יצחק אייזיק חבר
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה (כמו קישורים חיצוניים בתוך הערך ועוד), 2. הגהה ועריכה לשונית, 3. יש לציין גם תאריכים כלליים. | |
רבי יצחק אייזיק חבר (וילדמן; תקמ"ט, 1789 – כ"ט בחשון תרי"ג, 11 בנובמבר 1852) היה פוסק הלכה ומקובל ליטאי בולט, רב בכמה עיירות בליטא ומחבר ספרים. היה תלמידו של רבי מנחם מנדל משקלוב שהיה תלמידו של הגאון מווילנה.
| לידה |
1789 הורודנה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 1852 (בגיל 63 בערך) סובאלק |
| תקופת הפעילות |
? – 11 בנובמבר 1852 |
  | |
תולדותיו עריכה
נולד בשנת תקמ"ט (1789) בעיר הורודנה, לרבי יעקב חבר[1] ולחינקא בת רבי יצחק מאמדור[2]. מגיל 14 למד מפי רבי מנחם מנדל משקלוב[3], שעלה לארץ בשנת תקס"ח בהיות ר' יצחק אייזיק בן 19. לאשתו הראשונה קראו שפרינצא, נפטרה בטיקטין בי"ט תשרי תר"ט (1848)[4]. לאשתו השנייה קראו רבקה מרים[5]. בגיל צעיר התמנה לרבנות בעיירה פרזווע, ואחר כך שימש ברבנות בערים: ראזינאי, וולקוביסק, טיקטין, ובארבע שנותיו האחרונות בסובאלק, נפטר בן שישים וארבע בכ"ט בחשון תרי"ג (1852).
בתורת הקבלה עריכה
תלמידו רבי יצחק כהנא מספר בשמו שהוא עסק בתורת האר"י והגר"א שלושים שנה ברציפות -”אמר לי אדמו"ר ז"ל שעסק בדברי רבינו הגדול האריז"ל”[6]. עסק גם במשנת הרמח"ל ובספרו "פתחי שערים" הוא משלב מתורת שלושתם. כמו הגר"א, הוא מפרש את כתבי האר"י בדרך משל, בדרכו של הרמח"ל. רבי יצחק אייזיק חיבר גם ספר בשם "מגן וצינה" שמטרתו להוכיח את אמיתות ספר הזוהר והקבלה. בדורו נודע ר' יצחק אייזיק כממשיך מורשת בית מדרשו של הגר"א, והוא נמנה עם בחירי חבורת תלמידי-תלמידיו של הגר"א המכונה: פה שלישי לאליהו.
ספריו עריכה
חיבוריו בנגלה עריכה
- בית יצחק, ענייני ספיקות וקבוע, סדיקלוב תקצ"ו.
- בית יצחק, ענייני ברירה, וילנה תרע"ג
- בית נאמן, עד אחד נאמן באיסורין, ורשה תרמ"א
- תשובות בנין עולם על אורח חיים ויורה דעה, ורשה תרי"א.
- תשובות בנין עולם על אבן העזר, מהדורה חדשה מוסד הרב קוק תשמ"ח. (מהדורה חלקית נדפסה בוורשה תרס"ד).
- סדר זמנים, על ענייני הזמנים בהלכה, ורשה תר"ד.
- הגהות על הש"ס, נכללו במהדורת ש"ס וילנא.
חיבוריו בנסתר עריכה
- פתחי שערים חלק א' ורשה תרמ"ח
- פתחי שערים חלק ב' שם.
- ברית יצחק, ביאור לאידרא דמשכנא ועוד, ורשה תרמ"ח
- בית עולמים, ביאור לאידרא רבא, ורשה תרמ"ט
- מגן וצינה, להגנת חכמת הקבלה, יוהנסבורג תרט"ו
- גנזי מרומים ביאור למסכת אצילות, יוהנסבורג תרכ"ד
- אפיקי ים, ביאור לאגדות הש"ס, ישיבת המקובלים שער השמים ירושלים תשנ"ד
- פרי יצחק, ביאור על ספר יצירה, הוראדנא תקנ"ח
דרושים עריכה
- הגדה של פסח, עם ביאור יד מצרים ויד חזקה
- שיח יצחק, דרושים וילנה תרע"ב
- שיח יצחק, דרושים ח"ב קיידן תרצ"ט
- אור תורה, ביאור לספר מעלות התורה לרבי אברהם אחי הגר"א, ירושלים תר"מ.
ביאורים לכתבי הגר"א ורמ"מ משקלוב עריכה
- ביאור לספר אדרת אליהו על התורה מהגר"א
- באר יצחק ביאור ללקוטי הגר"א
- ביאור לבאורי אגדות מהגר"א למסכת ברכות, מכון הגר"א תשס"ה.
- ביאור לספר מים אדירים מרבי מנחם מנדל משקלוב, ורשה תרמ"ה, מהדורה שלמה מכתב יד ירושלים תשמ"ז
חלק ניכר מכתביו נשאר בכתבי יד, והוצא לאור לאחר מותו על ידי בניו, נכדיו או מוציאים לאור אחרים.
משפחתו עריכה
בנו רבי יוסף כיהן אף הוא ברבנות עיירות, וחיבר מספר חיבורים, בהם שער יוסף, כפלים לתושיה על שיר השירים, וזרוע נטויה, ביאור על הגדה של פסח (שאותה הוציא בעקבות חיבורו של אביו 'יד חזקה'[7]).
כמו כן חיבר רבי יוסף שני ספרי הספד, האחד על אביו, נפש נקי, והשני על אביו וכן על רבי אריה לייב שפירא אב בית דין קובנה, ועל רבי מאיר מברינסק, ורבי אליעזר מהורודנה, ועל רבי אליעזר יצחק פריד, בשם ציון לנפש.
בנים נוספים הם הרב משה רבינוביץ ורבי אהרן פונדק מווילנה. חתניו הם רבי אליעזר שלמה שכיהן ברבנות, ורבי יצחק צבי הלוי לוין מנהל כולל סובאלק ולומז'ה.
| תקופת חייו של הרב יצחק אייזיק חבר על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ נפטר בהורודנה, כ"ד באדר תקצ"א.
- ^ נפטרה ו' בשבט תק"צ.
- ^ בנו בהספדו שהדפיס בשם "נפש נקי"
- ^ הקדמה לבנין עולם שם מזכיר את אביו, אמו ואשתו הראשונה.
- ^ האתר לחקר משפחות יהודיות
- ^ בהקדמת ספרו תולדות יצחק, ירושלים תרל"ד.
- ^ הקדמת המחבר