ליל תיפח

כינוי נהוג בתרבות עולם הישיבות לליל יום ההולדת ה-20 של גברים רווקים

ליל תיפח הוא כינוי נהוג בתרבות עולם הישיבות לליל יום ההולדת ה-20 של גברים רווקים.

המנהג ומקורועריכה

גיל עשרים מוזכר בתלמוד הבבלי כתאריך יעד לנישואין שאין לאחר את זמנם מעבר לו[1]. לפי ספר "הפרדס"[2], על גבר שלא נישא עד הגיעו לגיל זה, להישאר ער באותו לילה ולערוך "משמר", לימוד תורה במשך כל הלילה.

לפי המסורת, נשלמת דעתו של האדם רק עם מלאת לו עשרים שנים, ועונשי כרת ומיתה בידי שמים אינם חלים על אדם צעיר מגיל זה. על בסיס זה, נועד המנהג לפתוח את שנות בגרותו של האדם בדרך טובה[3]. סיבה נוספת למנהג היא תיקון לקללה המוזכרת כלפיו בתלמוד ולפיה אומר עליו הקדוש ברוך הוא כביכול: "תיפח עצמותיו!"[1] - לפי ההלכה הותר לדחות את גיל הנישואין לצורך לימוד תורה[4], ובלימוד לילי זה, מצהיר הלומד על כוונתו להתמיד בלימוד התורה[5].

המנהג מיושם בעיקר בקרב תלמידי ישיבה חרדים.

ביקורתעריכה

יישום המנהג באופן גורף עורר ביקורת מצד רבנים, הרב שלמה וולבה במכתביו[דרוש מקור] כתב שזה מנהג אישי המתאים רק לבחור המרגיש בעצמו צורך לקיימו. הרב שלמה זלמן אוירבך העיר לבחור שעדיף שיישן באותו לילה בזמן השינה וכך ילמד טוב יותר ביום המחרת[6]. הרב סנדר ארלנגר התנגד בספרו למנהג ונקט שאין לו שחר, לדידו מי שלא התאפשר לו להינשא עד גיל זה אין לו תיקון אלא בתפילות שלא יכשיל אותו יצרו הרע[7].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד ב'.
  2. ^ של המקובל הליטאי, רבי אריה ליב אפשטיין.
  3. ^ על כך ראו: חסד לאברהם, בעין הקורא נהר נ"ו; מובא גם בספר ערבי נחל (פרשת שמיני). ונתיבות שלום מכתבי קודש מכתב קיג, בשם רבי חיים ויטאל.
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר הלכות אישות, הלכות טו, פרק ב'.
  5. ^ על טעמים אלו, ראו: פנחסי, תורת הישיבה, ירושלים תשס"ו, פרק כב: ענייני שידוכין ונישואין - ליל שנת עשרים. עמ' רפו.
  6. ^ הליכות שלמה - תפילה, פרק ה', הערה 56. וכך נקט גם הרב יעקב משה הלל, וישב הים, ח"ב, סימן יב.
  7. ^ הרב חזקיהו אלכסנדר סנדר ארלנגר, טהרת התורה, מעלות הטהרה ח"ג, בני ברק תשס"ה, מאמר י"א, אות יא.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.