ליאון לויטה

אין תמונה חופשית

ליאון לויטה (1878, ורשה - 17 בדצמבר[1] 1944, ארץ ישראל) היה ממנהיגיה של התנועה הציונית בפולין.

קורות חייםעריכה

הוא הצטרף ל"קדימה", אגודת סטודנטים ציונית בוורשה. הוא פעל למען אוצר התיישבות היהודים. בעקבות מהפכת הטורקים הצעירים והדחת סולטאן עבדול חמיד השני פעל לויטה מול השלטונות הטורקים החדשים כדי לשכנע אותם להגביר את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, אך הצעותיו נדחו.[2] עם תחילתה של מלחמת העולם הראשונה הוא עבר למוסקבה, אך עם הקמתה של הרפובליקה הפולנית השנייה ב-1918 הוא חזר לוורשה והצטרף אל ההנהגה של התנועה הציונית בפולין.

לעומת מנהיגי ציונות פולין רבים אחרים שהתמקדו בעיקר בפוליטיקה יהודית בפולין, לויטה התמקד בעיקר בעניין העלייה.[2] ב-1919 הוא השתתף עם מספר נציגי יהדות פולין בוועד המשלחות היהודיות בועידת ורסאי. הוא השתתף בוועידה של התנועה הציונית בלונדון ב-1919 ונבחר לוועד הפועל הציוני. ב-1925 הוא ייסד את לשכת המסחר פולין-ארץ ישראל ועמד בראשה עד 1939. בעקבות המשבר הכלכלי של העלייה הרביעית הוא ריכז את פעילותו באיסוף תרומות ושליחתן לארץ.

לויטה עלה לארץ ישראל ב-1939, אך בעיות רפואיות מנעו ממנו להמשיך בפעילות ציבורית. הוא נפטר ב-1944, בגיל 66, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.[1]

לויטה היה קרוב של נחום סוקולוב.[3]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה