ליסה אדמס
ליסה אדמס, באנגלית: Lisa Adams (נולדה ב-1955) היא ציירת אמריקאית שהתפרסמה באמצע שנות ה-80. היא ידועה בעיקר בזכות ציורי השמן שלה של עולמות דמיוניים העוסקים במציאות אישית וקולקטיבית כאחד. עבודותיה הוצגו במקומות שונים בעולם ונמצאות באוספים ציבוריים רבים. היא חיה ועובדת במרכז העיר לוס אנג'לס, קליפורניה.[1]
 | |
| לידה |
1955 (בת 69 בערך) בריסטול, ארצות הברית  |
|---|---|
| מקום לימודים |
|
| תחום יצירה |
ציור |
| פרסים והוקרה |
תוכנית פולברייט |
|
www | |
  | |
יצירה עריכה
ליסה אדמס ידועה בעיקר בזכות ציורי השמן שלה של עולמות דמיוניים העוסקים במציאות אישית וקולקטיבית.[2] אף שעבודתה אינה עוסקת ישירות בנושאים הנובעים משינויי אקלים או אסון אקולוגי, הציורים שלה מתייחסים לשינוי משמעותי בחשיבה האנושית ובכוכב הלכת שלנו. הם מקשרים בין תחומי ההפשטה והייצוג, של המדומה והממשי, בסופיות של העולמות הטבעיים ובני האדם. במקום להציג אמת עובדתית, עבודתה פועלת בין מטפורה לדמיון טהור כדי למזג את ההיבטים הללו בהצלחה ייצוג של מציאות חדשה.
עבודותיה של אדמס הוצגו מ-2010 עד 2018 על ידי גלריית CB1 בלוס אנג'לס, שם הציגה חמש תערוכות יחיד. בין היתר[3] תערוכתה Second Life מ-2013 נסקרה ב-LA Times על ידי הולי מאיירס.[4] תערוכת היחיד האחרונה שלה,[5] הוצגה מ-12 בינואר עד 17 בפברואר 2019, במרכז העיר לוס אנג'לס.
השפעות מוקדמות ועבודה עריכה
אדמס ידעה שהיא תהיה אמנית כבר בגיל עשר לאחר שראתה רפרודוקציה של יצירתו של סלבדור דאלי. היא גם נזכרת שהוקסמה מהסרט הקצר של צ'ארלס וריי אימס "כוחות עשר" ומציור לא אובייקטיבי של קארל בנג'מין.
ב-1981, זמן קצר לאחר שסיימו את לימודיהם באוניברסיטת קלרמונט, עברו אדמס והאמן קרייג קאופמן לסוהו בניו יורק. לעיתים קרובות היא התייחסה לתקופה ההיא כאל החינוך האמיתי שלה, שם הושפעה מאמנים כמו סוזן רוטנברג וג'וליאן שנאבל. עבודתו של אדמס נכללה בתערוכות קבוצתיות באיסט וילג' ובסוהו.
ב-1985 היא חזרה ללוס אנג'לס והמשיכה בקריירה שלה כציירת. אדמס ציירה בצורה מופשטת במשך יותר מעשור, ובסופו של דבר התנסתה בחומרי אמנות לא שגרתיים, כמו לינוליאום. היא גם למדה כיצד לרתך ולעבוד בעץ, תוך שילוב פלדה ולוחות מעוצבים כאלמנטים אינטגרליים בציוריה. היא חשבה על חקירותיה על צורה היברידית זו של יצירות אמנות כפסל תלוי על קיר. בתחילת שנות ה-2000 אדמס קיבלה מענק כדי להמשיך בניסויים בעבודת וידאו.[6]
אמנות ציבורית עריכה
בנוסף לעיסוקה בסטודיו, אדמס עבדה על פרויקטים של אמנות ציבורית שכללו את ספריית סניף ווסט ואלי ברסדה, קליפורניה, תחנת הכיבוי מס' 64 בווטס, לוס אנג'לס. פרויקט האמנות הציבורי האחרון שלה הוא תחנת צ'אטסוורת' בקו המטרו של לוס אנג'לס, שהושלמה ביוני 2012.[7]
אדמס חיתה ועבדה בסלובניה, פינלנד, יפן, הולנד וקוסטה ריקה ונסעה רבות ברחבי אירופה ואסיה.
ניסיון אקדמי עריכה
אדמס לימדה במחלקות אמנות רבות ברחבי לוס אנג'לס ומחוצה לה, כולל אוניברסיטת דרום קליפורניה, אוניברסיטת קלרמונט, האקדמיה לאמנויות ועיצוב, ליובליאנה, סלובניה, אוטיס קולג' לאמנות ועיצוב בסנטה מוניקה. המכללה לעיצוב, אמנות ואדריכלות, היא חיברה מספר ספרים על ציור, המציגים את תורתה בין 1997 ל-1999. היא גם העבירה סדנאות לעיצוב בעיר Gifu, יפן, ועוד.
העבודה של ליסה אדמס נמצאת באוספים הציבוריים: מוזיאון סן חוזה לאמנות, קרן אדוארד פ. אלבי, מוזיאון לונג ביץ' לאמנות, מוזיאון פישר לאמנות, מוזיאון פרדריק ר. וייסמן, ומוזיאון לגונה לאמנות.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ליסה אדמס
הערות שוליים עריכה
- ^ Laguna Art Museum – The Museum of California Art, located in Laguna Beach (באנגלית אמריקאית)
- ^ Lisa Adams | Artist, lisamakesart.com (באנגלית)
- ^ Press - Lisa Adams | Artist, lisamakesart.com (באנגלית)
- ^ Holly Myers, Review: Lisa Adams' 'Second Life' sets off on an engaging journey, Los Angeles Times, 2013-04-12 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Press Release - Lisa Adams"
- ^ Home - The Durfee Foundation, The Durfee Foundation (באנגלית אמריקאית)
- ^ Heidi Zeller, Art for the Orange Line: A glimpse of Stoney Point Park by Lisa Adams, The Source, 2012-02-03 (באנגלית אמריקאית)