. נודע כמעביר המסורת הוותיקה של חסידות ברסלב שלפני מלחמת העולם השנייה, והיה מקובל על הרוב המכריע של חסידי ברסלב בארץ ישראל ובעולם.

נפטר בכ"ב בתמוז תשמ"ט כשמסביבו קהל רב ונטמן בעת חצות לילה בבית הקברות בהר הזיתים בחלקת חסידי ברסלב.

תלמידו הרב שמעון יוסף ויזנפלד עומד בראש ישיבות אור הנצח ונצח מאיר-ברסלב ומנחה אותן לאור שיטתו של הרב בנדר[1].

השקפת עולמועריכה

שמו יצא כאדם שקול מאוד ומתון בהליכותיו והנהגותיו, בנושאי דת ובכלל. מחשבתו הייתה נתונה תמיד ליום המוות, מתוך צורך תמידי להתכונן רוחנית ומוסרית לעולם הבא, לפי אמונתו, וברוח דרכו של מורו ורבו רבי נחמן מברסלב.

קרא רבות ליישום עצותיו של רבי נחמן מברסלב בענייני אמונה ותפילה, והנחיותיו של רבי נחמן ב'עבודת הבורא' כחלק מסדר יום, כמו השכמה בחצות הלילה ועריכת תיקון חצות, התבודדות שעה ביום, ומנהג חסידי ברסלב להשכים לתפילת שחרית עם הנץ החמה ועוד. העיד על עצמו שכך נהג בדקדקנות יום-יום למעלה משבעים שנה מאז שהתקרב לחסידות ברסלב. למרות געגועיו העזים לעיר אומן ולקברו של רבי נחמן, כפי שהשתקף תמיד משיעוריו, לא ראה בעין יפה את הנסיעות לאומן, שהחלו בשלהי תקופת שלטון ברית המועצות, בעיקר מתוך חשש לשלום החסידים, וכפי שהתבטא: "הכרתי את הקומוניסטים הללו מקרוב, ואני יודע על בשרי מה הם מסוגלים לעולל. אינני סומך עליהם כלל".

מתלמידיועריכה

מספריועריכה

שיעוריו הרבים הודפסו בספרים הבאים:

  • שיח שרפי קודש (ירושלים תשמ"ז) ח' חלקים משיחותיו וסיפוריו על זקני חסידי ברסלב
  • נועם שיח (ירושלים תשנ"ב) ב' חלקים תרגום שיחותיו של ר' לוי יצחק כשחלקו העליון הוא שיחתו כפי שנמסרה בשפת היידיש וחלקו התחתון הוא תרגום בעברית
  • דיבורי אמונה (ירושלים תשס"ג) ה' חלקים והם עיבוד לעברית עדכנית מהקלטות של שיחותיו

לקריאה נוספתעריכה

  • בצלאל פרידמן, איש חסידך

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה