פתיחת התפריט הראשי
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
איור סכמטי של ליפוזום המורכב מפוספוליפידים בתמיסה מימית.

ליפוזום (מיוונית: "ליפו" – שומן; "סומה" – גוף) הוא שלפוחית (vesicle) מיקרוסקופית בנויה מחלל מוקף ממברנה המפרידה את התמיסה המימית הנמצאת בחלל מזו המקיפה אותה מבחוץ. בצורתו הפשוטה ביותר הליפוזום עשוי מפוספוליפידים שיוצרים מבנה דו-שכבתי עקב האמפיפטיות שלהם.[1]

בתהליך הכנת הליפוזום ניתן ליצור ממברנה בעלת הרכב משתנה בתכולת הפוספוליפידים וכן להוסיף לה חומרים נוספים כמו מולקולות כולסטרול. בתהליך זה ניתן גם לשלוט בהרכב התמיסה המימית המצויה בחללו ומוגנת מן הסביבה המימית בה הוא נמצא. תכונות אלה מנוצלות היום הן בשימוש רפואי והן בשימוש קוסמטי.

קיטלוג ליפוזומיםעריכה

קיימות שיטות שונות להכנת ליפוזומים אשר קובעות במידה רבה את סוגי הליפוזומים על פי המורפולוגיה שלהם. ליפוזומים מוקפים במספר ממברנות [2] Multilamellar vesicles) MLV) הם ליפוזומים בטווח גדלים של 500–5000 ננומטר המכילים מספר ספירות דו-שכבתיות בעלות מרכז אחד (מעין ליפוזום בתוך ליפוזום) וליפוזומים מוקפים בממברנה יחידה. ליפוזומים אלו מורכבים מספירה דו-שכבתית אחת. ניתן להכין ליפוזומים בעלי ממברנה יחידה קטנים בגודל של כ-100 ננומטר (small unilamellar vesicles SUV) וגם בגדלים בטווח שבין 200 ל-800 ננומטר ( Large unilamellar vesicles LUV)

שימושים בליפוזומים ברפואה ובמדעעריכה

ליפוזומים משמשים כיום כלי חשוב הן במחקר אקדמי של ממברנות ביולוגיות והן ברפואה, ומספר סוגים של כלים מבוססי-ליפוזומים מאושרים כיום לשימוש קליני.[3]

ניתן להשתמש בליפוזומים בתור מודל של ממברנת התא במערכות ניסוי שונות מאחר שהליפוזום וממברנת התא עשויים ממרכיבים דומים (פוספוליפידים ומולקולות כולסטרול) והמבנה המורפולוגי שלהם דומה. הממברנה בהיותה מורכבת משומנים כמעט ואינה חדירה לחומרים הידרופיליים או מולקולות גדולות. באופן פסיבי. למעשה החדירות לתוך התאים ומעבר חומרים בין חלקי התא השונים מתבצעת באמצאות חלבונים ממברנליים המצויים בממברנה ומבקרים את המעבר דרכה. חלבונים ממברנליים אלה משתנים בין ממברנות התא השונות, כגון ממברנת התא או ממברנות של אברונים כגון מיטוכונדריות או פלסטידים. חקר הליפוזומים מאפשר לייצר ממברנה בעלת הרכב נתון הן מבחינת המרכיב השומני והן מבחינת ההרכב החלבוני וללמוד על תכונות מעבר חומרים מסוימים כתלות במרכיבים אלה.מחקר נרחב בשנים האחרונות מתמקד בשימוש בליפוזומים ככלי תעבורה יעיל וממוקד לתרופות. כלי זה מאפשר ריכוז של התרופה באיבר המטרה, על מנת להפחית תופעות לוואי ולהגביר את יעילות הטיפול.[4] [5][6]הישג זה מתאפשר בשל המגוון הגדול של מרכיבי ממברנת הליפוזום והיכולת לשלוט במרכיבים החלבוניים שלה. כמו כן בתהליך הכנת הליפוזום ניתן להגדיר את הרכה תכולתו, לכלא בתוכו תרופות רעילות שאינן באות במגע עם הסביבה אלא במטרה שאליה הן מכוונות ושם הן משוחררות בתהליך מבוקר של איחוי ממברנות (אנ').[7] כתוצאה מכך הליפוזום יכול לשמש כלי תחבורה הן לתרופות הידרופוביות והן לתרופות הידרופיליות.

לאחרונה יש שימוש בליפוזומים במוצרי קוסמטיקה לאור מחקרים המראים את יכולתם המועדפת להחדיר את החומרים הפעילים לאפידרמיס ולהגביר את יציבותם [8][9][10]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ McGrath, J. A., Eady, R. A. J., & Pope, F. M., Anatomy and organization of human skin, Rook's Textbook of Dermatology, 2004, עמ' 1-4,8-12,20-21 doi: 10.1002/9780470750520.ch3
  2. ^ Akbarzadeh, A., Rezaei-Sadabady, R., Davaran, S., Joo, S. W., Zarghami, N., Hanifehpour, Y., ... & Nejati-Koshki, K., Liposome: classification, preparation, and applications, Nanoscale research letters, 2013
  3. ^ Torchilin, V. P., Recent advances with liposomes as pharmaceutical carriers, Nature reviews Drug discovery, 2005, עמ' 145-160
  4. ^ Liposome research in drug delivery: the early days. Gregoriadis G. J Drug Target. 2008 Aug;16(7):520-4. doi: 10.1080/10611860802228350
  5. ^ Liposome-based antitubercular drug therapy in a guinea pig model of tuberculosis. Pandey R, Sharma S, Khuller GK. Int J Antimicrob Agents. 2004 Apr;23(4):414-5.
  6. ^    Li, M., Du, C., Guo, N., Teng, Y., Meng, X., Sun, H., Li, S., Yu, P., & Galons, H. (2019). Composition design and medical application of liposomes. European Journal of Medicinal Chemistry 164; 640-653. DOI: 10.1016/j.ejmech.2019.01.007.
  7. ^ Mechanics of membrane fusion. Nature Structural & Molecular Biology volume 15, pages675–683 (2008)
  8. ^     V. B. Patravale, S. D. Mandawgade. (2013) Novel cosmetic delivery systems: an application update. International Journal of Cosmetic Science, 30, 19-33.
  9. ^         R.H. Müller, R.D. Petersen, A. Hommoss et al. (2007) Nanostructured lipid carriers (NLC) in cosmetic dermal products. Advanced Drug Delivery Reviews. 59: 522-530.
  10. ^         Gabriele Betz, Angela Aeppli, Natalia Menshutina, et al. (2005). In vivo comparison of various liposome formulations for cosmetic application. International Journal of Pharmaceutics. 296:44-54.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.