ליאון קרול
ליאון קרול, באנגלית: Leon Kroll (6 בדצמבר 1884 - 25 באוקטובר 1974)[1] היה צייר וליטוגרף אמריקאי. אמן פיגורטיבי שתואר על ידי מגזין Life כדיקן ציירי העירום בארצות הברית,[2] הוא גם היה צייר נוף וגם הפיק כמות יוצאת דופן של קומפוזיציות טבע דומם. האמנות הציבורית שלו כוללת ציורי קיר עבור בניין משרד המשפטים בוושינגטון הבירה. הוא יצר את הפסיפס היחיד שלו לתקרת הקפלה בבית הקברות האמריקאי והאנדרטה בנורמנדי.
לידה |
6 בדצמבר 1884 ניו יורק, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
25 באוקטובר 1974 (בגיל 89) גלוסטר, ארצות הברית |
מקום לימודים | ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק |
תחום יצירה | ציור |
ביוגרפיה
עריכהליאון קרול נולד למשפחה מוזיקלית בשדרה השנייה התחתית בניו יורק. אביו היה כנר, ובן דודו היה המלחין ויליאם קרול.[3] הוא למד בליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק אצל ג'ון הנרי טוואצ'מן[4] ובאקדמיה ז'וליאן בפריז עם ז'אן פול לורן בסוף המאה ה-19.
בשנים 1911 ו-1912, הוא הציג בתערוכה הקבוצתית של "העצמאים" שיזם רוברט אנרי במועדון מקדוול בניו יורק. "זו הייתה קבוצה שבחרה בעצמה: היית צריך להיבחר על ידי עשרת האחרים. הופר היה בה ויוג'ין ספיצ'ר, ג'ון סלואן וכן רוברט אנרי, וילאם גלקנס וג'ורג' לוקס - זו הייתה קבוצה מרשימה של האמנים הטובים ביותר", אמר קרול.[5]
בנוסף לעבודתו, קרול לימד בליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק ובבית הספר של האקדמיה הלאומית לעיצוב, שם הציג את תערוכת היחיד הראשונה שלו ב-1910, נבחר כשותף ב-1920 וכאיש אקדמיה מן המניין ב-1927. קרול גם לימד פרסום ועיצוב כרזות בקופר יוניון בין השנים 1926–1930. בשנת 1930, הוא נבחר לאקדמיה האמריקאית לאמנויות.[6] הוא זכה גם בתואר של לגיון הכבוד בשנת 1950.
קרול מת בגלוסטר, מסצ'וסטס בגיל 89.[7]
האמן-סופר ג'רום מאיירס באוטוביוגרפיה שלו "אמן במנהטן" כתב:
לליאון קרול יש עין של נץ ולב של יונה, כלומר יש לו גם אינטליגנציה וגם תחושה. מה שהוא נתן לאמנות שלנו הוא עניין של תיעוד ציבורי במשך יותר שנים ממה שהוא או אני היינו רוצים לומר. אקדמאי ובו בזמן הומני, ליאון קרול הוא אומן מושלם, תמיד סימפתי כלפי כישרונות נעורים, ועומד באומץ למען זכויות הזולת כמו גם לזכויותיו. פעילות האמנות שלו הייתה מופלאה, חופפת כמה דורות. כמורה ומרצה, הוא היה בראש ובראשונה דבק במסורת וודסטוק. הוא היה נשיא מוכשר של אגודת הציירים, הפסלים והחרטים, והוא חבר מצטיין באקדמיה הלאומית. מציג באופן שוטף בענפי אמנות רבים. הוא נשא בעקביות את דגלו הקלאסי במהומה של המודרניזם. יש לכבד את הצלחתו של ליאון קרול. באופן אישי, תמיד מצאתי בו יריב אמיץ בוויכוחים, אמן שכבש לבבות רבים וגם פרסים רבים.[8]
גלריה
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ "Leon Kroll". Social Security Death Index. FamilySearch.org
- ^ Davis, Kenneth Morton (1993). The Life and Works of Leon Kroll with a Catalogue of His Works. Ann Arbor, Michigan: UMI Dissertation Services. p. 14
- ^ Kroll, Leon (1983). Hale, Nancy; Bowers, Fredson (eds.). Leon Kroll: A Spoken Memoir. Charlottesville: University Press for Virginia. p. 2.
- ^ "A Finding Aid to the Leon Kroll Papers, 1905-1974". Archives of American Art. Smithsonian Institution.
- ^ Levin, Gail (1995). Edward Hopper an intimiate biography. p. 86.
- ^ Deceased Members". American Academy of Arts and Letters. Archived from the original
- ^ Leon Kroll". Massachusetts Death Index. Ancestry.com.
- ^ Myers, Jerome (1940). Artist in Manhattan. New York: American Artists Group, Inc